מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

משמעות החינוך בחיי

שחר וסבתא במפגש ראשון
סבתא רינה במלחמת יום הכיפורים בסואץ .
ההתפתחות המקצועית חינוכית שלי על רצף הזמן

שמי רינה, נולדתי בישראל, נקראתי על שם סבתי מצד אמי. אני נשואה, יש לנו שלושה ילדים: הבכור הוא טל אבא של שחר ולאחר מכן נולדו איתי ומור. שחר הינה נכדתנו הבכורה .

10 שנים גדלתי בטורקיה, בגיל 11 חזרנו לארץ. למרות שנולדתי בארץ, הרגשתי שכשחזרתי כעולה חדשה, היו קשיי ההסתגלות וקשיי שפה. למרות זאת, מהר מאד הסתגלתי לחיים בקריות והרגשתי צברית לכל דבר. עם סיום לימודיי בתיכון, התגייסתי לצה"ל,  היישר לתוך מלחמת יום הכיפורים. שובצתי לגדוד הנדסה קרבית כמש"קית תנאי שירות וחינוך. הגדוד היה  שותף לצליחת תעלת סואץ, מצאתי את עצמי בתוך אזור הקרבות בצליחת תעלת סואץ.

לאחר השחרור, התחלתי את לימודיי באוניברסיטה – חינוך מיוחד והיסטוריה. היה לי ברור שבהמשך אעסוק בתחום החינוך. מצאתי את תחום החינוך המיוחד, שהוא מעניין ביותר בעל אתגרים רבים ומעניינים, העוזרים לאחרים ומביאים סיפוק רב לעצמי. הצבתי לעצמי מטרות שהתבטאו בלעזור לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים, תוך מסירות, נתינה, תמיכה, הכוונה ואהבה. כל אלו החזירו לי סיפוק עצום שנתן לי כוח להמשיך עוד ועוד.

עם השנים התמחיתי בתחום של תלמידים בעלי לקות ראייה ועיוורים. למדתי שנתיים "בסמינר לוינסקי" שמרכז את ההתמחויות בנושא. למדתי לכתוב בכתב ברייל, וזה נתן לי יכולת לעזור ולהתקרב לתלמידים עיוורים ולהקנות כלים למורים שתמכו בתלמידים.  בהמשך קיבלתי  תפקיד משמעותי וחשוב: ההנחיה והפיקוח על מחוז הצפון בתחום. במסגרת תפקידי זה עמדו לרשותי, 20 מורים שהתמחו אף הם בתחום ו – 250  תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בתחום זה. העבודה הצריכה עבודה מערכתית, בהנחיה ובקרה על צוותי המורים, שיתוף פעולה עם מנהלי בתי ספר במחוז, גופים שונים מחוץ למשרד החינוך שסייעו בתחום. הצלחנו להתמודד ולעמוד באתגרים, ובכך לסייע, להעצים, לחזק ולהעניק הרבה "אור" לתלמידים. הצוות אותו הנחתי עמד באתגר החשוב ביותר מבחינתי – להיות משולב בכיתתו, מבחינה לימודית ומבחינה חברתית.

כיום הסיפוק הגדול ביותר שלי מהעבודה, הוא לראות את התלמידים שאיתם עבדנו משולבים בצבא, או כסטודנטים באוניברסיטה ומנהלים חיים עצמאיים.

ואסיים בשיר:

"לטייל עם הילדים בשדות. אפילו שהעיניים שלי אינן רואות.

לגשש עם הידיים, להרגיש את השמים.

לשמוע ציפורים,  להרגיש את הפרחים.

הכול אני יכול , הכול אני אוהב.

רק לפעמים אני צריך יד או כתף, כמו כולם, כמו כולם. הילד הזה הוא אני "

 

הזוית האישית

סבתא רינה: התכנית היוותה הזדמנות לספר את סיפור החיים שלי לנכדה ובכך למעשה למדה שחר דברים שלא היו ידועים למרות הקשר היומיומי והמיוחד הקיים בינינו.

שחר: מאוד נהניתי מתכנית הקשר הרב דורי וגם למדתי על סבתא שלי ועל עוד דברים שלא ידעתי קודם. למדתי גם להקשיב לאחר ולקבל עצות לחיים. אני שמחה שלקחתי חלק בתכנית.

מילון

לקוי ראייה
תלמידים שיש להם לקות ראייה הם אנשים שלא ניתן לתקן להם את הלקות לעולם לא יוכלו ליראות שש, שש .

ציטוטים

”הצבת מטרות שהתבטאו בלעזור לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים, תוך מסירות, נתינה, תמיכה, הכוונה ואהבה. “