מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

מעשה שהיה – זכרונות ילדות

סבתא פרחיה ושירה
פרחיה כנערה
פציעתו של אחי כילד במלחמת השיחרור

משפחתי ־ הורי ושני אחי הגדולים ממני – ואני עלינו לארץ בשנת 1944, מהעיר חלב ובסוריה שם מלדת׳ בשנת 1943.

לאחר נדודים, הורי התיישבו במושב טירת שלום שליד נס – ציונה, בשכנות לכפר ערבי קובייבה (היום שכונת כפר גבירול ברחובות) שהיה מוקף פרדסים מכל עבר.

המקרה עליו אני מספרת, התרחש במושב טירת שלום בשלהי מלחמת השחרור בתחילת שנת 1949, מעשה שהיה כך היה, תוך כדי המלחמה, בשנת 1948, ערב״ הכפר קובייבה נטשו את הכפר וברחו. עם סיום המלחמה, תושבים מטירת שלום ביניהם ילדים ובני נוער, היו הולכים לתור בכפר קובייבה מתוך סקרנות,

באחד הימים, אחי, המבוגר ממגי ב – 4 שנים שהיה אז כבן 10 שנים, יחד עם נער אחר כבן 14 הלכו לבדם לכפר קובייבה רכובים על חמור דרך הפרדסים, הם מצאו חפץ מעניין שנראה להם כשעון קיר והתחילו לשחק בו, אח׳ חשד שמא זה פצצה או מוקש והפציר בחברו לעזוב את החפץ החשוד ולהסתלק משם. חברו סרב להפצרותיו של אחי והמשיך להתעסק עם החפץ, אחי קם והסתלק מהמקום.

אחי לא הספיק להתרחק הרבה ולאחר שעבר כמה מטרים נשמע לפתע פיצוץ אדיר שהעיף את אחי באויר. חברו של אחי התרסק ונהרג במקום ואילו אחי נפצע בעינו וברגלו מההדף ומרסיס׳ם שפגעו בו. בשארית כוחותיו כשהוא פצוע, מדמם, מפוחד ומבוהל דידה וזחל אחי בנסיון להגיע למושב ולהזעיק עזרה. במנוסתו משם פגש בו נוטר יהודי רכוב על סוסו ששמע את הפיצוץ. הוא כמעט והרג את אחי כי חשב אותו לערבי. לאחר שזיהה שמדובר בילד יהודי פצוע, הוא לקח אותו על סוסו לבית חולים מבלי להודיע להורי.

הורי הבחינו בהיעדרו של אחי נמלאו דאגה רבה והתחילו לחפש אותו, ואני, ילדה קטנה כבת 6 שנים, משתרכת אחריהם בחרדה ובבכי. התושבים הצטרפו להורי בחיפושים בכל הסביבה ובפרדסים, חיפושים שנמשכו אל תוך הלילה, כולם היו מודאגים ומלאי חרדה באויר ריחפה תחושת אסון. הוריי ואני איתם, היינו אכולי דאגה ולא יכולנו להירגע, כל הלילה המשכנו בחיפושים שנמשכו במלוא המרץ.

בשעות הבוקר התגלה הנער ההרוג, הורי נלחצו מאוד והתכוננו לגרוע מכל. למרבה המזל, לאחר זמן לא רב, הגיעה אלינו הידיעה שאחי פצוע ומאושפז בבית חולים, הורי ואני חשנו הקלה מהולה בכאב על הנער שנהרג, ומיהרנו לבית החולים לראות את אחי.

הידיעה על מות הנער והפציעה של אחי התפשטה במושב במהירות וכולם היו המומים, נסערים וכואבים מאוד. אנשי המושב השתתפו בלוויה של הנער שנהרג וביקרו את אחי שנפצע ברגלו ואיבד את ראייו בעין שנפגעה. המקרה הטרגי הזה, שאירע בשל טפשות וסקרנות של ילדים, השאיר עלי רושם עמוק ביותר ונחרט בזכרוני לאורך כל השנים.

אח־ שנפצע נפטר בגיל 74 מדום לב, יהי זכרו ברוך !

שירה מתעדת את סיפורה של סבתא פרחיה – ראיון מצולם

 

 

הזוית האישית

סבתא פרחיה ושירה משתתפות השנה בתכנית הקשר הרב דורי. שירה תעדה את סיפורה של סבתא פרחיה.

מילון

הפצרות
בקשה חוזרת ונשנית, ניסיון לשכנע; התחננות.

טירת שלום
טירת שלום הוא יישוב שהוקם בשנת 1930 כמושב עובדים של יוצאי תימן על אדמות הקרן הקיימת ובסיוע המרכז החקלאי של ההסתדרות ועזרה כספית של קרן היסוד. בשנת 1951 הפך המושב לשכונה חקלאית בתחומה של נס ציונה ואחר כך לשכונה בעיר. המושב נקרא על שמו של גדול משורריה היהודים של תימן, שלום שבזי. המתיישב הראשון היה אברהם בן יוסף (מזרחי)אשר בהמשך יחד עם עוד מספר משפחות התיישבו בגבעות טירת שלום לימים ישוב.

ציטוטים

”"אני רוצה להמשיך ללמוד"“