מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

מעיר הזמרת לעיר המוסיקה

חוויות מבית ספר "היובל"
היום הראשון שלי בבית הספר
דניאלה סולומון מספרת על קורות חייה

שמי דניאלה סולומון, נולדתי ב-21/04/1950 באדז'וד (adjud) רומניה, לפאולה לבית בלום ואליהו מנדלסון כבת יחידה. למדתי בבית ספר יסודי ובחטיבת ביניים "מספר 3" שמתאריך 1/2/2008 שינתה את שמה ל"אנג'לה גאורגיו" (angela gheorghiu) על שם זמרת אופרה הבינלאומית שנולדה באדז'וד. 
 
בתאריך 28/11/1966 עליתי לארץ עם הורי והסבים מצד אימי. לאחר מספר ימים אצל המשפחה הוותיקה בישראל, בן דודי שמעון דותן, במאי הסרט "צלילה חזרת", שביים בהשפעת שרותו בקומנדו ימי, עשה לי הכרה עם המאכלים הלאומים: חומוס ופלאפל. קיבלנו דירה בשיכון גיורא ברמלה והסבים בקרית מלאכי. לאחר תקופה קצרה, הלכתי לקיבוץ עין חרוד לאולפן לעברית. היינו קבוצה של צעירים מארצות שונות. הייתה תקופה מאד יפה, עבדנו מוקדם בבוקר בפרדס תפוזים למרגלות הרי גלבוע ובשדות של תפוחי אדמה, ובשעות אחר הצהריים למדנו עברית. בערבי שישי עשינו מסיבות, ובשבתות נסענו לטיולים כדי להכיר את הארץ.
 
כך עברו כמה חודשים מעניינים בארץ, תקופה בה למדתי עברית, הכרתי חברים  חדשים מכל ארצות תבל, למדתי לעבוד בפרדס ובשדה וגם התרגלתי למזג האוויר החם של האזור.  דבר נוסף שחוויתי פעם ראשונה בארץ ובחיי בכלל הן המלחמות. ב- 5/6/1967 כאשר הייתי בקיבוץ פרצה מלחמת "ששת הימים", המלחמה הראשונה ולצערי לא האחרונה. בחודש ספטמבר 1967, התחלתי ללמוד בבית ספר תיכון מקצועי  "עמל" רמלה במגמת אלקטרוניקה "כי צריך מקצוע". הייתי הבת הראשונה בארץ שלמדה במגמה זאת ולכן כאטרקציה כתבו עלי בעיתון הרומני "חיינו" (viata noastra) על הבחורה הראשונה, עולה חדשה מרומניה שלומדת במגמת אלקטרוניקה. כבת יחידה, עולה חדשה, בכיתה של בנים צברים וצעירים ממני בכ-שנתיים (ברומניה מתחילים כיתה א' בגיל 7 ובארץ הייתי מעל חצי שנה באולפן), הייתה תקופה קשה מאד מכל הבחינות: לימודים, חברה, שפה, הסתגלות ובכלל. הדבר היחידי שממנו נהניתי בכיתה היו שיעור המתמטיקה  ופיזיקה שבהם "חגגתי". 
 
בתום הלימודים, לא התגייסתי לצה"ל כי כל המחזור קיבל פטור. התקבלתי לעבודה בתעשייה אווירית כטכנאית אלקטרוניקה. במקביל הכרתי את בעלי, ישראל סולומון, באחד מהמסיבות של יום שישי ש"החבר'ה" העולים החדשים היו מארגנים בשכונה. היינו "שנינו מאותו הכפר" וגם  בוגרים של אותו בית ספר ובאותה מגמה. בתאריך 5.6.1972, לפני התחלת הלימודים של ישראל באוניברסיטה, התחתנו באולמי "בית החייל" בת"א. ישראל היה בצבא קבע  ולכן היה לנו רב צבאי. גרנו בחולון ובשנת 1975 נולדה מיכול, נשואה למירון  ולהם 4 ילדים, ובשנת 1978 נולד בארי, נשוי לשני ולהם בת.
 
בשנת 1982 עברנו לגור בבסיס ח"א עובדה בדרום מקום בו ישראל שירת כמפקד גף נש"ר. מיכול למדה בקיבוץ יוטבתה ובארי היה בגן בבסיס. בשנתיים שגרנו בבסיס  הילדים עשו חיים משוגעים: אופניים, בריכה, טיסות מעובדה למרכז הארץ ועוד. אני התחלתי את הקריירה השנייה שלי בבנק אוצר החייל בעובדה, ולאחר מכן בחולון, כאשר חזרנו אחרי שנתיים. ב-1993, השנה שבה עברנו לראש העין ונפתח סניף חדש של אוצר החייל מוניתי כאחראית עו"ש בבנק, באותה שנה מיכול התגייסה לחיל אוויר כסיעת לרופא שיניים ובארי המשיך את לימודיו  בבית ספר תיכון "ברנר" פ"ת.
 
בשנת 2000 עם פרישתי מהעבודה החלטתי שזה הזמן להתחיל להתנדב לטובת החברה והקהילה. במשך כ-11 שנים שימשתי גזברית  סניף "ויצו" ראש העין וזה בזכות העבר הבנקאי שלי. בנוסף התנדבתי למועדונית של העירייה לעזרה בשיעורי בית כמובן בחשבון לכיתות ב'-ד'. כל המתנדבים  נפגשים אחד לחודש-חודשיים לפעילויות חברתיות מגוונות. הרבה מהם הפכו לחברים אישיים. בשנת 2002 נולד ירין, הנכד הראשון, היום בן 10 ולאחר מכן, נולדה ליאן בת 8, בר בן 5, אוריין  בת 3  ודניאל בן שנה.  
 
בשנת 2003  בעלי שהמשיך בקריירה שנייה במוטורולה ופלאפון אחרי השחרור מצה"ל, יצא לגמלאות, ושנינו התחלנו בתפקיד "סבים במשרה מלאה". לרגע לא וויתרנו על האהבה שלנו הגדולה טיולים בחו"ל. הספקנו לטייל כבר בחמשת  היבשות : אוסטרליה וניו זילנד, מרוקו, צפון אמריקה, הרי הרוקי הקנדיים, דרום אמריקה, המזרח הרחוק, מדירה, גיברלטר, לפלנד, רוסיה, ארמניה, ג'אורג'יה, ביקרנו כמעט בכל ארצות אירופה וב-2006 יצאנו לטיול שורשים עם הילדים ושני הנכדים הגדולים, ירין וליאן, לרומניה, אך העולם גדול ויש עוד הרבה מה לראות. תחביב נוסף שלנו הוא תיאטרון. יש לנו מנוי להבימה, בית לסין והקאמרי ובנוסף רוכשים כרטיסים דרך ארגונים שונים כדי "שלא נפספס כלום". משתתפים בהרצאות בתדירות של לפחות פעם בחודש, סרטים ומפגשים חברתיים נוספים. גם הטיולים בארץ לאורכה ולרוחבה, זה ענף לא מוזנח אצלנו.
 
מאז שאנו בראש העין בבית פרטי עם גינה שנינו עוסקים בעבודות גננות ועושים את זה באהבה רבה. לא סתם, מי שרואה את היומן שלנו שואל: 'זה יומן של פנסיונרים?' בנוסף לדברים הכיפיים, צריך גם לתחזק ולשמור על בריאות הגוף ונהפש – לכן אנו מתאמנים שלוש פעמים בשבוע במכון כושר. מקווה להמשיך שנים רבות. 

מילון

ויצ"ו
ארגון נשים ציוני בינלאומי לנשים יהודיות שנוסד ב-11.6.1920 על ידי קבוצה של נשים יהודיות באנגליה. תנועה של נשים מתנדבות לשיפור החברה בישראל וקידום מעמד האישה.

ציטוטים

”אני תמיד צריכה להיות מעודכנת“