מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

נדודים בארץ ובעולם

אני ואחותי ירשנו את המקצועות שלנו מהסבתות

הסבים וסבתות שלי נולדו בגרמניה לפני יותר ממאה שנים. סבתי מצד אמי הייתה מורה לשפות ולסבי ארנסט היה מפעל למכונות נגרות .אביו של אבי היה עורך דין וסבתי חנה הייתה עקרת בית. נוסף להיותה מורה לשפות למדה מלי סבתי להיות אחות. בעצם רצתה ללמוד רפואה אבל בשנים האלה עוד לא הרשו לנשים לעסוק ברפואה לכן היא הייתה אחות כבר במלחמת העולם הראשונה.
במלחמת העולם השנייה השיגה סבתי בדרכים שונות אישור להגר לאנגליה עם בתה ובעלה. זה היה אחרי שסבי נעצר ונכלא במחנה הריכוז דכאו , הוא חזר משם רצוץ ושבור. אז החליטו כי הגיע הזמן לברוח מגרמניה.
סבתי מלי פרנסה את משפחתה באנגליה בעיסויים רפואיים שכן סבי לא היה רשאי לעבוד מחשש שהוא משתייך ל"גרמנים" .
סבי נאלץ לעסוק בענייני הבית-בישול ניקיון בעוד סבתא הביאה את הפרנסה. היה גם זמן מסוים שבה הוגלו אמי והוריה למקום מרוחק באנגליה כי נחשבו לאויבים, כי היו אזרחי גרמניה. אבי נולד באייזנך , אביו היה עורך דין צעיר ומצליח, עד שהנאצים אסרו עליו לעבוד בעבודה זו. בזה חרצו את גורלו , הוא נפטר. סבתי נשארה לבדה לטפל בבנה ובבתה. הם נשלחו לפנימיה יהודית בהרים כדי למנוע מהם את הסבל שסבלו היהודים בגרמניה. כאשר ראתה סבתא חנה כי המצב מחמיר החליטה לשלוח אותם ב "קינדר טרנספורט" לאנגליה.
היא עצמה הגרה לפלשתינה, אך לא יכלה לקחת אותם איתה. בפלשתינה תרגמה את יצירותיו של עגנון לגרמנית. ראה זה פלא אחותי כבר קרוב ל 40 שנים עובדת בטלויזיה הגרמנית בגרמנית אנגלית ועברית ואני ממש כמו סבתא מלי עובד עם הידיים מטפל באנשים ובמכאוביהם .האם זה צרוף מקרים או תורשה ???
אבי זאב ברקלי טולטל ממקום למקום באנגליה. בסוף הגיע לקיבוץ הכשרה שם הכיר את אמי רות. בדרך עוד הספיק לשרת בצבא האנגלי. הם התחתנו באנגליה בשנת 1947. ומיד לאחר החתונה כשאמי בהריון עם אחותי הגדולה תמי עלו לארץ. הם הגיעו לקיבוץ ללא לימוד רשמי -פורמלי אך למרות זאת הצליחו לעשות ולפרנס ביושר המשפחה.
אבי עבד כל השנים בביטוח ימי. אמי הייתה בתחילה עקרת בית ואחר כך למדה ספרנות וניהלה ספריה בנוה מונסון. יותר מאוחר הייתה אחראית על ספריית השואה באוניברסיטת בר אילן.
אני נולדתי בקיבוץ גלעד והייתי שם עד גיל שלוש . עזבתי את הקיבוץ עם הורי כמה ימים לפני שאשתי גילה נולדה שם. עזבנו לגני יהודה. הכפר גני יהודה נמצא 15 ק"מ מתל אביב היום הוא כבר חלק מסביון. כשהייתי ילד היה הכפר מלא בפרחים ובפטריות. היום הוא מלא "מבצרים" ווילות. שיחקנו בבארות המים שכבר מזמן לא קיימות תמיד שאלתי את עצמי מי בנה את בארות המים ומתי הם נבנו ? אך אף פעם לא קבלתי תשובה ,אפילו עד היום אני לא מודע למי שבנה את אותם בארות מים שכבר כיום לא קיימות.
התגייסתי לצבא בגיל 18 בשנת 1970 ובצבא שירתי בתותחנים אני הייתי בקורס מכים ( מפקדי כיתה ) וגם בקורס קצינים הגדוד שלי היה גדוד 405 גדודי היה בסיני ובבקעת ירדן . הכרתי את הארץ היטב בזכות הצבא כיום אני גם אוהב לטייל בארצנו .
אחרי הצבא למדתי באוניברסיטת ירושלים "יחסים בינלאומיים". אני וכמה מחברי היינו בפרויקט מיוחד בקטמונים, עבדנו עם תלמידים מתקשים. אחרי האוניברסיטה עבדתי מספר שנים בחו"ל. וחזרתי ללמוד פיזיוטרפיה.
הכרתי את אשתי גילה. במלחמת לבנון הראשונה הייתי בלבנון וגילה כבר הייתה בהריון עם ירון בני הבכור. אחר כך נולדה גם שחר בתי. כיום הם כבר גדולים ירון נשוי ושניהם לומדים מקצועות במכללות ואוניברסיטה.

מילון

פיזיוטרפיה
שיקום אנשים חולים וכאובים בעזרת תרגילים מסג' ועוד

ציטוטים

”תמיד לשאוף לראות את האור בקצה המנהרה“