מאגר סיפורי מורשת

עליתי לארץ בשנת 1946 מהולנד. בתחילת שנת 1946 הגעתי באניית משא שהסתובבה בכל הים התיכון, עד שהורידה אותי בחיפה. ברגע שירדתי לחוף של חיפה הרגשתי שהגעתי הביתה. ההורים שלי יחד עם שלושת האחים שלי עלו ארצה כעבור 3 שנים. נכנסתי ללמוד בבית ספר "מקווה ישראל". אחרי מקווה ישראל, הצטרפתי לזמן קצר לקיבוץ "עין הנציב" בעמק בית שאן.

בתחילת 1948 התגייסתי לצבא במלחמת השחרור ונפצעתי. אחרי הפציעה, הדרכתי שנתיים בתנועת "הצופים" בירושלים. בשנת 1952 התחלתי לעבוד בסוכנות היהודית במחלקה להתיישבות. הסוכנות היהודית עסקה אז בין היתר בישוב עולים חדשים במושבים חקלאים. תפקידי היה להדריך את העולים בחקלאות ובמיוחד ברפת. לאחר מכן הרחיבה הסוכנות את הפעילות שלי ונהייתי אחראי על ייסוד מושבים חדשים וביניהם "יד רמב"ם", ו"בית עוזיאל". לפני זמן קצר ביקרתי ב"יד רמב"ם", ברור שדור המייסדים כבר לא חיי, אבל הייתה לי שיחה מאוד נעימה עם הדור השני, שזכרו הרבה מאוד דברים.

במסגרת העבודה בסוכנות היהודית, הכרתי את אשתי לעתיד שהייתה אז בת 15. אשתי, נורמה פולק, עבדה ביום ולמדה בערב בתיכון בתל אביב. באותה תקופה, הייתה גרה במעברה, בחולון. נורמה עלתה ארצה, שנתיים קודם מרומנייה, מערד, בטרנסילבניה.

נורמה דיברה הרבה שפות, בין היתר רומנית, גרמנית, עברית ורוסית. במשך השנים גם אנגלית והולנדית. נורמה הייתה תמיד מצטיינת. לאחר כשנתיים, התחלנו לצאת קבוע, לא התחתנו, כי נורמה רצתה לשרת בצה"ל שירות מלא. החלטנו לחכות עד אחרי שתסיים את הצבא. נורמה שירתה בצבא בחיל הקשר כצפנית ומאוד הצליחה.

אחרי שסיימה צבא, רצינו להתחתן, אבל פרצה מלחמת סיני, ונאלצנו לדחות את החתונה, עד לאחר המלחמה. התחתנו בשנת 1957 ונולדו לנו ארבע בנים. רן, שלמה (אבא של נעם), אסף, יואב.

גרנו בתל אביב, קודם ברחוב הירקון 174, בדירה קטנה של 55 מ"ר. חיינו בדירה, עם שני בנים וכלב זאב גדול. לאחר שאסף נולד, עברנו לדירה יותר גדולה ברחוב שדרות קרן קיימת (היום שדרות בן גוריון) 19, קומה 3.בדירה זו נולד יואב. כל הבנים למדו בבית הספר העממי, "גרץ", בתל אביב. למרות שכדי להגיע לבית הספר היו צריכים לעבור שני רחובות גדולים, הילדים תמיד הלכו וחזרו מבית הספר לבדם.

אחרי שסיימתי לעבוד בסוכנות היהודית, עבדתי בחברת אסם, והייתי אחראי על ההתכתבות עם ספקים מחו"ל, באנגלית. התבקשתי גם להציע מוצרים חדשים. בין המוצרים שהצעתי והתקבל היצור היה אינסטנט פודינג. אחרי שסיימתי לעבוד בחברת אסם, עברתי לנהל את אולפני הסרטה הרצליה. באולפנים הפקתי סרטים דוקומנטריים וסרט עלילתי "הילד מעבר לרחוב.

"בסרט "הילד מעבר לרחוב" מדובר על ילד בלי אמא, שגר אצל אבא שיכור, עני ושהייתה לו חברה טובה שהייתה לה מחלת שיתוק ילדים והייתה צריכה ללכת עם עזרי הליכה. הסרט היה עצוב ודרמטי, אבל עם סוף טוב. הסרט מסחרית מאוד הצליח, והרבה מאוד אנשים ראו את הסרט.

בשנת 1967 פתחתי חברות עצמאיות שעסקו ביבוא מוצרים בתחום האלקטרוניקה ובתחום האריזות. בנוסף, עסקתי בפיתוח מוצרים חדשים בתחום הביטחוני. הקמתי חברות בחו"ל לתמיכה בפעילות בארץ. מיד אחרי שהקמתי את החברה הצטרפה אלי נורמה והיא עבדה איתי כל השנים, עד שחלתה ונפטרה.

הבנים גדלו, כולם שירתו בצבא, ושני הבנים הגדולים, רן ושלמה, שירתו כקצינים. רן בשלישות, ושלמה במודיעין. ואילו אסף, שירת בשלישות ויואב בחיל חינוך. כל אחד מהם עם תום השירות הצבאי, התחיל לעבוד בעסקים המשפחתיים ובמקביל למדו מנהל לעסקים וכלכלה. לארבעת הבנים יש תואר שני שנקרא באנגלית m.a.

הבנים התחתנו ונולדו נכדים. יש לי היום 11 נכדים: מתן, יואב, נועה, נוני (נועה), נדב, שני, ליה, נועם (איתה אני משתתף בתכנית הקשר הרב דורי ויחד מתעדים את סיפור החיים), טל, שירה, אביב. מתן כיום משרת בצבא והתנדב וליחידת מגלן ויואב התנדב לחיל מודיעין (את יואב לא גייסו כי יש לו אלרגיה קשה מאוד למוצרי חלב, ולכן הוא התנדב לשירות מלא בצבא.) ליואב יש חברה שקוראים לה לילי, והיא התגייסה לפני חודשיים והיא משרתת בקצין הים. נועה בכיתה יב, והיא תלמידה מצטיינת. היא תתגייס בסוף השנה, כנראה ליחידה מובחרת של המודיעין. נוני תעבור לתיכון בשנה הבאה והיא מאוד מעוניינת ללמוד אומנויות. שני לומדת בכיתה ח', בבית הספר "ליידי דייויס" והיא תלמידה מצטיינת. בנוסף, היא מאוד חברתית. נדב לומד בכפר הירוק, שנה שנייה, וכמו כל יתר הנכדים, גם הוא מצטיין בלימודים, ומאוד מרוצה מבית הספר. בתור תחביב הוא אוהב קסמים וכבר היום הוא משתף פעולה עם קוסמים בהופעות. ליה אחות של נדב היא תלמידה חרוצה וטובה עם תעודות ממוצע מעל ל- 95 שעוברת השנה לחטיבת ביניים, והיא עוד לא בחרה סופית את בית הספר שהיא תלמד בו. כנראה שגם היא תלמד בכפר הירוק.

הנכדה הבאה היא נועם תלמידת כיתה ו' שהזמינה אותי להשתתף בתכנית "הקשר הרב דורי". נועם היא המקלידה את הסיפור, ועוזרת לי מאוד לספר את סיפור המשפחה. נועם היא תלמידה מצטיינת שתמיד שואפת להגיד לתוצאות הטובות האפשריות. נועם אוהבת לצייר ויש לי תמונות שלה אצלי בבית. בסוף השנה הזו היא עוברת לחטיבת הביניים של "ליידי דיוויס", שבה לומדת גם שני, אחותה. נועם אוהבת את בית הספר ואני מאוד שמחתי שהזמינה אותי להשתתף בתוכנית זו. אני מקווה שתהיה לנו עוד הרבה פעילויות וחופשות משותפות.

טל היא ילדה מאוד מוכשרת ומחוננת יחד עם זה מאוד נחמדה ומאוד מחונכת. היא משתתפת בלימודים לתלמידים מחוננים, ויחד עם זה היא מאוד חברותית. שירה היא ילדה מוכשרת, היא אוהבת מאוד לרקוד, וגם טובה מאוד בלימודים, בנוסף, היא חברתית. היא גדלה במשפחה אוהבת ותומכת. אביב היא הצעירה שבנכדים והיא מאוד נחמדה וביישנית קצת. לומדת מצוין וקוראת ספרים כבר מגיל 5.

זה סיפור הנכדים שהתברכתי בהם ושכולם ילדים טובים ומוכשרים וכולם ביחסים אוהבים עם הסבא. כל יום שישי באים בני המשפחה אליי הביתה ואנחנו אוכלים יחד ארוחת ערב שבת. זה ההזדמנות שהנכדים וההורים נפגשים ביניהם, וזאת תמיד חגיגה ואירוע משפחתי משמח.

מחנה הריכוז דכאו – מחנה הריכוז דכאו היה מחנה ריכוז נאצי ליד העיר דכאו בגרמניה.

הסוכנות היהודית – הסוכנות היהודית, היא ארגון יהודי כלל עולמי שמרכזו בישראל, הפועל מכספי תרומות ובשותפות עם תורמים מרחבי העולם ומישראל.

יד רמב"ם – " יַד רַמְבַּ"ם הוא מושב במועצה האזורית גזר, סמוך לעיר רמלה. המושב הוקם ב-6 בנובמבר 1955 ונקרא על שמו של הרמב"ם (רבי משה בן מיימון)".

בית עוזיאל – "בֵּית עוּזִיאֵל הוא מושב של "הפועל המזרחי" באזור השפלה ליד העיר רמלה. היישוב נקרא על שם הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל, הראשון לציון הראשון של מדינת ישראל.

תשע"ה