מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

משפחת כהן במושב בית חנן

סבא וסבתא והנכדים
יהושע ושושנה כהן, מקימי המשק
אבני דרך בהגשמת חזון ההתיישבות החקלאית בארץ

משפחת כהן במושב בית חנן
הקשר הרב דורי – אבני דרך בהגשמת חזון ההתיישבות החקלאית בארץ
תולדות משפחת כהן לדורתיה  כפי שיתואר להלן הוא סיפורם המופלא של אנשים שהרעיון הציוני  והכמיהה לחזרה לארץ ישראל  ולישובה על ידי יהודים בערה בעצמותיהם וזכו להיות שותפים לתקומתה ולהפרחתה.
 
אבן דרך ראשונה המפעל הציוני הפרטי של יוסף קונפינו בבולגריה
סיפורה של משפחת כהן מתחיל בשנים הראשונות של המאה הקודמת בעיר בורגס בבולגריה שהשתחררה מעול  הטורקים. עם הבולגרי התמסר בהתלהבות רבה לשקם את ארצו ההרוסה. התלהבות זו דבקה גם בצעירים היהודים שהחזון הציוני הגיע לאוזניהם וגם הם התחילו לחלום על תקומת עם ישראל בארצו.
 
יוסף קונפינו בנם של משה (אוזון מוסה) ומרים דבק בחזון הציוני ונרתם כל כולו להגשמתו. מתוקף היותו  אדם אמיד יכול היה להתמסר לקידום הרעיון הציוני ובתוך זמן קצר משך אחריו קהל אוהדים רב. האצולה (הנוטבילים) של יהדות בולגריה הסתיגה ברובה מהחזון הציוני ואולם לא היה בכוחה לעמוד בפני ההתלהבות של הצעירים. יוסף קונפינו, הודות ליושרו וכוח השכנוע שלו הצליח להפוך את המתנגדים לידידים ולשותפים. בזכות פעילותו הציבורית, נבחר לכהן כנשיא ההסתדרות הציונית, נשיא מכבי וראש הקהילה היהודית בבורגס ובוידין.
 
בתוקף תפקידו פעל לשיפור רמת הלימודים בבית הספר היהודי להרחבת לימודי השפה העברית, לבניית בית ספר חדש והפיכתו למרכז לפעילות תרבותית וחברתית.
 
בשנת 1922 שימשה העיר בורגס כתחנת מעבר לחלוצים שהיגיעו מפולין וסביבותיה. החלוצים הגיעו בחוסר כל. הודות לקשריו הטובים עם המנהלים של החברה הממלכתית לספנות הצליח להעלות את החלוצים על האוניות ולשלוח אותם לארץ. ההפלגה הייתה באוניות ששמותיהם "צאר פרידנד" ו"צאר בוריס"  שהיו מעורבות לנוסעים ולמשא והגיעו גם לחיפה .
 
בשנת 1925 עלתה לארץ משפחת קונפינו והקימה אוהל משפחתי בשכונת שפירא. בעת שהותו בארץ הקים יחד עם שותף חברת ספנות בשם "פינו סט" שעתידה הייתה לפתח קשרי מסחר עם בולגריה. החברה לא החזיקה מעמד ונסגרה. לאחר מכן ניסה להקים מפעל לייצור גבינות בהר טוב וגם ניסיון זה נכשל.
 
באותה תקופה היה בארץ ויכוח וגם מאבק חריף בין קבוצות של בעלי מקצוע בולגרים ותיקים מתל אביב שהמשבר הכלכלי פגע בהם ,לבין קבוצת חלוצים ואנשי רוח, בקשר לכסף שהגיע כתרומה מיהודי בולגריה. בעלי המקצוע סברו שהכסף  ינתן כעזרה לבעלי המקצוע והסוחרים שנפגעו מהמשבר ואילו החלוצים סברו שיש לקנות בכסף הזה שטח אדמה שישמש לבנייה של כפר חקלאי. במאבק הזה הרעיון להקמת כפר חקלאי ניצח. נבחרה וועדה בהשתפות יוסף קונפינו שבת אשרוב וחיים בן יוסף לטפל בנושא. הוועדה החליטה ליעד את הכסף להגשמת הרעיון  להקמת כפר חקלאי וכך נולד בית  חנן. בזכות פעולו בוועדה ולאות הוקרה התקבל להיות מתיישב בבית חנן ואת הזכות להקים בו משק חקלאי .
 
בנוסף לאות הוקרה על פעילותו לקידום הרעיון הציוני בבולגריה ולהנחלת הלשון העברית רשמו אותו ידידיו בשנת 1923 בספר הזהב של הקרן הקיימת. במהלך שהותו בארץ הגיע למסקנה שהדבר החשוב ביותר להגשמת המפעל הציוני הוא בהרחבת הפעילות הציונית בחול והגברת העליה של החלוצים לארץ והחליט בשנת 1927 לחזור לבולגריה ולהמשיך שם את פעילותו. בשנת 1940 חזר לארץ עם רעיתו רחל והצטרף למשק שהקימה בתו שושנה במושב בית חנן.
 
 
אבן דרך שנייה התהוות והגשמה
(א). מבולגריה לישראל ולמושב בית חנן, יהושוע ושושנה כהןמושב בית חנן הוקם ע"י חלוצים מבולגריה על אדמות קובבה שליד נס ציונה. המושב הוקם בשני שלבים. שלב ראשון בשנת 1929 עלו על הקרקע 40 משפחות ובשלב השני בשנת 1933 נוספו עוד 31 משפחות.ההסתדרות הציונית בבולגריה החליטה, לאחר שבחנה מספר אפשרויות, לרכוש את הקרקע באמצאות הקרן הקיימת. אושיסקין הסכים להקצות את הקרקע להקמת נקודה חקלאית שתיושב ע"י החלוצים מבולגריה. בשנת 1924 נחתם הסכם להקצאת הקרקע על אדמות קובבה. הקרקע שהוקצאתה היתה, כפי שהגדירו המתיישבים הראשונים " מדבר שממה שורץ תנים שהקדחת אוכלת בו בכל פה).
 
ביולי 1929, ימי מאורעות הדמים והשיתוק העמוק בהתיישבות התחיל החריש העמוק באדמות המושב. במרץ 1930 התחילה נטיעת הפרדסים, בספטמבר הונחה אבן הפינה למגורים ובחנוכה אותה שנה עברו המתיישבים לבתים. עד למועד זה התגוררו בראש"לצ הסמוכה.עשר שנים לאחר העליה לקרקע הפך חבל המדבר הזה לגן פורח. החלוצים שעלו לארץ מבולגריה במטרה להקים ישובים חקלאיים, עברו הכשרה לכך בעיר פסרג"י(עיר קטנה בדרום בולגריה ). בהכשרה למדו את נושא החקלאות. יהושוע (שיו) כהן ושושנה קונפינו (רעייתו לעתיד) עברו את ההכשרה באותו מקום בנפרד ובזמנים שונים. 
 
 
יהושע נולד להוריו יצחק ודונה בשנת 1910 בעיר פלבן. בצעירותו היה פעיל בתנועת השומר הצעיר והושפע מאוד מסיפורי השליחים שהגיעו מהארץ לעשות נפשות. מהר מאד הבין שבארץ דרושים אנשי עבודה ולא אנשי רוח והחל לכוון את עצמו לכך.  ב-1931 עלה לארץ והצטרף  לקיבוץ ג' של  השומר הצעיר בחיפה . במסגרת כח העבודה של הקיבוץ עבד בבנין הנמל החדש בחיפה. מתוך הקיבוץ התארגנה קבוצה של תשעה רווקים שהקימו בשנת 1933 את קיבוץ מעברות על גדות נחל חווארה כיום נחל חדרה . בלחץ המשפחה נאלץ לעזוב את הקיבוץ ולעבור למושב בית חנן ולהקים את המשק של אחיו אשר כהן שטרם עלה לארץ. המשק הזה גבל עם המשק של אותו הקימה במקביל שושנה קונפינו . בצד הטיפול במשק החקלאי הפרטי שימש יהושע כמנהל "קבוצת לירה" שבנתה את בניני המגורים במושב, עד שבשנת 1944 מונה למנהל בית האריזה להדרים וריכז את כל נושא ענף ההדרים במושב עד ליומו האחרון.
 
שושנה לבית קונפינו נולדה בשנת 1912 להוריה יוסף ורחל בעיר בורגס. בבית שררה אוירה ציונית ועל ברכייה התחנכה. היא נהנתה מכל מנעמי החיים. בשנת 1929 יצאה להכשרה בעיר פזרגיק ובשנת 1933 עלתה לארץ והגיעה לקיבוץ ליטא בפתח תקוה ושם עבדה בפרדסים הצעירים. בשנת 1934 הגיעה למושב בית חנן להקים את המשק החקלאי שיועד לאביה יוסף קונפינו כאות הוקרה על פועלו. כפי שנאמר המשק הזה מוקם בצמוד למשק שאותו הקים יהושוע ומהר מאד התאהבו והתחתנו ונולדו להם שלושה ילדים: עליה, יוסף וגאולה. בצד העבודה בפיתוח המשק ובעבודות נוספות בפרדסי הסביבה, מצאה שושנה זמן לעסוק בפעילות תרבותית במושב ותרמה רבות לחיי המושב. 

קידוח הבאר הראשונה במושב 1929-1930, ארכיון בית חנן 

אבן דרך שלישית: דור ההמשך יוסף ונעמי כהן, מושב בית חנן
דור ההמשך במושב עושה מאמץ רב לשמר את רעיון המושב המקורי כמסגרת קהילתית וכלכלית.התמורות הגדולות שחלו בשנים האחרונות בנושא ההתיישבות הכפרית העמידו בין היתר גם את נושא המושב המקורי בפני המגמה לשנות את אופיו. הקרקע שהיתה בעבר אמצעי ייצור וערכה נמדד לפי כמות היבול שהניבה היא כיום נדלן ונמדדת לפי כמות הדולרים שתניב מהבניה בה.
 
יוסף נולד ברחובות בשנת 1944. גדל והתחנך במושב וסייע בקיום הפעילות החקלאית במשק. סיים את לימודיו בטכניון בחיפה בפקולטה בהנדסה אזרחית ב-1970. התמחה הנושא הנדסה עירונית וכיהן כמהנדס עיר בערים נס ציונה, בת ים וגבעתיים. השתתף בעבר ובהווה בחיים הקהילתים במושב ובנהולו. ב-1965 הכיר את נעמי לבית רוג וב-1967 נישאו.נעמי נולדה בתל אביב ב-1946 להוריה שמחה ולאה. גדלה במשפחת פועלים שעבדו לפרנסתם מבוקר עד ערב. בית קטן וצפוף עם שני אחים עזה הגדולה וירובעל הקטן. למדה במדור ללימודי חוץ של הטכניון והתחתנה עם יוסף והגיעה למושב ב-1967.
 

אבן דרך רביעית: התהוות והגשמה
(ב). מפולין לישראל לקיבוץ עין חרוד- שלמה לביא לבקוביץחלק זה מתייחס לאחד הענפים של משפחת כהן שייך לנעמי.שלמה לביא נולד ב-1882 בפלונסק פולין. יחד עם בן עירו וחברו דוד בן גוריון היו חברים בארגון "עזרא" שעסק בהנחלת הלשון העברית והתנך לילדים בעיר.עלה לארץ ב-1905, היה ממקימי הסתדרות "פועל הצעיר" ו"השומר". שלמה לביא הגה את רעיון הקבוצה הגדולה וממיסדי ריבוץ עין חרוד  בשנת 921. רעיון הקבוצה הגדולה הלהיב אלפי העולים בארץ שנתנו את ידם להגשמתו. הרעיון כבש גם את המפלגה החדשה, אחדות העבודה שהוקמה ב-1920. התקווה היתה להתחדשות בתבנית התיישבותית גדולה. תבנית סוציאליסטית של חיי קומונה השוללת רכוש פרטי ומאפשרת כיבוש קרקע ועבודה להמונים. הוא ראה בעבודת הכפיים דרך חיים וזכה להגשים זאת בפועל בהכרה ובאהבה.
 
שלמה לביא נבחר לכהן בכנסת הראונה והשניה והיה ציר בקונגרסים הציוניים ה-17,18,19. שני בניו הלל וירובעל נפלו במלחמת העצמאות ונותרה לו בת יחידה אילנה אשר נישאה למיכה לוז ממייסדי מושב עטרות, בנו של קדיש לוז שהיה יו"ר הכנסת.
 
אבן דרך חמישית: המנגינה נמשכת, הבנים במושב בית חנן
לנעמי ויסוף נולדו במושב 3 בנים:שי עמית וגלעד הבנים נישאו וגרים עם משפחותהם במשק נולדו לכל משפחה נולדו 3 ילדים . שי עוסק בעייוץ לחברות גדולות במשקעמית סמנכל בחרה גדולה לניהול בנייהוגלעד מהנדס כימי בכיר בחברת אורמת ועישוקו בעיקר באנרגיות חלופיות המשפחה היא משפחה מנהלת אורח חיים משותף עזרה הדדית  וחיי חברה משותפים ופעילים.
 
הילדים נמצאים כולם במושב ומתכנכים בבתי הספר ובגני הילדים: גן רווה ופלמחים, אורח החיים הזה הוא התגשמות מלאה של הרצף הרב דורי. מהמייסד יוסף קונפינו ועד הממשכים נעמי ויוסף כהן ,הבנים והנכדים והכל באותה פיסת קרקע שהוקצתה למשפחה מייסוד המושב.
 
אחרית דבר סיפורה של משפחת כהן לדורתיה, הוא בעצם סיפורה של המדינה משלב החלום דרך ההתהוות להגשמה וליצירתיות מקום המהווה דוגמה מבחינה עולמית. סגנון ההתישבות החקלאית בארץ של המושבים והקיבוצים הוא סיגנון מיוחד שמעתיקים מכל העולם .
 
טוב תעשה המדינה עם תשמור על סיגנון זה
 
העשרה
מושב בית חנן: "בֵּית-חָנָן הוא מושב במישור החוף הדרומי, בצד כביש 42 (המחבר בין ראשון-לציון ליבנה ואשדוד), כשני ק"מ ממערב לנס-ציונה. משתייך לתנועת המושבים ולמועצה אזורית גן-רוה. בתחום המושב נחשפה רצפת פסיפס עם כתובת ביוונית. ממערב למושב שמורת טבע בשטח של 35 דונמים ובה ריכוז של פרחי אירוס הארגמן". ויקיפדיה
תשע"ו

מילון

בֵּית-חָנָן
בֵּית-חָנָן הוא מושב במישור החוף הדרומי, בצד כביש 42 (המחבר בין ראשון-לציון ליבנה ואשדוד), כשני ק"מ ממערב לנס-ציונה. משתייך לתנועת המושבים ולמועצה אזורית גן-רוה. בתחום המושב נחשפה רצפת פסיפס עם כתובת ביוונית. ממערב למושב שמורת טבע בשטח של 35 דונמים ובה ריכוז של פרחי אירוס הארגמן.

חזון
הגשמה

ציטוטים

”אם תרצו אין זו אגדה“