מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

מרומניה לישראל

אני ונכדתי בפרוייקט
אני וסבתי, כשהייתי קטנה
סיפור העלייה

אני, יהודית ובשמי הקודם אתי (דודתי החליטה לשנות את שמי ליהודית, מכיוון שחשבה ששמי הקודם הוא שם גלותי), נולדתי בבוקרשט רומניה, בשנת 1952.

היינו יהודים, אך הוריי לא ניהלו חיים דתיים בביתנו, אלא חיו חיים רגילים כמו כולם. לא הרגשתי שונה מהאחרים.

אבי ניהל בית חרושת לביסקוויטים ואמי עבדה במפעל לעורות, לא רחוק מהבית. לאחר שאבי פוטר מתפקידו כמנהל בית החרושת, החליטו הוריי לעלות לישראל ונרשמו לעלייה.

כשהגיע מועד העלייה לישראל, התבטל האישור ונאלצנו להישאר עוד כשנתיים. הוריי נשארו ללא עבודה וללא ריהוט. בעקבות זאת, נאלצו אבי ואמי לבקש להתקבל לעבודה במפעל עורות ולארגן ריהוט מינימלי כמו מסגרת עץ ובתוכה ציפה ממולאה בקש. כך חיינו שנתיים נוספות, עד שאושרה שוב יציאתנו לישראל.

כשהתקבל האישור לעזוב, הגעתי לכיתה ב' בבית הספר היסודי בו למדתי, על מנת להחזיר את ספרי הלימוד של בית הספר והמחברות. הצטערתי לעזוב את חבריי לכיתה ואת מורתי, גברת טופורש. בצאתי משערי בית הספר, המחנכת של כיתתי קראה בשמי, אתי ושאלה אותי למה באתי להחזיר חפצים? הסברתי לה שאנחנו עוזבים את רומניה ועולים לישראל. אז היא אמרה לי שאחכה לה, כי היא רוצה ללוות אותי לביתי ולפגוש את הוריי. את כל הדרך לביתי עשינו, כשאנחנו הולכות מחובקות. מורה זאת הייתה נשואה לכומר, אבל העריכה אותי בהיותי יהודייה. כשהגענו לפגוש את אמי, פנתה אליה המורה וביקשה להקדיש לי תשומת לב רבה כי הייתי תלמידה מצוינת עם יכולות גבוהות. נפרדנו בחיבוקים ונשיקות. זה הראה לי עד כמה אהבה והעריכה אותי המורה הזאת.

לארץ הגענו בשנת 1961. בתחילה בנסיעה ברכבת לוינה, שם בילינו כמה ימים. חגגנו פסח והלכנו ללונה פארק הגדול. אחרי כמה ימים הגיעה שעתנו לטוס לארץ. בטיסה זאת קיבלנו חבילת מסטיקים שבשבילנו זה היה משהו חדש ומוזר שלועסים בלי סוף.

כשהגעתי ארצה פגשתי את כל בני משפחתי. לאבי היו שישה אחים ואחיות וילדיהם בהרצליה ואחות אחת ביפו, ולאמי אח בחיפה ואחות ביפו.

התגוררתי, עד סיום שנת הלימודים, אצל דודי. יומיים לאחר עלייתנו, שלחו אותי לבית ספר "ברנדיס" והתחלתי ללמוד עברית. המילה הראשונה שלמדתי הייתה "כן" ואז בבית הספר אחד הילדים שאל אותי "רוצה מכות" ועניתי "כן" (כי לא ידעתי לומר לא) וכמובן שקיבלתי מכות במיידי.  בכיתתי היו שני ילדים שידעו לדבר רומנית וזה מאוד עזר לי להתאקלם.

בסיום שנת הלימודים דודי החליטו להחזיר אותי להוריי. הורי החליטו שאני צריכה לעבור לבית ספר "ברנר". בבית הספר ברנר הצלחתי ללמוד עברית שוטפת.

בבגרותי עבדתי כשרטטת מטוסים וכיום אני עובדת כמטפלת קשישים. אני אם ל- 3 ילדים וסבתא ל- 3 נכדים מקסימים ומתוקים.

 

הזוית האישית

יהודית: מבחינתי אני לא הייתי משנה שום דבר לגבי הסיפור, כי אני אוהבת אותו כך. ואם הייתי רוצה לשנות משהו הייתי חושבת בצורה יותר בוגרת. לדעתי הקשר הרב דורי ממש עוזר בגלל שאפשר ללמוד מהנכדים וגם להיות איתם יותר זמן.

מאיה: לדעתי הסיפור של סבתי מאוד יפה ומלמד, כי לפני שסבתי סיפרה את הסיפור לא ידעתי המון דברים על העבר שלה. והייתי מקווה ללמוד את זה קודם לכן. לדעתי הקשר הרב דורי ממש עוזר, בגלל שאפשר ללמוד מסבתי וגם להיות איתה יותר זמן.

מילון

כומר
כומר הוא איש דת המופקד על קיום טקסים דתיים, המשמש לעיתים גם מנהיגה הרוחני של קהילה. המונח מתייחס בעיקר לכמרים נוצרים, אך הוא משמש גם לכהני דת בדתות אחרות, ומשום כך ניתן לכנות גם אנשי דת סיקים או זורואסטרים בשם "כמרים".

ציטוטים

”"את רוצה מכות?"“