מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

מעשה בשני חתולים

עומר עם סבתא חנה וסבא נדב
סבתא חנה בבית הספר במענית
חנה לביא מספרת על החתולים של בית הילדים בקיבוץ מענית

שמי חנה לביא, נולדתי בחדרה בשנת 1951, ואני סבתא של עומר לביא המשתתף בתכנית הקשר הרב דורי בבית ספר רעות.

כאשר הייתי בכיתה ה' בשנת 1964 גרנו בקיבוץ מענית ואני הייתי בקבוצת אלון. המחנך שלי היה דוב ניר והמטפלת רינה ברקת. היו לנו שני חתולים, פט ואליקי. אהבנו מאוד לטפל בחתולים ואפילו לישון איתם במיטה. יום אחד המחנכים החליטו לגרש את שני החתולים מבית הילדים ולשם כך הביאו טרקטור ועגלה ולקחו אותם ליער רחוק כדי שלא יחזרו לבית הילדים.

סבתא חנה בבית הספר במענית

כאשר קמנו בבוקר, גילינו שהחתולים נעלמו. היינו מאד עצובים והחלטנו לעשות שביתה ולא ללמוד באותו יום. לאחר יום אחד של שביתה השתכנענו לחזור לשגרה ולהמשיך בלימודים כרגיל. לתדהמתנו הרבה, החתולה אליקי שבה אלינו לאחר כמה ימים. אנחנו שמחנו וחגגנו את חזרתה אלינו ודוב ורינה, המחנכים שלנו, הבינו עד כמה אהבנו את החתולים והסכימו שיותר הם לא ינסו להרחיקה מבית הילדים.

היום אני סבתא בפנסיה וממשיכה לגור במענית. יש לנו שלושה ילדים ושבעה נכדים וכמובן גם חתולה אחת. אנחנו מאד מעורבים בחיי הנכדים שלנו, עוזרים בהסעות לחוגים ומבלים יחד.

הזוית האישית

סבתא חנה: נהניתי מאד לבלות עם נכדי עומר במפגשי התכנית, הכרתי חברים שלו והייתה לי הזדמנות לספר לו קצת על ילדותי בקיבוץ.

מילון

קיבוץ מענית
קיבוץ המשתייך לתנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, נוסד בשנת 1935 במושבה כרכור, על-ידי קיבוץ "אל-על" מפולין וליטא וקיבוץ ג' מצ'כוסלובקיה. בשנת 1942, לקראת העליה לקרקע, התאחד הקיבוץ עם חברי קיבוץ "אודים" שהגיעו מנחלת-יהודה, וביחד עלו כקיבוץ מענית להתיישבות במקום הנוכחי, ב- 6 בספטמבר 1942, כשהילדים הראשונים כבר בני שלוש.

ציטוטים

”כשקמנו בבוקר וגילינו שהחתולים נעלמו. היינו מאד עצובים והחלטנו לעשות שביתה ולא ללמוד באותו יום“