מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

מתימן לישראל

סבתא יונה ושירה נכדתה בבית סבתא
יונה טביב בצעירותה בת 20
סבתא יונה מתארת זכרונות ילדות

שמי יונה ( לביתחממה), אני קרויה כך על שם סבתי, נולדתי בכוולאן שבתימן. לפי סיפורי הוריי בסביבה היה ים ובית כנסת בקרבת הבית, הם היו מכבסים ליד הנהר. שמות הורי הם שלום ונדרה. שמות אחי: מזל, זכריה, יונה, ישראל, דוד, משה, רחל, איציק, יחיאל ויוסף. אבא עסק בחקלאות ואימא עקרת בית. אבא היה מעבד עורות, הולך מכפר לכפר ומעבד עורות של פר לכדי קלף שממנו עושים ספר תורה. אבא היה איש דתי עם פאות, לבוש ההורים היה תימני מסורתי. כשעלו מתימן, הנשים לבשו שמלות רקמה תימנית והגברים לבשו גלביה. אכלנו קובנה, תבשילי בשר ועוף, בשר בקר ופיתות. כל האוכל היה מבוסס על גידולים ביתיים. כל מיני קטניות קמחים למיניהם, לא התפנקנו הרבה, את הרוב גידלנו בבית. גרנו בשכונה יהודית, היינו נפגשנו בשווקים עם המוסלמים.

כל האחים שמוזכרים בסיפורי שרדו חוץ מיחיאל ויוסף שנפטרו בדרך מתימן. הורי עלו לארץ בשנת 1950. הקשיים שהיו נבעו במיוחד משום שהם נשארו תקופה ממושכת במעברת צמח והיו תנאים קשים בחורף. ולאחר מן התמקמנו באליקים. הסיפור הכי מרגש היה הנתק בין דודי אחים של אבי, כי בתימן הם גרו אחד ליד השני ובישראל ניתקו אותם אחד מהשני. כשהיו נפגשים הייתי רואה את הגעגועים שלהם אחד לשני, וזה היה מתבטא בבכי.

בילדותי

היינו נפגשים ככיתה בגן המשחקים והיינו משחקים כדורגל, כדור יד, לא היו הרבה משחקים. אני זוכרת שהייתי בגן באליקים, היינו משחקים והייתה עוזרת בשם שרה וגננת בשם שלומית. למדתי בבית הספר באליקים "התקווה". הזיכרון המוחשי שנשאר לי הוא שהיה לנו חדר אוכל שאחרי שעות הלימודים היינו אוכלים בו ארוחת צהריים והולכים הביתה. המורים שהיו לי הם: עמרם, שרה, אבנר אביטל. אהבתי ללמוד חשבון, אנגלית וגאוגרפיה. לא הייתה תנועת נוער, היינו מסייעים להורים בחקלאות אחרי הלימודים. אהבתי את המוזיקה החסידית שהייתה ברדיו ברשת א' ואת הזמר טום ג'ומס. אהבתי גם את אהרן עמרם ששר את הפיוטים מספר שיר השירים.

סבתא יונה בגיל 20

בעלי לעתיד ואני יצאנו (הוא הציע לי חברות), יצאנו תקופה של שנה ולאחריה התחתנו. נולדו לנו חמישה ילדים, הם חונכו בבית הספר "התקווה" באליקים ולאחר מכן למדו בכפר הדתי כפר חסידים ובנהלל. הם התגייסו לצבא, נישאו, הקימו משפחה משלהם והתברכתי בהם.

הזוית האישית

סבתא יונה השתתפה בתכנית הקשר הרב דורי ותועדה על ידי נכדתה נאווה. התכנית נערכה בבית הספר הדסים ביקנעם עילית, התשע"ט.

מילון

כוולאן
מחוז במרכז תימן.

קלף
קלף הוא עור בהמה, על-פי-רוב כבש לעיתים עז או עגל, שמעובד בייחוד למטרת כתב. בניגוד לבורסקאות, לא נעשה בזמן העיבוד שימוש בטאנין המכהה את צבעו. הקלף משמש גם בציור, כריכת ספרים, כלי הקשה כמו תופים וכחלק בכיסוי רהיטים. ביהדות משמש הקלף לצורך כתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”הזיכרון הכי מרגש הוא המפגש בין האחים לאחר שהפרידו ביניהם“

”ל האחים שמוזכרים בסיפורי שרדו חוץ מיחיאל ויוסף שנפטרו בדרך מתימן“