מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

משואה לתקומה- מגטו וורשה לארץ ישראל

הסבתא בת שבע קרלנבאום
הנכדה בת שבע אהרונסון
צאצאיה היוו פיצוי מסוים לשנות הסבל, שחוותה בחייה. היא הרגישה שכדאי היה לחיות ולקום מחדש.

הנינה בת שבע אהרונסון מתעדת את סיפורה של סבתא רבתא שלה, בת שבע קרלנבאום, כפי ששמעה מסבתה, חנה סימה בתה.

שמה העברי של סבתא הוא בת שבע, סבינה היה שמה הפולני. אך בביתה קראו לה שייבלה, כשסבתא עלתה לארץ היא לא ידעה מה שמה המדויק, ואז החליטו כי שמה יהיה בת שבע. שם משפחתה לאחר נישואיה היה קרלנבאום,

סבתא בת שבע נולדה בעיר וורשה שבפולין להוריה יוסף וחנה סימה מנדלסון . היא הייתה הבת השנייה במשפחה שמנתה 6 ילדים. המשפחה הייתה שומרת מצוות שהשתייכה לחסידות גור. האווירה בבית הייתה חסידית וחמה, שהקפידה על קיום תורה ומצוות.

לקראת ראש השנה וחג הפסח תפרו לכל הילדים בגדים חדשים וקנו עבורם נעליים חדשות. בסוכות אביה היה בונה סוכה ברחוב, סמוך לבית. בדרך כלל  רק הוא היה יושב בסוכה מפאת הגשמים והקור.

הבית שלהם היה ממוקם  באזור הגטו, וכאשר הגרמנים פלשו לפולין ואספו את כל היהודים לתוך הגטו, הצטרפו לביתם עוד כמה משפחות, כנראה, קרובי משפחה. החיים בגטו היו קשים מאוד, הם סבלו מרעב נורא.

אביה של סבתא בת שבע  רצה להציל אותה. הוא ביקש ממנה ללכת לצד השני, מחוץ לגטו, ולא לחזור אליו. אך כשהגיע הלילה היא פחדה להישאר לבד וחזרה לגטו. כשחזרה היא נתפסה על ידי  היודנראיט.) שוטרים יהודים מטעם הנאצים (וקיבלה מכות נמרצות על המעשה הנועז שלה. אימא שלה, חנה סימה, נפטרה בגטו ממחלת הטיפוס וכך נשארה המשפחה ללא אימא. גם אחותה הגדולה רבקה, נפטרה בגטו.

בהיותה בגיל 9, נשלחו סבתי יחד את עם משפחתה שנותרה למחנה ההשמדה טרבלינקה.  לבקשת אביה היא קפצה בדרך  מהרכבת. כאשר כולם עלו לרכבת, אביה ביקש ממנה לקפוץ ולברוח. אביה הבין היטב לאן הם מובלים. הוא הבטיח לה שהוא יקפוץ אחריה. סבתא בת התשע הייתה חכמה, והיא הבינה, שאביה המסור לא יעזוב את הילדים ויקפוץ אחריה. אך היא שמעה בקולו וקפצה מהרכבת אל החופש המיוחל.  ואכן, אביה ושאר המשפחה נרצחו בטרבלינקה הי"ד…. כשסבתא קפצה מהרכבת, היא קיבלה מכה חזקה וכל השיניים שלה נשברו, אך היא לא נשברה.

היא ברחה עד שהגיעה לביתם של גויים. היא שאלה אותם אם הם מעוניינים  שהיא תעבוד אצלם, ובתמורה היא תשהה בביתם? הם הסכימו. אך לאחר תקופה קצרה היא עזבה אותם. כי חששה, שחושדים בה שהיא יהודייה. סבתא המשיכה בנדודיה,  עד שהגיעה למשפחה נוצרית – משפחת וישנפסקי, בכפר סלופסק שם שהתה כשנתיים וחצי. סבתא בת שבע שהתה בביתם של משפחת מינץ, שאימצה אותה לאחר המלחמה, לתקופה קצרה עד לעלייתה לארץ ישראל.

עם המשפחה המאמצת "משפחת מינץ"

 

בינואר 1947 היא החליטה לעלות  לארץ ישראל, היא הפליגה  באניית המעפילים "תאודור הרצל". הבריטים, ששלטו בתקופה זו בארץ ישראל, לא היו מוכנים להכניס אותה לארץ, והיא נשלחה למחנה העקורים בקפריסין. רק בספטמבר 1947 לאחר שלא הרגישה בטוב, היא נשלחה שוב לארץ ישראל והפעם הבריטים אישרו לה להיכנס לארץ. כשסבתא, בת שבע, הגיעה לארץ היא ביקשה להיקלט במקום דתי. וכך הגיעה לבית היתומות "בית צעירות מזרחי" בירושלים. שם קיבלו אותה בחמימות רבה ודאגו לכל מחסורה.

סבתא בת שבע התחתנה עם סבא יוסף בשנת תש"י 1950. לאחר שנישאה, היא שאפה מאוד והתפללה שיהיו לה ילדים… בעקבות השואה הנוראה וכל מה שהיא עברה וסבלה, חששה מאוד שמא לא תוכל ללדת ילדים לעולם. הקב"ה נענה לתפילתה ובשנת תשי"א נולדה בתה הבכורה, סבתא חנה סימה, ולאחר כ-4 שנים נולדה הבת השנייה שרה. האושר שלה היה גדול, היא בנתה את ביתה מחדש וכל חייה היא חלמה שמשפחתה תהיה כמו משפחת בית הוריה.

ב"ה סבתא בת שבע זכתה בנחת יהודי חסידי מילדיה, נכדיה ונינייה, כולם  חסידים של הרבי. כל הולדתו של נכד, נכדה, נין ונינה, העצים את האושר שלה. הם היוו פיצוי מסוים לכל שנות הסבל שחוותה במהלך המלחמה העולמית ומלחמתה האישית, היא הרגישה שכדאי היה לחיות ולקום מחדש. הנכדים והנינים היו האור ומשאת חייה. וב"ה זכתה שכולם הולכים לאורו ומורשתו של הרבי.

הנחת של סבתא

החפץ שהיה יקר לליבה היה ספר הזיכרונות, ספר זה  העניקו לה חברותיה לפני עלייתה לארץ כמתנת פרידה, בספר זה כל אחת מהן כתבה לה הקדשה למזכרת. (ספר זה נסרק ונתרם למוזאון יד ושם).

סבתא ע"ה נפטרה בתאריך י"ז חשון תשס"ה ]1 בנובמבר 2004.] יהי זכרה ברוך.

ספר הזכרונות

הזוית האישית

תודה ל: אימא שלי שעזרה לי מאד. ותודה כמובן לסבתא שלי, חנה סימה, שהעשירה אותי בתולדות משפחתי ולדודי שהוסיף לי פרטים מעניינים.

מילון

יונדארט
היודנראט, בגטאות אחדים כונה אֶלְטֶסטֶנרָאט, היה מוסד שלטון יהודי שהיה ממונה על תיווך בין השלטון הנאצי לבין הקהילה היהודית. היה זה מוסד זמני שנועד בדיעבד לקיים את המדיניות הנאצית שקדמה לפתרון הסופי של שאלת היהודים. יודנראטים קמו בפקודת הגרמנים בקהילות יהודיות בשטחי הכיבוש הנאצי בתקופת השואה.

טרבלניקה
טְרֶבְּלִינְקָה נמצא באזור מרוחק מיישוב אך בקרבה יחסית לעיר וורשה, הוא הגדול מבין שלושת מחנות ההשמדה שהופעלו על ידי האס אס במסגרת מבצע ריינהרד להשמדת יהדות פולין. הרציחות במחנות אלו היו חלק מהשמדת יהודי אירופה הכבושה על ידי גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה.

ציטוטים

” ב"ה, סבתא בת שבע זכתה בנחת יהודי חסידי מכל צאצאיה, הם היו האור ומשאת חייה.“