מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

נולדתי בטירה – טירת צבי

אני עם נכדי יהונתן בתכנית הקשר הרב דורי
אני, בגיל 16
אסתר פרידמן ברוכי מספרת ליהונתן על ילדותה בקיבוץ טירת צבי

שמי אסתר פרידמן ברוכי, השתתפתי השנה עם נכדי יהונתן, בתכנית הקשר הרב דורי. במפגשי התכנית סיפרתי לו את סיפורי:

נולדתי בכ"ד ניסן תש"ח, 3 במאי 1948 להורי שמחה ועליזה פרידמן, בקיבוץ טירת צבי.

הימים היו ימי טרום המדינה והדרכים מהקיבוץ למרכז הארץ היו מסוכנות למעבר. לכן, נשים שעמדו ללדת נשלחו להמתין בכפר יחזקאל, קרוב לבית חולים העמק בעפולה. אמי, שלא רצתה להשאיר את ילדיה הקטנים (מיכאל בן שש ומנחם בן שנתיים), לבדם בקיבוץ, ילדה אותי, בסופו של דבר, במרפאה הקטנה שבמבנה הטירה. הטירה הייתה טירת בוץ בת שתים-שלש קומות ששימשה מבנה מרכזי של מחנה הקיבוץ ועל כן נקרא הקיבוץ טירת צבי.

מודל הטירה – בטירת צבי, בה נולדתי

דגם של קיבוץ טירת צבי (1937) מוצג בקיבוץ טירת צבי

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

גדלתי במקום החם ביותר בארץ, עמק בית שאן. ילדות של טבע, קולות של תנים בלילות, יתושים ומלריה, רגלים יחפות, ובילוי רטוב בבריכות ברוב העונה החמה.

בשנים 1954 עד 1966 למדתי בבית הספר המשותף לקיבוצים הדתיים שבעמק, שנבנה בשדה אליהו. אבי היה מנהל ומורה בבית הספר ואמי עבדה כל השנים בתפירה וסייעה לכל חברי, חברות וילדי הקיבוץ בתחום הלבוש. בנוסף, ניהלה את הספריה במשך שנים רבות.

התגייסתי לצ.ה.ל. במרץ 1967, ושירתתי בנח"ל ובחיל הקשר. השתחררתי בנובמבר 1968 וחזרתי לקיבוץ. במרץ 1969 התחתנתי וילדתי את שלושת בני: ינון, אלמוג ואביב.

בשנותי בקיבוץ עבדתי בעיקר בניהול חדר האוכל. בשנת 1979 יצאתי לעבוד במשרד החקלאות שליד בית שאן. שם ניהלתי את האמרכלות במשרד. בשנת 1994 התגרשתי ובשנת 2000 עברתי לעבוד במשרד החקלאות הראשי שבבית דגן. עבדתי בלשכת המדען הראשי והייתי ממונה על ועדות השיפוט המדעי שדנו בתקצוב הצעות המחקר שהוגשו לקרנות מחקר שונות. בשנת 2005 עזבנו, אמי ואני, את הקיבוץ ועברנו לירושלים. בשנת 2009 נישאתי ליאיר ברוכי ועברתי לגור באלון שבות שבגוש עציון, שם אני גרה עד היום.

באחד ממפגשי תכנית הקשר הרב דורי, לקראת חג החנוכה, התבקשנו כל הסבים והסבתות לספר על נס שקרה לנו. וזה הסיפור שספרתי לנכדי, יהונתן:

נס החנוכה שלי

בשנות השמונים, עקב עבודתי, הגעתי לירושלים. עמדתי ברחוב יפו וחיכיתי לאוטובוס שייקח אותי לתחנה המרכזית. בעודי מחכה, פנה אלי עובר אורח וביקש שאסביר לו כיצד להגיע לאן-שהוא. הלכתי איתו כמה מטרים הצידה על-מנת להראות לו את הדרך. עד שחזרתי התברר לי שפספסתי את האוטובוס מספר 18 שעצר לאסוף אנשים מהתחנה. נאלצתי להמתין לאוטובוס הבא שהגיע תוך זמן קצר. עליתי עליו ונסעתי לתחנה המרכזית. לאחר שישבתי לבטח באוטובוס היוצא מירושלים, נודע לי שבאותו אוטובוס 18 שפספסתי, היה פיגוע קטלני. הבנתי שניצלתי בנס, תודה לאל.

הזוית האישית

סבתא אסתר: תכנית הקשר הרב דורי היוותה עבורי הפתעה נעימה ועונג רב. הפתעה, כי לי מעולם לא היה קשר חי עם סבא או סבתא כלשהם. מערכת יחסים כזו לא היתה מוכרת לי והייתי צריכה לחוות אותה על מנת לכייל את תחושותי. עונג, כי היתה זו הזדמנות לבלות יותר עם נכדי יהונתן, ליהנות מחכמתו ומשארתכונותיו היפות. המפגשים נתנו לי אפשרות לשתף את נכדי בנושאים שאיננו מדברים עליהם ביומיום. שמחתי להשתתף בתכנית זו. תודה לכם.

במסגרת תכנית הקשר הרב דורי, סיפרתי לנכדי יהונתן את סיפורו של אבי, סבא רבא שלו: קישור לסיפור: עלייתו של סבא רבא שמחה פרידמן לישראל.

מילון

טירת צבי
טִירַת צְבִי הוא קיבוץ בעמק בית שאן, כשבעה קילומטר מדרום לבית שאן, ובסמוך לשפך נחל בזק לנהר הירדן. הקיבוץ נוסד בכ"א בתמוז תרצ"ז (1937) במסגרת יישובי "חומה ומגדל", בידי חברי ברית חלוצים דתיים (בח"ד) שעלו מגרמניה, מפולין ומרומניה, והשתייכו לשתי קבוצות: קבוצת שח"ל וקבוצת רודגס, אליה נוספו חברים שעברו הכשרה בכפר יעבץ. הקיבוץ משתייך לתנועת הקיבוץ הדתי, שהוקמה על ידי חברי תנועת "הפועל המזרחי". (ויקיפדיה)

ציטוטים

”הבנתי שניצלתי בנס, תודה לאל...“