מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

נולדתי בצ'כוסלובקיה, בכפר קטן מוצ'ה ליד נהר הדנובה

נטע יחד עם יצחק הרצוג בתכנית
בית הכנסת ה"ספרדי" בפראג
היה לנו מזל גדול שניצלנו מן השואה!!

נולדתי בשנת 1932 במדינת צ'כוסלובקיה, בכפר קטן-מוצ'ה ליד נהר הדנובה.

זיכרונות ילדות

כיתה א' למדתי בבית ספר נוצרי. אבי נפטר בשנת 1939, כשהייתי בן שבע כתוצאה מהרעלת דם. הייתי מאוד עצוב, כי הוא אהב אותי מאוד. במיוחד אהבתי כשהוא נתן לי להחזיק את המושכות של הסוס הרתום לעגלה ובחורף למזחלת הגדולה.

אני זוכר היטב את נהר הדנובה שזרם ממש לידנו. בחורף הנהר קפא ואנו הילדים החלקנו על הקרח. באביב כשהקרח נמס וקלט המון שלג ,כמות גדולה של מי גשם זרמו לנהר והמים גאו וגרמו לשיטפונות .לא פעם, הבית שלנו כמעט הוצף במים.

להורי היו הרבה שדות חיטה. אהבתי לראות את מכונת הדייש הגדולה שהונעה במנוע ענקי. באותה תקופה עדיין לא היה חשמל בבתים רק עששית נפט. כמובן שלא היה גם רדיו, רק פטיפון ישן, שמונע בקפיץ. התחלתי ללכת לבית ספר של הנוצרים. לא פעם קרה שהילדים היו לועגים לי ואמרו יהודון מסריח. הייתי התלמיד היהודי היחיד.

רצה הגורל שאמא שלי תתחתן עם אבי החורג ואז עברנו לגור בבירת הונגריה, בבודפשט . התחלתי ללמוד שם בבית הספר היהודי.

היה לנו מזל גדול שניצלנו מן השואה!!

הסיבה שניצלתי מן השואה, אפשר לייחס אותה לעובדה שעברנו לגור בבודפשט. לו היינו נשארים בכפר, גורלנו היה כמו כל היהודים שנלקחו למחנות ההשמדה. כל יהודי הכפר נלקחו לאושוויץ ואף אחד לא ניצל . שואת יהודי הונגריה החלה בחודש מרץ שנת 1944 כשהצבא הגרמני פלש להונגריה. החלו לקחת את היהודים הגרים בכפרים ובעיירות קטנות להשמדה באושוויץ ובמחנות אחרים. נאלצנו להדביק כוכב, מגן דוד צהוב, "טלאי צהוב", על המעיל שלנו. אף אחד בהונגריה וגם בעיר הבירה לא רצה להאמין למה שסיפרו יהודים שהצליחו לברוח ממחנות המוות. על כך שמרבית יהודי פולנייה וארצות אחרות כבר לא היו בין החיים כי הם כבר נרצחו. 

הורי דווקא האמינו שהשמועות נכונות והתחילו לנקוט בצעדים להשרדות. לאבי החורג היה בית מלאכה קטן לייצור מזוודות, ארנקים ותיקים. בית המלאכה היה בבית חד קומתי. במקום שקודם שימש למגורים. האחראית, אישה טובת לב ששנאה את הנאצים, גילתה לאבי החורג שבחדרון המשמש משרד ומקום לאחסן עורות, היה חדר אמבטיה עם בריכת שיש שכוסתה ברצפת עץ. אבי החורג מיד קפץ על הרעיון ובעזרת אחד הפועלים שגם שנא את הנאצים והבטיח שהוא יעשה הכול על מנת שהוא ישרוד את השואה, הם חתכו פתח ברצפה לאחר שבדקו את מקום האמבט בנקישות פטיש. ניסרו פתח לפי רוחב האמבטיה. והתאימו מכסה.

בינתיים אבי היה צריך להתגייס לגדודי עבודת כפייה. הוא החליט לא להתגייס, השיג תעודת זהות מזויפת וגידל שפם. עזב את הדירה הלך לבית המלאכה: ביום עבד ובלילה ישן בתוך האמבטיה המרופדת בעורות ובדים. החדרון עם חדר העבודה היה מקושר עם פעמון והוסכם עם העובד ששמו היה ניקולין אלקסנד, שאם נכנס מישהו זר ורוצה להיכנס לבית, הוא יצלצל בפעמון ואבי יכנס לשכב בבריכה וישים את המכסה על הפתח. בינתיים העובד יפזר קצת חומרי גלם עליו ויצא מהחדרון עם בדים ועורות ביד כאילו היה צריך אותם לעבודה.

רק פעם אחת היה צורך להתחבא. וכך זה קרה: בלשים באו לדירתנו וחיפשו את אבי. אמרו לאמי: אנחנו מחפשים את בעלך ,הוא אמור היה להתגייס לשירות העבודה בצבא. אמי השיבה להם שהיא לא יודעת ."לבעלך יש גם בית מלאכה! יש לנו הכתובת אנו נראה: אם הוא שם, הוא יקבל עונש חמור, יישלח ישר לחזית ברוסיה. ברגע שהם עזבו רצה "כל עוד נשמה בה" לטלפון , בפינת הרחוב, להזהיר את אבי כי בבית המלאכה כבר היה טלפון.

ברגע שהעובד הרים את השפופרת ושמע את אמי מיד צלצל לחדרון, אבי מיד נכנס לאמבטיה וכיסה עצמו עם המכסה. אנחנו מחפשים את כהן, הוא לא התייצב לשירות העבודה והעובד ענה: "לא ראיתי אותו כבר כמה ימים טובים".

אנו עוד נראה…ענו הבלשים ועשו חיפוש די מדוקדק. הם נכנסו גם לחדרון, הם אפילו לא חשבו שאבי מסתתר בבריכה והם עזבו.

בתחילת חודש יוני אני ואמי עזבנו את הדירה עם מזוודה אחת. והסתתרנו בבית אדם אצילי. עוד עברנו תלאות וחיינו היו בסכנה, אבל למזלנו והודות לאל השתחררנו על ידי הצבא הרוסי. אחרי המלחמה עברנו לגור בצ'כוסלובקיה, שם למדתי בתיכון עם עוד בת רק שנינו כי כל בני גילנו נספו.

העלייה לישראל

כששמענו שליהודים יש מדינה שמחנו מאוד, סוף- סוף אחרי 2000 שנות נדודים סבל והשפלה, יהודים יוכלו לחיות כבני חורין במולדתם. אני הצטרפתי לתנועת נוער ציונית ששמה "גורדוניה" "מכבי הצעיר". היינו קבוצת בנים ובנות, אלה שנותרו בחיים ומטרתנו הייתה להצטרף לקיבוץ קיים ושם ללמוד את כל ענפי החקלאות ולייסד קיבוץ משלנו. סוף-סוף הגיע המועד ואנו עזבנו את המדינה שבה היהודים סבלו כל כך הרבה. נסענו ברכבת יום ולילה עד שהגענו לבארי עיר נמל בחוף הים האדריאטי. שטנו שלושה ימים עד שנגלה לנגד עינינו החוף של ארץ ישראל. שמחנו מאוד וצעקנו: "תחי מדינת ישראל". שרנו את ההמנון, למרות שלא הבנו את כל המילים.

האוניה נכנסה לנמל, ראינו מלחים של אוניית קרב, שוטרים במדים ונהנינו מאוד. כולם קיבלו אותנו בחביבות. אחר כך נתנו לנו מין משקה בטעם פטל עם מי סודה. אז עוד לא ידענו שקוראים למשקה "גזוז". פקיד רשם את שמותינו ואת יתר הפרטים. קיבלנו תעודת זהות. אחר כך עלינו כל קבוצה על אוטובוס ישן מקרטע. נסענו כמה שעות עד שהגענו לקיבוץ, בו אמורים היינו לקבל הכשרה חקלאית, גידול תרנגולות ועבודה ברפת.

עבדנו עבודה פיסית קשה, בחום שלא היינו רגילים אליו. כפות ידינו התמלאו ביבלות. זה הגדיל את סבלנו. גרנו בצריף רעוע, שבהם החום היה בלתי נסבל. הוצאנו את המיטות מחוץ לצריף וסבלנו מהיתושים. אני עבדתי בבניין והייתי מכין את הטיט לטייחים או עזרתי להכין את הלבנים–בלוקים.

בהמשך, הורי הגיעו ארצה עם אחי החורג. אני החלטתי, שלא אמשיך להיות בגרעין ובקיבוץ. קיבלתי מכמה אנשים עצה ללמוד מקצוע מאוד מבוקש: עיבוד מתכת ובונה מבלטים. באותם הימים להיות בעל מקצוע היה מאוד מבוקש. בשנת 1950 התגייסתי ובין היתר עבדתי בסדנא, בית מלאכה לייצור חלקים של כלי נשק.

בשנת 1965 התחתנתי וכעבור שנה נולדה בתנו הבכורה דלית, לאחר שנתיים נולדה סמדר ובשנת 75 בתנו הקטנה כרמית.

במלחמת "ששת הימים" שירתתי בסוללת תותחים נגד מטוסים. גם ב"מבצע סיני" בשנת 56 הייתי מגויס. בינתיים נכנסתי לעבוד ברפא"ל ועבדתי בעבודות מאוד מעניינות שביצוען דרשו רמה מקצועית גבוהה ואחריות.

עכשיו אני כבר גמלאי ונהנה לעסוק בכל מיני עיסוקים. בין היתר כתבתי ספר בשם: "זיכרונותי". התנדבתי לעבודה בצ.ה.ל. באחזקת נשק. אני גם מתנדב, חצי יום בשבוע במקום העבודה. אני מנצל את הידע שלי בשפה האנגלית ומתרגל עם תלמידים את השפה. אני ואשתי גם נוסעים מדי פעם לחו"ל.

יש לנו 9 נכדים ביניהן נטע רונן, בת ה-11 שמלמדת אותי על הפעלת מחשב ואני מספר לה על כל מה שעברתי בחיים. אנחנו משתתפים יחד השנה בתכנית הקשר הרב דורי, בבית הספר ויצמן.

העשרה

גורדוניה: "הסתדרות הנוער העממית חלוצית גורדוניה הייתה תנועת נוער ציונית-חלוצית שדגלה בערכי א"ד גורדון, ממובילי ערך העבודה העברית ודמות מופת ציונית: הגשמה, ציונות עובדת (עבודה עצמית) וחינוך האדם.
גורדוניה הפכה להיות תנועת הנוער של חבר הקבוצות ובשנת 1934 הצטרפו לחבר הקבוצות כל הקבוצות של תנועת "גורדוניה" (שקודם לכן היו מאוגדות תחת "איגוד גורדוניה"), יחד עם מנהיג התנועה פנחס לבון.
בשנת 1945 התמזגה עם פלג מהמחנות העולים שהזדהה עם מפא"י. התנועה החדשה היא התנועה המאוחדת שהייתה תנועת נוער לומד ששמה דגש על עיקרון הכלליות. מתוך תפיסה זו של כלליות, התאחדה ב-1959 התנועה המאוחדת עם תנועת הנוער העובד ויצרה את הנוער העובד והלומד.
בוגריה הקימו מספר קיבוצים (למעשה קבוצות) בארץ, ביניהם חניתה, כפר החורש ורמת דוד בצפון, במישור החוף את נווה ים, מעין צבי, משמרות ומשמר השרון, חולדה ומעלה החמישה באזור ירושלים, מסדה שבעמק הירדן, ניר עם ואורים שבנגב"
 
יהדות צ'כיה: "יהדות צ'כיה הייתה אחת הקהילות היהודיות הגדולות והחשובות במרכז אירופה ומיקומה היה באזור צ'כיה של היום (בעבר צ'כוסלובקיה)…בשנות ה-30, עם עליית היטלר לשלטון בגרמניה, גברה האנטישמיות גם בצ'כיה, בעיקר על ידי המיעוטים במדינה. בתחילת עשור זה גם גדלה אוכלוסיית יהודי המדינה כתוצאה מהגירת יהודים מגרמניה אל צ'כיה".
 
תכנית הקשר הרב דורי, 2015
רכזת תכנית, מחוז חיפה
שרית יעקב

מילון

גורדוניה
הסתדרות הנוער העממית חלוצית גורדוניה הייתה תנועת נוער ציונית-חלוצית שדגלה בערכי א"ד גורדון, ממובילי ערך העבודה העברית ודמות מופת ציונית: הגשמה, ציונות עובדת (עבודה עצמית) וחינוך האדם. גורדוניה הפכה להיות תנועת הנוער של חבר הקבוצות ובשנת 1934 הצטרפו לחבר הקבוצות כל הקבוצות של תנועת "גורדוניה" (שקודם לכן היו מאוגדות תחת "איגוד גורדוניה"), יחד עם מנהיג התנועה פנחס לבון. בשנת 1945 התמזגה עם פלג מהמחנות העולים שהזדהה עם מפא"י. התנועה החדשה היא התנועה המאוחדת שהייתה תנועת נוער לומד ששמה דגש על עיקרון הכלליות. מתוך תפיסה זו של כלליות, התאחדה ב-1959 התנועה המאוחדת עם תנועת הנוער העובד ויצרה את הנוער העובד והלומד. בוגריה הקימו מספר קיבוצים (למעשה קבוצות) בארץ, ביניהם חניתה, כפר החורש ורמת דוד בצפון, במישור החוף את נווה ים, מעין צבי, משמרות ומשמר השרון, חולדה ומעלה החמישה באזור ירושלים, מסדה שבעמק הירדן, ניר עם ואורים שבנגב.

יהדות צ'כיה
יהדות צ'כיה הייתה אחת הקהילות היהודיות הגדולות והחשובות במרכז אירופה ומיקומה היה באזור צ'כיה של היום (בעבר צ'כוסלובקיה)...בשנות ה-30, עם עליית היטלר לשלטון בגרמניה, גברה האנטישמיות גם בצ'כיה, בעיקר על ידי המיעוטים במדינה. בתחילת עשור זה גם גדלה אוכלוסיית יהודי המדינה כתוצאה מהגירת יהודים מגרמניה אל צ'כיה

ציטוטים

”היה לנו מזל גדול שניצלנו מן השואה!!“