מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

נדוניה

נתינת נדוניה לקראת חתונה
גלגולה של שמיכה
השמיכה שעברה מדור לדור

השמיכה – מאפריקה ועד ארץ ישראל

אני סבתא שושנה – שוש, נולדתי במרקש שבמרוקו, בשנת 1956, לאימי אליה. בחרתי לספר את סיפורה של השמיכה.

הסיפור החל לפני 70 שנה ויותר בקזבלנקה, אשר  נמצאת במרוקו ביבשת  אפריקה. סבתה של  אמי  שקוראים לה תמו, קנתה את השמיכה  העשויה בעבודת יד. פעם לא היו מפעלים ומכונות, הכל היו עושים  בידיים. השמיכה עשויה מצמר טהור של חיה. את השמיכה היא קנתה עבור הבת הגדולה שלה אליה, שהיא  אמא שלי.

בתרבות שלנו יש מסורת שנקראת נדוניה. כל בת שמתחתנת מקבלת מוצרים לתחילת חיי הנישואים שלה,  והשמיכה הזאת הייתה חלק רב ערך בנדוניה.

לימים, בשנת 1962 כשסבתא אליה, עלתה  לארץ ישראל היא לא לקחה את השמיכה לארץ ישראל, אך בשנת 1964, כשאחיה עלה לארץ ישראל, הבקשה היחידה שלה ממנו, הייתה שיביא לה את השמיכה. משום שיש לה ערך רגשי כלפיה. ואכן כך, דודי יצחק, הביא אותה בכדי שאמא אליה, תוכל להעניק אותה לי.

כשהתחנתי, ונולד לי בני בכורי, אשר, (שהוא דוד של ליים) אמא העניקה לי את המתנה יקרת הערך. מאז השמיכה הייתה במשפחה שלנו הרבה שנים. בתי, שירה גם התחתנה וגם היא קבלה בירושה את השמיכה ששימשה את כל המשפחה.השמיכה מיוחדת מאוד עבורנו בתפקידה לחמם אותנו בימי חורף גשומים וקרים. כיף להריח ממנה את זיכרונות הילדות של כל הסבתות שלי ולהבין איזה מרחק זמן ומקום היא עברה עד שהגיעה אלינו.

הזוית האישית

נהנינו מאוד

שושנה: אנו מאמינים שהשמיכה עוד תישאר במשפחתנו לדורות רבים.

מילון

נדוניה
נהוג שכל  בת  שמתחתנת  מקבלת  מוצרים  לתחילת  חיי  הנישואים  שלה

ציטוטים

”"כל ילד מקבל נדוניה לפני שמתחתן מהוריו"“