מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

נולדתי בבית המעצר בעתלית

דבורה הורוביץ ונכדה עומר חן
עומר חן נכדה של סבתא דבורה
ילדות והתבגרות בצל מאורעות השואה ומדינה בהתהוות.

שמי דבורה הורוביץ נולדתי בשנת 1946 בשם דבורה רטמן.
 
כשאמי נישאה שנית הוחלף שם משפחתי לנדב, כשנישאתי אימצתי את שם משפחת בעלי: משפחת הורוביץ.
הוריי (אסתר, מרדכי) נפגשו בתום מלחמת העולם השנייה ( השואה ) במחנה פליטים בווינה אוסטריה. הם התחתנו במחנה, הרו אותי ומשם עלו בעלייה בלתי לגלית באנייה לישראל. האנייה נתפסה ע"י הבריטים ששלטו אז בישראל וכל יושביה הוגלו לקפריסין. אמי וחברתה צשה הועברו לבית המעצר הבריטי בעתלית ושם נולדנו באותו היום אני ומתי (הילד של צשה ) ע"י מיילדת בריטית ועל קיר המוזיאון של עתלית תלויה עד היום תמונה של המיילדת כאשר אני ומתי בידיה.
 
מספר חודשים אחר כך שוחררה אמי מבית המעצר ואבי שוחרר מקפריסין ואנחנו חיינו בבית שנתנה לנו הסוכנות בקריית חיים. כשהייתי בת שנתיים התגרשו הוריי, שלא התגברו על מוראות השואה ובית המשפט קבע שאני אהיה באחריותו של אבי. יום אחד באישון לילה ברח אבי מהארץ עם חברתו אלזה והגיע לגרמניה ואותי השאיר בבית יתומים בחיפה, מבלי להודיע על כך לאיש. אמי שבאה לבקרני לא מצאה את אבי ואותי והחלה לחפש בכל מקום, עד שמצאה אותי בבית היתומים ולקחה אותי אליה. אלא שהייתה חסרת כל ונאלצה לצאת לעבודה במזנון אגד בחיפה והשאירה אותי לבד בבית, במיטת תינוק, עם חתיכת לחם למשך כל היום.
בהגיעי לגיל 3-4 התנדבה בת דודה של אמי להשגיח עליי וגרתי בביתה בטבעון. מהיותה עוזרת גננת לקחה אותי ואת בתה שהייתה בגילי לגן בו עבדה. לאחר כמה חודשים נולד בנה השני, איציק, ומכיוון שהבית היה קטן מלהכיל את כולנו הוחזרתי לבית אמי שרשמה אותי לבית הספר בקיבוץ פרוד שבגליל לכיתה א'. התקשיתי מאוד בלימודים ולא הצלחתי לקלוט את הקריאה והכתיבה. בינתיים אמי התחתנה שנית ואני הוחזרתי הביתה. נכנסתי לכיתה ב' בבית ספר יסודי בטבעון שם השלמתי עד מהרה את הפער.
החיים בארץ
רוב האנשים שחיו בישראל היו פליטים מארצות אירופה שנמלטו מהשואה ומארצות ערב, שסבלו מיחס לא טוב בארצות מוצאם. המצב הכלכלי היה קשה ושרר פה צנע כלומר, מכיוון שלא היה אוכל אז הקצו תלושים לתושבי המדינה שבהם היה ניתן לרכוש בהגבלה מוצרי מזון כמו: סוכר, חמאה ובשר אחרי עמידה ממושכת בתורים.
 
היו עוד דברים מאוד שונים למשל לא היו מקררים שעבדו על חשמל אלא על בלוקים של קרח שנמכרו ברחובות עם עגלה וסוס.כדי שאנשים ידעו שעגלת הקרח עוברת העגלון צלצל בפעמון ידני ועקרות הבית באו עם שק כדי לתפוס את הקרח בלי לקבל כוויות קור. ככה גם מכרו חלב מבית לבית. כל משפחה השאירה את הבקבוקים הריקים ליד הדלת עם מטבעות בפנים כדי שמחלק החלב ידע כמה בקבוקים מעוניינת המשפחה לקנות.
 
את המים למקלחת חיממו בדוד שהופעל בנפט שגם אותו מכרו עם סוס ועגלה ברחובות. טלפונים כמעט לא היו וגם מכוניות היו רק לבודדים. בטבעון, שם גרנו, היה רק אדם אחד שהיה לו רכב כי הוא עבד בחברת מקורות והרכב היה של העבודה, הוא היה מסיע את היולדות לבית החולים.
 
כמובן שמחשבים ושאר מוצרי אלקטרוניקה שידועים היום לא היו כלל. שיחה טלפונית לחו"ל עלתה הון ואנשים נמנעו משיחות בין לאומיות. אני למדתי לראשונה להשתמש במחשב רק כשלמדתי לתואר שני באוניברסיטת בר אילן. את העבודות הגשנו בכתב יד או במכונת כתיבה ידנית כי רק למעטים היה מחשב בבית. גם מזגנים בבתים ובמכוניות היו נדירים ויקרים מאוד. 
משחקים
אז אם לא היו מחשבים ומסכים וטלוויזיה מה עשינו כל היום ?!  המצאנו משחקים: קלאס, סוס ארוך ובניית בתים על העצים בחורשות שהקיפו את טבעון. את הבתים ציידנו בציוד שנגנב מהבית כמו: כלי אוכל, מפות, שמיכות ועוד… לומר את האמת זה היה נפלא ומרתק. היינו גם עושים טיולים רגליים ארוכים לכיוון הכפרים הדרוזים עוספיה ודליית אל כרמל מלווים בכלבים שלנו וכך קשרנו קשרים מעניינים עם הדרוזים, הכרנו את התרבות שלהם, אכלנו את המאכלים שלהם ויצרנו קשרים חברתיים.
 
אחרי הגשם הראשון אספנו כל שנה פטריות אורניות בחורשות והבאנו לאמא שתבשל לימודים גם הלימודים לבחינות במהלך התיכון התקיימו ביערות שמסביבנו יצאנו זוגות זוגות לחורש ישבנו על סלע וכך התכוננו לבחינות כולל בחינות בגרות. באותם ימים הלימודים בתיכון עלו ביוקר ולא כל אחד היה יכול להרשות לעצמו לימודים בתיכון. כדי לקבל הנחה בדמי הלימוד היו בחינות סקר שרק מי שהצליח בהן קיבל הנחה. האיום הרגיל אצלנו בבית היה שאם אני לא אצליח בלימודים ולא אכין שיעורי בית, אז לא אשלח לתיכון כי הבית היה עני. האיום הזה היה מפחיד מאוד מבחינתי ולכן השתדלתי מאוד להצטיין בלימודי ובסופו של דבר הצלחתי בבחינות הסקר וזכיתי ללמוד בתיכון.וכך למרות שבכיתה א' לא הצלחתי ללמוד קרוא וכתוב סיימתי את התיכון בהצלחה, סיימתי את בחינות הבגרות והתקבלתי לאוניברסיטה בירושלים והמשכתי לאוניברסיטאות עד לקבלת תואר שלישי בעבודה סוציאלית.
 
עוד לפני תום לימודי החילותי לעבוד בחקירת ילדים נפגעי התעללות פיזית ומינית, הייתי ממונה על הנושא הזה בארץ שנים רבות , פיתחתי אותו בליווי מחקרי והיום השיטה שפיתחתי מיושמת ברחבי העולם. פרסמתי גם מספר ספרים והרבה מאמרים שפורסמו במקומות רבים בעולם.
העשרה
תשע"ה

מילון

בלתי לגאלית
לא חוקית

הוגלו
גורשו לארץ זרה

אישון לילה
הזמן החשוך ביותר - אמצע הלילה

צנע
מדיניות של הקטנת גרעון תקציבי באמצעות צמצום הוצאות על ידי הפחתת ההטבות והשירותים הציבוריים הניתנים.

ציטוטים

”אני ומתי נולדנו באותו היום, בבית המעצר הבריטי בעתלית ע"י מיילדת בריטית.“

” באותם ימים הלימודים בתיכון עלו ביוקר ולא כל אחד היה יכול להרשות לעצמו לימודים בתיכון. “