מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

מעליה עד הקמת משפחה-שמחה מהולה בעצב

מריאנה סבתא של עתליה יחד עם מעיין בלטה
מריאנה סבתא משקימה שנולדה ברומני
תיאור חייה של מריאנה, הקשיים בעלייתה והסתגלותה בארץ

 

נולדתי ברומניה  גדלתי בבוקרשט ואני הבת היחידה במשפחתי

כיום אני הנדסאית בניין למדתי בטכניון-לימודי חוץ ובמקצוע הזה עבדתי 38 שנים חלק בסולל בונה וחלק בחברת החשמל.

בילדותי לא הייתי בגן ילדים. למדתי בבית ספר יסודי שכונתי בשם סלבטור. נהגנו לשחק יונתן הקטן…שיחקנו עם בובות וקלאס.

את השעון הראשון שלי קבלתי בגיל 12.

האירוע שאני זוכרת בגיל התבגרות הוא העליה לארץ,והאירוע העצוב הוא שנפרדתי מהחברות שלי.

עליתי לארץ ב1962 יחד עם הורי כשהייתי בת 16.  העלייה השפיעה עלי בכך שבהתחלה לא ידעתי את השפה ולא היו לי חברים.

בחרו לנו מעברה בקרית חיים. הבית שלי היה די קטן והיו בו שני חדרים,היו בו מטבח מקלחת מרפסת. לפרנסתי חילקתי עיתונים העבודה נרכשה בארץ.

לצערי, לא הייתי בצבא. הכרתי את בעלי בקריית חיים, התחתנתי ב1972 בגיל 27. החתונה הייתה בקריית שפרינצק בבית כנסת של המקום.

המלחמות שחוויתי בתור נערה, אישה הם מלחמת ששת הימים ומלחמת לבנון, המלחמות לא השפיעו עליי לטובה.

במהלך חיי, נסעתי הרבה פעמים לחו"ל,הייתי בבוקרשט , הולנד, פורטוגל , צרפת, בלגיה, גרמניה ועוד…

אני אוהבת לשמוע מוזיקה לשמוע "אופרה" וקונצרטים. היום הייתי רוצה ללמוד הארכיטקטורה.

החג האהוב עלי הוא חג החנוכה בגלל הלביבות והסופגניות ואוירת החג  ביחד עם הילדים והנכדים.

כיום אני עסוקה ויש לי סדר יום מלא בחוגים, נכדים וחברים…

 

 

 

הזוית האישית

עתליה: תודה על ההזדמנות, נהנינו מאוד!

מילון

סלבטור
בית ספר יסודי ברומניה

ציטוטים

”האירוע שאני זוכרת בגיל התבגרות הוא העליה לארץ,והאירוע העצוב הוא שנפרדתי מהחברות שלי.“