מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

מצור בירושלים

מפגש במסגרת הקשר הרב דורי
מפגש במסגרת הבין דורי
המצור על ירושלים בעיני אביבה ילדה, בת 12

אביבה סבתא לארבע בנות ו- 14 נכדים, משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי עם התלמידים: יובל גרינבוים עמית מנשורי יסמין מארון שחר וקסלר.
מבין הסיפורים הרבים שספרה לנו בחרנו להביא את הסיפור על המצור בירושלים.
 
 
 חיילים ירדניים תוקפים את ישיבת פורת יוסף ( ויקיפדיה)
 
אביבה סיפרה לנו על חוויותיה בזמן המצור על ירושלים. היא הייתה אז בת 12.  אביבה סיפרה שהם לא למדו. בתי ספר היו סגורים במשך תשעה חודשים בגלל המצור. לא היה אפשר לצאת מהבתים בגלל  שהיו הפגזות ברחובות. אז לא היו אזעקות שיודיעו על סכנה הקרבה.
 
אביבה למדה אז בכיתה ז'. למרות הסכנה היא הייתה נפגשת עם חבריה, במקום שנקרא אז "מגרש הרוסים".
(בתקופת המנדט הבריטי שכנו במקום זה אורוות הצבא ושטח אימון ולכן נקרא "מגרש הסוסים").
הייתה בעיה כי לא היו מים בברזי, פעם ביום הייתה באה משאית עם מים. כל משפחה הייתה באה עם דלי ומקבלת חצי דלי מים. בגלל שמשפחתה הייתה מרובת ילדים היא קיבלה 3 וחצי דליים של מים. לכל משפחה היה פנקס תלושים למספר מאכלים מוגבלים בכמותם לפי מספר הנפשות במשפחה. בימים ההם לא היה חשמל, היו משתמשים במנורות נפט.
היה להם בן דוד שגר בתל אביב והוא שלח להם פחי נפט במשאיות מוגנות. לא תמיד היה להם נפט אז הם חיממו את האוכל על האח. להגנה מפני כדורי הרובים, הם היו ממלאים שקים באדמה וחול ושמים את השקים בערימות על החלון, כדי שכדורי היריות של הערבים לא יכנסו לביתם.
בסוף הייתה הפסקת אש קבועה והסיפור נגמר בערך. "על אף הצלחת צה"ל בכיבוש שכונות ערביות במערב ובמרכז העיר ויצירת רצף שכונות בשליטה ישראלית, המערכה בעיר לא הוכרעה, הרובע היהודי במזרח העיר נכבש בידי הלגיון הירדני. בסיום המלחמה במסגרת הסכם שביתת הנשק עם ירדן החלה תקופה בת כ־19 שנה בה חולקה העיר לשניים".
העשרה
המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות: "המערכה על ירושלים, סביבותיה והדרכים המובילות אליה נמשכה לכל אורכה של מלחמת העצמאות, החל מתחילת העימותים, שנפתחו לאחר ההכרזה על תוכנית החלוקה בנובמבר 1947, ועד הסכמי שביתת הנשק בראשית 1949. ירושלים הייתה אחד ממוקדי הקרבות המרכזיים במלחמת העצמאות. כשליש מהנופלים במלחמה נפלו בסביבותיה. במהלך מחציתה הראשונה של המלחמה היה חלקה היהודי של העיר נתון במצור חלקי, ומאמץ אזרחי וצבאי רב מאוד הושקע בהעברת אספקה אליה מהשפלה."
דרך עזה, ירושלים – "מגרש הסוסים": "מרכז העסקים השוקק של הרחוב היא הצומת עזה-בנימין מטודלה-האר"י, בתקופת המנדט הבריטי שכנו במקום זה אורוות הצבא ושטח אימון ולכן נקרא "מגרש הסוסים", לאחר מכן שימש השטח הפתוח לפעילות תנועות נוער. באמצע הדרך בין צומת זו וצומת רחוב טשרניחובסקי דהיום שכנה בתקופת המנדט כלביית משטרת המנדט ולכן נקראה "חורשת הכלבים", כיום נמצא במקום זה גן ציבורי סמוך לרחוב התיבונים, הבתים הבנויים בקטע זה, שכתובתם היא ברחוב עזה, מופרדים משאר הרחוב במקטע דמוי פרסה.
תשע"ה

מילון

המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות
המערכה על ירושלים, סביבותיה והדרכים המובילות אליה נמשכה לכל אורכה של מלחמת העצמאות, החל מתחילת העימותים, שנפתחו לאחר ההכרזה על תוכנית החלוקה בנובמבר 1947, ועד הסכמי שביתת הנשק בראשית 1949. ירושלים הייתה אחד ממוקדי הקרבות המרכזיים במלחמת העצמאות. כשליש מהנופלים במלחמה נפלו בסביבותיה. במהלך מחציתה הראשונה של המלחמה היה חלקה היהודי של העיר נתון במצור חלקי, ומאמץ אזרחי וצבאי רב מאוד הושקע בהעברת אספקה אליה מהשפלה.

מנורות נפט
מנורות של פעם

ציטוטים

”"פחדתי שהמצור לא יגמר"“