מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

נולדתי בכפר הס כבן למייסדי הכפר

רחביה בן-ציוני ואמיר
רחביה בילדותו
היינו קושרים את החמורים ונכנסים לכיתות

נולדתי בכפר הס כבן למייסדי הכפר, ואני בן המחזור הראשון שנולד בכפר, לפני 70 שנה.
 
 
 
בחלקו המזרחי של הכפר הייתה שכונת צריפים ובה נולדתי. כשהייתי כבן שנה בערך, נבנו בכפר 26 הבתים
הראשונים ואז עברתי לגור בביתי החדש, יחד עם הורי באגף אחד .
 
בשנת 1962 בניתי בית נוסף שבו אני גר עד היום. בשכונת הצריפים ובבתים הראשונים לא היה חשמל ולכן
השתמשנו בעששיות נפט. את שיעורי הבית  עשיתי לאור העששית. בבית היו שני חדרי שינה ומרפסת
פתוחה. השירותים והמקלחת היו מחוץ לבית. גודל הבית היה כ- 30 מטרים מרובעים. 
 
כך גדלנו שלושת האחים וההורים באותו בית קטן. בכפר לא  היו עצים וירק. המקום נראה כמו נוף בראשית.
לא היו כבישים ומדרכות אלא רק חול וחול. כמובן שלא היו מכוניות פרטיות ולכל מקום הלכנו ברגל.
 
חוויות מבית ספרי
לבית הספר הלכנו ברגל, ולחלקינו היו כלי רכיבה, חמורים. בבית הספר הייתה שורת ברושים
ואליה היינו קושרים את החמורים ונכנסים לכיתות. הדרך לבית הספר הייתה ארוכה ונמשכה כשעתיים
ולפעמים אף יותר. כאשר נמאס לנו להיות בכיתה היינו שולחים ילד החוצה והוא היה מתיר את אחד
החמורים. החמור היה רץ ליתר החמורים והייתה מתחילה מהומה. כל התלמידים היו מיד יוצאים מהכיתות
והמורים נשארו לבד בכיתות בלי התלמידים. מיד הייתה מתכנסת ישיבת מורים דחופה ונקראנו לסדר.
לא קרה שהחסרתי יום לימודים אחד לא בגלל גשם ולא בגלל מחלה. 
בילוי בשעות הפנאי
מכיוון שלא היה חשמל , לא היו מכשירי רדיו  בבתים , אלא רק במזכירות הכפר. בערבים הורינו היו
מתאספים יחד במזכירות כדי לשמוע את החדשות. היו הורים שרצו דווקא לשמוע מוסיקה והמהומה הייתה
רבה. כדי לספק את כולם היו  מעבירים תחנות ברדיו, עוברים מתחנה לתחנה, כמו שהיום עוברים עם
השלט בטלווזיה .
הרחבת הכפר
המצב הכלכלי היה שווה, לכולם לא היה כלום ולכן לא הייתה תחרות בין החברים. ארגזים שימשו כארונות, המיטות היו מברזל כמו מיטות סוכנות. הורינו עבדו בפרדסי תל מונד במשך היום, וכשחזרו הביתה
לאחר יום העבודה היו עובדים במשקם הפרטי. כך לאט לאט הקימו את המשקים. השינוי הגדול התרחש
אחרי מלחמת השחרור כאשר נוספו קרקעות נוספות.
 
משוב של רחביה בן ציוני
עכשיו כאשר אני נמצא בשלבי סיום הפרויקט אני רוצה להביע את הערכתי ראשית לחונך הנחמד והבוגר
שלי,  אמיר גולדבלט, שהצליח לגרום לי ולעורר בי את הרצון להשתלב בתכנית הקשר הרב דורי.
תודה למארגני התכנית שהצליחו לגרום לאווירה טובה ולרצון להמשיך את הפרויקט גם אחרי סיום הקורס.
הקשר שנוצר ביני לבין אמיר הוא קשר שיימשך לעד ואני מרגיש שזכיתי באח נוסף ואני מקווה שנמשיך
להיפגש גם אחרי שאקנה מחשב.
ניתן לקרוא עוד על כפר הס באתר היישוב   

מילון

עששית
כלי תאורה קטן שבו פתיל דלוק טבול בחומר בערה

ציטוטים

”בבית הספר הייתה שורת ברושים ואליה היינו קושרים את החמורים ונכנסים לכיתות“