מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

משפחת כץ-אבליובץי

מתוך מפגש משפחתי של משפחת כ"ץ.
דבורקה אבליוביץ' בת 4 (הילדה הכי שמאלית)
סיפורי משפחה של אהרון אבליוביץ' ודבורה כץ

כותבת דבורה אבליוביץ, סבתא של יובל בן-שחר

יובל בן-שחר הוא הבן הבכור של דני בן-שחר ורותי אבליוביץ, אני אספר על מקורות משפחתה של רותי. ההורים של רותי הם אהרון אבליוביץ ודבורה לבית כ״ץ (אנוכי). יש לנו שתי בנות נעמי ורותי ושני נכדים יובל ואדם. הורי דוד כ״ץ ומרים לבית פנט. שתי המשפחות כ״ץ ופנט מקורן בטרנסילבניה שהייתה חלק מהקיסרות האוסטרו-הונגרית. מסיבה זו היו המשפחות דוברות הונגרית.

משפחת כ״ץ חיה בכפר קטן בטרנסילבניה בשם סאלאטיג שם הם היו המשפחה היהודית היחידה במשפחה היו 10 ילדים ולהם הייתה חנות מכולת ומשק קטן לתצרוכת ביתית. החיים בכפר היו מפרכים וכללו עבודה בחנות וגם עבודה במשק. דויד היה הרביעי בין הילדים, בגיל 15 יצא ללמוד את מקצוע המסגרות ובהיותו בגיל 19 החליט שאת עתידו הוא רוצה לבנות בפלשתינה.

בשנת 1924 הוא קיבל סרטיפיקט ולאחר שנפרד ממשפחתו עלה לבדו על אנייה בנמל קונסטנצה שהובילה אותו לחיפה. בהגיעו לחיפה שמע שנבנה בית חרושת למלט בחיפה הוא הלך ברגל לנשר פגש במקרה את המנהל ואמר שיש לו מקצוע והוא רוצה לעבוד. המנהל הכניס אותו למסגרייה של בית חרושת ושם הוא נשאר לעבוד כמנהל משמרת עד צאתו לפנסיה. ב-1931 הוא נסע לביקור משפחתו בכפר ואז כבר היה פטריוט ציוני. בעקבותיו שניים מאחיו ואחותו עלו ארצה לפני מלחמת העולם השנייה. בשנת 1944 נלקחו בני ממשפחת כ״ץ שגרו בכפר ע״י הגרמנים והועברו למחנה ההשמדה אושוויץ ולמחנות עבודה. אביו זאב, שנים מאחיו ואחותו ובני משפחותיהם נספו. שתי אחיות ואח שרדו את השואה והגיעו לארץ.

משפחת פנט מקורה בקלוג׳ בירת טרנסילבניה. במשפחת פנט שושלת של אדמו״רים חשובים, אבי המשפחה האדמו"ר יחזקאל פנט (מראה יחזקאל) נולד ב-1783, הוא היה הרב הראשי של טרנסילבניה ובנוסף לכתבים חשובים שהשאיר הוא פעל בהתרת נשים עגונות. סבי חיים בצלאל פנט נולד ב-1880 הוא למד בישיבת פרשבורג כשהגיע אליו פרסום על הקונגרס הציוני, הוא הפך לציוני והשתתף בקונגרס הציוני ה-2. למרות התנגדות הממסד הרבני הוא החליט לעבור לארץ.

הוא ערך סיור מקדים בארץ ב-1920 וכשחזר סיכם את רשמיו בספרון שכתב בהונגרית, בהקדמה הסביר שהוא רוצה להיות חלק מהעשייה של בניית הארץ. ב-1922 הוא לקח את אשתו וששת ילדיו ועלה לארץ שהיו בגילאים 7-17 שנים ואליהם נלוותה קבוצה נוספת של משפחות שאותם הוא הנהיג דתיים כמוהו אך מאמינים בציונות. בארץ הוא היה בין מקימי המושבה גבעת עדה כל חייו הוא שמר מצוות. ילדיו עלו ופרחו בארץ, הם נטשו את הדת. בנו מרדכי היה המהנדס הראשי של נמל חיפה, בנו יחזקאל היה סגן אלוף בצבא, בתו חנה הייתה בין מקימי קיבוץ בית הערבה.

הורי גרו בנשר בסמוך לבית החרושת כ-14 שנים ואז עברו לחיפה. להם היו 3 ילדים, אורי שהיה פרופ׳ לביולוגיה בטכניון בחיפה, אני שלמדתי ביולוגיה והייתי פרופ׳ לגנטיקה של האדם בביה״ס לרפואה והדסה בירושלים ואחותי למדה בבצלאל והיא אומנית העוסקת באריגה אומנותית.

משפחת אבליוביץ ומשפחת גרצ׳יקוב. אהרון (הסבא של יובל) היה בן לרפאל אבליוביץ ולשרה מאז״ה לבית גרצ׳יקוב. משפחת אבליוביץ הגיעה מאודסה ועברה לאחר המהפכה הרוסית לדנציג. מקור המשפחה כנראה בוילנה. משפ׳ גרצ׳יקוב הגיע מקייב ועברה לדנציג אחרי המהפכה הרוסית. שרה ורפאל נישאו בדנציג ועלו ארצה ב-1933, רפאל היה מהנדס בחברת חשמל.

בשנת 1935 נולד אהרון. בהיותו בין 12 הוא עבר להתחנך בבית אלפא ובהמשך היה חבר קיבוץ. הוא למד ביולוגיה באוניברסיטה העברית עשה דוקטורט והתמחה בביולוגיה של מים ובריכות דגים. באוניברסיטת בן גוריון היה פרופסור והתמחה בהשבת מי קולחים בשיטות ביולוגיות במכון לחקר המדבר בשדה בוקר ואח״כ בקמפוס באר שבע.

המשפחה שלנו חיה במשך 12 שנה בבאר שבע ואז חזרה לירושלים שם גדלו בנותינו.

הזוית האישית

היה מאוד מעניין ומלמד.

מילון

הקונגרס הציוני
כינוס פומבי של פעילים ציוניים בראשית המאה.

ציטוטים

”משפחה לא בוחרים“