מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

נולדתי בעיר גבאס שבתוניסיה

נכדי ואני
סבתא וסבתא רבא
מהמעברה עברנו לשיכון קטן חדר וחצי בטבריה

נולדתי בעיר גבאס שבתוניסיה בשנת 1946 למשפחה ברוכת ילדים.
אבא חייט ואמא עקרת בית.
 
לפי סיפורי אימי ז"ל  בסוף שנת 1944 הגרמנים פלשו לטוניס וגנבו מהיהודים את רכושם: זהב רהיטים וכו' וזאת בעזרת השכנים הערבים שלהם. אמא גם ספרה בין היתר שלקחו את הגברים כולל את אבא למחנה עבודה, וזאת הייתה למעשה סוף המלחמה. האמריקאים והאנגלים באו והצילו אותם.
העלייה לישראל 
בשנת 1952 עלינו לארץ ישראל בספינה ישר לחופי חיפה, לשער העליה, שם אספו את כל הילדים שהיו להם בעיות בריאות. לי היו בעיות בעיניים פשוט לקח יוזמה והלך לקחת אותי בלי לבקש רשות. כמובן שהם באו וכעסו עליו והחזירו אותי לטיפול.
 
כעבור כמה חודשים העבירו אותנו למעברת "צמח" בעמק הירדן, שם אבא עבד בקיבוץ כנרת בחקלאות, והם היו דיי מאושרים בשלוש השנים שהיינו במעברה. אף על פי שחיינו בדחק וקבלנו מנות קצובות של מרגרינה, שוקולד ואבקת ביצים.
 
מהמעברה עברנו לשיכון קטן חדר וחצי בטבריה, עם ששה אחים. הייתי תלמידה טובה ואז בזמנו לא ידעתי זאת. בסוף כתה ח' עשו לכול התלמידים בחינה שנקראת "אסטפנדיה"  להתקבל לתיכון בחינם.  ובה עברתי עם ששה תלמידים מהכיתה שלי, הטובים ביותר.
 
לצערי לא המשכתי ללמוד בתיכון מאחר שהייתי צריכה לעזור בפרנסת המשפחה. עבדתי כ 8 שנים בחנות ספרים ועיתונים, ובמשך זמן זה נישאתי לאברהם שלוש ז"ל, ונולדו לנו 4 ילדים מקסימים.
 
רק שהתבגרתי והייתי אמא בת 35  השלמתי את לימודי וסיימתי י"ב כיתות עם מבחני בגרות. כיום אני אלמנה כבר כ -15 שנים, יש לי 10 נכדים מתוקים, שבעלי לא זכה לראות אותם.
 
גרתי בטבריה עד שנת 2006 ומשנה זאת עברתי לגור עם ילדי במרכז הארץ, ברחובות.
כיום אני מאוד מאושרת , תודה לאל.

מילון

מעברה
ריכוז עולים חדשים בתקופה אחרי שקמה מדינת ישראל. אוהלים, צריפים.

ציטוטים

”מעניין להכנס לעולמה של סבתא“