מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

נהלל ודגניה – נעמה צור רולניק

ידון בילדותו
אימא דינה עם ידון
אחות של ידון צור ז״ל מספרת

נהלל ודגניה. אבני היסוד של ההתיישבות בארץ ישראל. דגניה ונהלל בהם גדלו ובגרו הוריו של ידון: דינה בת נהלל ויונתן בן דגניה ב׳. שם נולדו ושם גידלו את משפחתם, לאורם של האתוסים ההתיישבותיים האלה – הקיבוץ אשר בעמק הירדן והמושב העגול בעמק יזרעאל.

ידון היה נכדו הבכור של שלום יהודאי, בן לשושלת רבנים אשר עלה ארצה בשלהי העלייה השנייה. עבר דרך תחנות רבות של עבודת כפיים והגשמת החלוציות הציונית ולבסוף הקים עם קבוצת חברים קטנה את הקיבוץ דגניה ב׳, הסמוך לדגניה א׳ אם הקיבוצים. לאחר זמן לא ארוך החליטה הקבוצה לנדוד לעמק אחר – עמק יזרעאל – ולהצטרף שם ליוזמה התיישבותית חדשה וחדשנית – המושב. נהלל הוקמה בשנת 1921 והמתכנן, האדריכל הנודע קאופמן, עיצב את היישוב החדש בצורת עיגול שבמרכזו המוסדות הציבוריים ושארית שטחו מחולקת, כפרוסות עוגה, ל-75 משקים חקלאיים.

אבא יונתן עם ידון

אמו של ידון דינה נולדה בנהלל, וכבת בכורה למשפחת בנות בלבד קיבלה על עצמה לעסוק בכל מלאכות המשק והשדה. בצד ההגשמה של עקרון העבודה העצמית במושב היה בית המשפחה ידוע ומוכר כמקום ספר ורוח. גדולי הסופרים העבריים: מביאליק, עבור דרך טשרניחובסקי, עגנון, וכלה בנתן אלתרמן, פקדו את הבית הצנוע שעל כביש הקוטר של עיגול נהלל, היורד אל השדות.

אביו של ידון, יונתן, נולד באותו קיבוץ ממש – דגניה ב׳ להורים בני העלייה השלישית. על חופי הכנרת והירדן גדל ובגר והפליא במלאכת השחייה כמו גם בכל ספורט אחר, בצד עבודה ברפת הקיבוצית – עבודה שהפכה לקריירה אהובה אותה לא נטש ולו ליום אחד.  בן 17 התגייס לפלמ״ח וצורף למחלקת משמרות, יחד עם רפאל איתן (רפול), דדו, שמחה פלק ממרחביה ורבים וטובים אחרים. בתקופה זו בקיבוץ עסקו ביצירת רימונים בבית מלאכה סודי תת קרקעי. את הסיפורים, הזיכרונות והצ׳יזבטים מתקופת הפלמ״ח הרבו ילדיו לשמוע, ליהנות ולהפנים במשך כל השנים הבאות.

ידון הקטן עם ההורים על עגלה בנהלל

לאחר נישואיהם של דינה ויונתן ערב מלחמת השחרור התיישבו במשק בנהלל, שם גידלו את משפחתם וגם הקימו משק חלב לתפארת. את ה״עיגול״ עזבו רק לשם שליחות חלוצית של חיזוק ההתיישבות החדשה בדרום בשנות ה-50. כבני מושבים ותיקים באו להדריך במושבי הנגב. לאחר השלמת תקופה זו שבה המשפחה הצעירה לנהלל והחלה למעשה מחדש את פיתוחה של הרפת, שנחשבה אז במידה רבה כסימן להצלחה של המפעל ההתיישבותי והמשכיותו. ידון, בכור הבנים של משפחת צור מנהלל, גדל בצלו של משולש זה שייצגו הוריו וסביו: עבודת האדמה, המפעל החקלאי האדיר של הציונות המתחדשת בארצה; האתוס הבטחוני, השירות הצבאי ומרכזיותו בחיים בארץ; וצלע שלישית ולא פחות חשובה בבית – הרוח: הספרות, השירה, אהבת הידע והלמידה הבלתי פוסקת (העצמית פעמים רבות). קווים אלה, משולש של ערכים ועיגול ממשי וסמלי – נטמעו בחוזקה והותירו רישומם העז על ידון ואחיו. הם עדיין קיימים במורשת המשפחתית, המועברת עתה לדור החמישי ויש לקוות שתוסיף להיזכר ולהישמר גם בעתיד לבוא.

ידון – ילדון בשלג

דברים שכתב גברי ידון מנהלל, אחיו של צור ז"ל

ידון אחי הגדול היה משחר ילדותי הדמות הנערצת עלי ועל אחינו הצעיר, עירא, ומודל לחיקוי. הוא היה תלמיד מצטיין בבית ספר, וגם ספורטאי מצטיין בכל ענפי הספורט: ריצה, כדורגל, כדורסל ושחיה כמובן. הוא התאמן בצעירותו בוינגייט כשחיין הנבחרת יחד עם יורם שניידר, גרטל וגרשון שפע. בשחייה הצטיין בסגנון החתירה והפרפר והגיע לתוצאות מעולות. כשהתגייס לצנחנים בשנת 1966 בכלל הפך מודל לחיקוי לכל ילדי הכפר. בכל סופ"ש כשהיה מגיע הביתה לחופשות, היה מספר על כל פעילויותיו ואימוניו ועל חבריו הרבים ובייחוד : ספי קרביץ, בר-סבר, דני אנגל ועוד… חוויותיו וסיפוריו היו מקור התרגשות רבה עבורנו אחיו, ופחד ודאגה להוריו. ידון סיפר תמיד על מלחמת ששת הימים ומלחמת ההתשה, שהשתתף בה כקצין כשהתנדב לפקד על מוצב בתעלת סואץ.

אחרי הצבא התגייס לאבטחה באל על ושם כבר היו הסיפורים על לונדון וניו יורק, פריז ואמסטרדם ולי היה ברור כבר מצעירותי שזה המסלול שאני רוצה לעשות: צנחנים, קורס קצינים ואבטחה באל על. לשמחתי הרבה הצלחתי במשימה ועברתי את אותן חוויות – כמעט, וכך היה גם עם אחינו הצעיר, עירא. כשעירא הגיע לקורס מאבטחים באל על המדריכים הסתכלו עליו בהשתוממות ושאלו: "מה זה? כמה אחים אתם?"

צביקה ויסברוד מוסיף: כשהתכתבתי עם נורית צור על ידון היא כתבה שני משפטים שריגשו אותי וברשותה אצטט: "ידון נפטר בתאריך 11/5/2005 בערב יום העצמאות, הזיקוקים נורו לציון סיום יום הזיכרון ופתיחת חגיגות יום העצמאות. אני ביקשתי בלבי שזה יהיה היום, כשהיה ברור שזהו הסוף. לצערי רק הבקשה הזאת התמלאה." וכן הוסיפה על ידון "יפה מבפנים ויפה מבחוץ, מלח הארץ אמיתי ולא קלישאתי". מי כמונו ידע זאת!   (צביקה)

ידון ואבא מובילים ירק תירס לרפת

הזוית האישית

הסיפור לקוח מהספר ״על עכברים וצנחנים 3: ההר הוליד צנחן״ שערך צביקה ויסברוד ואייר אריה טופור, ומועלה למאגר המורשת בשיתוף עם תכנית הקשר הרב דורי.

נורית צור תרמה סיפור נוסף למאגר המורשת, לקריאתו לחצו כאן 

איור של אריה טופור 

מילון

נַהֲלָל
נַהֲלָל הוא מושב עובדים בצפון עמק יזרעאל, והוא מושב העובדים הראשון בארץ. משתייך לתנועת המושבים, ונמצא בתחומי המועצה האזורית עמק יזרעאל. שטחו כ-8,700 דונם. במושב 77 משקים חקלאיים. המתיישבים הראשונים של נהלל אנשי העלייה השנייה והעלייה השלישית עלו לארץ ממזרח אירופה. שאיפתם הייתה להתיישב בארץ באופן שיתאים לערכים סוציאליסטים, בהם דגלו, תוך שמירה על פרטיות של הפרט והתא המשפחתי בשונה מהחברה הקיבוצית. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”ידון גדל בצלו של המשולש שכלל את עבודת האדמה, השירות הצבאי והרוח - הספרות השירה והמדע“