מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

נולדתי בפרס – דיברתי בשתי שפות ארמית ופרסית

לאה אמירי בחדר המחשבים
לאה יחד איתנו
בסיפור זה מוצגים חיי

בס"ד

 

קורות חייה של לאה

 

נולדתי בפרס ביום שבת אין לי תאריך לידה מדויק. גרנו  בבית גדול  על שתי קומות, היינו הרבה אחים היה ממש כיף דיברתי בשתי שפות ארמית ופרסית. היה לנו קובה, קלנה ,שלקנה

 

עליתי לארץ בגיל 20 עלינו לארץ במטוס התרגשתי מאוד. ירדנו בלוד וחמי לא הסכים לי להישאר עם ההורים שלי והוא אמר שאני צריכה לבוא איתו ועם בעלי והיה לי באותו הזמן ילד אחד. חמי לקח אותי וגרנו 3 שנים בקדימה.

 

מאוד רציתי את ההורים שלי ובכיתי כל יום ואחרי 3 חודשים ראיתי אותם ומאוד שמחתי. .ההורים שלי היו  בינתיים בלוד

 

היה לנו שקט בדובב. חוץ מהערבים שהפחידו אותנו ולא יכולנו לצאת מהבתים, אבל היה בסדר. לאבא שלי קוראים בחשי. לאמא שלי נעימה. ההורים השלי עסקו בחקלאות, היה משק חקלאי: הם גידלו : אגסים, אפרסקים, שזיפים, עופות.

 

כשהייתי קטנה היה לך כיף עם ההורים אבל כשגדלתי יכולתי להסתדר לבד. ההורים שלי היו שרים לנו שירים בארמית. היו לי הרבה חברות. היו ישנות אצלי והייתי ישנה אצלן, ולפעמים, הייתי הולכת לבני דודים.

 

בכיתה א' וב' למדתי אבל אבא  שלי לא הסכים שאסתובב בחברת שיש שם ערבים ולכן נשארתי בבית. נהגנו לשחק, היה לנו משחק ששיחקנו הרבה כמו 5 אבנים, קפיצה בחבל, נדנדה ועוד הרבה דברים. היה לנו מקום שהיינו תמיד משחקים שם והיה לנו ממש כייף. שם היינו משחקים, הולכים לפיקניק, בעיקר בשבת.

 

פגשתי את בעלי באיזה חתונה והוא אמר לאמא שלי שהוא רוצה אותי ונהיינו חברים. לפני שהתחתנו בעלי הלך לצבא לשנתיים ואחרי שנתיים התחתנו. החתונה שלנו הייתה מאוד גדולה. בחתונה קיבלתי הרבה זהב. ההורים שלי הביאו לי את השרשרת ואני הולכת איתה כל הזמן שאני לא אשכח אותם בחיים.

אני אוהבת לבשל ולנקות. אני מכינה הכי הרבה קובה, קוסקוס. לא עבדתי אף פעם. לאבא שלי היה חנות של בדים אבל לא הלכתי לעבוד אצלו כי באותו הזמן אסור היה לבנות לצאת בחופשיות ולהסתובב ברחובות.  

 

מילון

קשקק
כמו חמין

ציטוטים

”אותו הזמן אסור היה לבנות לצאת בחופשיות ולהסתובב ברחובות.“