מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

מרחוב חליסה בחיפה ועד קריית ביאליק

קורן וסבתא חנה בבית התפוצות.
שלושה דורות .
קורות משפחה בארץ ישראל

זכרונות ילדות

בילדותי הייתה לי חברה בשם יפה שאיתה עד היום אנחנו בקשרים טובים. היא גרה קרוב אליי. משחקי הילדות היו קלאס, חבל, גומי, גוגואים, מחבואים, תופסת. בשעות הפנאי קראתי ספרים רבים. למדתי בבית ספר יסודי "נתיבים ורביבים". המקצועות שנלמדו היו גאוגרפיה, היסטוריה, כלכלת בית. המשמעת בבית הספר הייתה של כבוד לצוות. העונשים שניתנו באותה תקופה היו העתקה של פרק י"ט בספר תהילים או כתיבת עבודה. בבית הספר הייתה תלבושת אחידה: חולצה תכלת וחצאית כחולה. היו טיולים ברחבי הארץ והטיול הזכור לי ביותר הוא טיול לירושלים מיד לאחר מלחמת ששת הימים, ביקור באתרים בירושלים וסביבתה במשך שלושה ימים בשנת 1968. היו מסיבות ימי הולדת, בהם רקדנו ושרנו שירי ארץ ישראל. היה לי מורה לתנ"ך אותו הערצתי ואהבתי ללמוד תנ"ך. המקצועות האהובים עליי היו היסטוריה, תנ"ך, ספרות וגאוגרפיה, לא אהבתי ללמוד מתמטיקה. בבית ספרי היה חדר אוכל בו קיבלנו ארוחה חמה בצהריים. זכור לי במיוחד המרק החם והטעים. היו ממתקים: סוכריות ,שוקולדים ועוגות. תנועת הנוער שהייתי בה היא הנוער העובד והלומד "קן דרום" בקריית חיים מכיתה ג׳ עד כיתה ח׳. בתנועה התקיימו פעילויות בנושאים חברתיים, ידע הארץ, ריקודי עם ושירי ארץ ישראל. חוויתי בתנועה פעולות תרבות ,חברה וטיולים מעניינים.

בית ההורים

הוריי נולדו ברומניה, אמי ביאסי ואבי בסורוקה. אני ילידת הארץ, נולדתי בחיפה בשנת 1955. המנהגים בבית היו שמירת השבת וחגי ישראל. הוריי עלו לארץ לאחר השואה. בית הוריי הראשון היה בחיפה ברחוב "חליסה" בעיר התחתית. גרו שלוש משפחות בבית אחד, השירותים היו בחצר. בילדותי גרתי ליד הים בחוף קריית חיים ובית הספר היה קרוב. השכונה הייתה מיועדת לעובדי מדינה, גרו בה יהודים תושבי חיפה.

הוריי למדו את השפה העברית בארץ, הם עלו לארץ בשנת 1948, הם ויתרו על רכוש כמו בתים וחפצים שנשארו ברומניה. אבי עלה באונייה "פאניור" שאותה הבריטים שלחו לקפריסין שם היה עם משפחתו במחנה מעבר.הרעיון לעלות לארץ היה של המשפחה לאחר השואה. אכלנו מאכלים כמו מרק צורבה, פפאנש, מטיטאי, (קבב רומני), בורשט, חציל קלוי. בשעות הפנאי הלכתי לספרייה לקרוא ספרים ופעילויות בנוער העובד והלומד. שפות הדיבור בבית היו עברית ורומנית. חגגנו את אותם חגים שחוגגים  גם היום.

החוויה הראשונה של הוריי בארץ ישראל הייתה חווית שיטפונות ורוחות בחורף הראשון שלהם בארץ. כבר 70 שנה הוריי חיים בארץ. הקשר עם המשפחה המורחבת בא לידי ביטוי במפגשים משפחתים עם דודים, דודות, סבים וסבתות. בית הוריי היה ב״שדרות דגניה", קריית חיים, ובו היו שלושה חדרים שבהם גרנו אבא, אימא, אני ואחותי. הוריי עבדו: אבי בדואר ואמי בחנות צעצועים. המפגשים לעיתים תכופות עם המשפחה המורחבת הביא לקשר טוב ומלכד, לעזרה הדדית. היה לנו בית מעבר ב"חליסה". החפץ העתיק ששימרתי מבית הורים הוא מכונת תפירה "זינגר" ששימשה את סבתא שלי לתפירה.

לא הייתי רוצה להחזיר את הזמן לאחור.

הזוית האישית

סבתא חנה: שמחתי להעביר לקורן סיפורים מן העבר שלי, מילדותי עליי ועל משפחתי ואני מקווה שלמד על ההיסטוריה של משפחתו ונהנה מן הסיפורים. מאחלת שילמד מן ההיסטוריה להמשך דרכו ומאחלת גם הנאה מהלמידה.

מילון

שיינה קופ
יפהפיה

מלחמת ששת הימים
מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה מבוקר 5 ביוני עד ליל 10 ביוני 1967 בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות: עיראק, לבנון, ערב הסעודית, לוב, סודאן, תוניסיה, מרוקו ואלג'יריה. השלכות המלחמה בתחומי הפוליטיקה הפנימית של המדינות שהשתתפו בה, הגאוגרפיה המדינית, הכלכלה האזורית, הגאופוליטיקה ומהלך המלחמה הקרה היו מרחיקות לכת וממושכות. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”לא הייתי רוצה להחזיר את הזמן לאחור“