מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

מעיראק לישראל – עזרא בן משה

עזרא ודניאל בתכנית הקשר הרב דורי
עזרא ודניאל יחד
החיים במעברה לא קלים

שמי עזרא בן משה, נולדתי בשנת 1954 בישראל. אני משתתף יחד עם נכדי דניאל, שלומד בכיתה ה' בתכנית הקשר הרב דורי, תש"פ, בבית הספר ע"ש רמז, יהוד.

העלייה לארץ ישראל

בשנת 1950 החלו פרעות ביהודי עיראק ובשל כך נאלצו הוריי לעזוב את בתיהם ורכושם כולל מזכרות ותמונות, הכל היה במהירות ולארוז מזוודה אחת שבה יכלו לשים אך ורק בגדים, ללא כסף או רכוש. הוריי הגיעו לארץ ישראל ומיקמו אותם במעברה ברחובות, שם הם גרו באוהלים.

 החיים באוהלים 

החיים במעברה היו ממש לא נעימים, הוריי גרו בעיראק בבית גדול ומרווח והמעבר לאוהל היה מאוד קשה. קבלת הפנים היתה מאוד משפילה, היחס היה מאוד מזלזל. הם הגיעו אל מעברה עם אוהלים, המיטות היו מברזל, עליהן מזרני קש מלאים בפשפשים. השירותים והמקלחות היו מאוד רחוקים מהאוהל. נאצלנו למלא מים בדלי כדי שיהיה באוהל אך התורים היו ארוכים, היו דחיפות וצעקות. בחורף היה קר והגשם הציף את האוהלים, הכל מסביב היה בוץ. בקיץ היה מאוד חם והיו הרבה יתושים.

המעבר לצריף

לאחר שנתיים במהלכן חיינו באוהלים, העבירו אותנו לצריף של חדר עם מטבח. החיים בצריף היו קצת יותר טובים מהאוהל, אך עדיין היו קשים. המקלחות והשירותים היו מחוץ לצריף.

באחד מימי שישי, בכניסת השבת, השכנה הדליקה נרות שבת ועקב כך הצריף שלה נשרף וגרם לשריפה בצריף שלנו, שהיה צמוד אליהם. אני הייתי תינוק ואימא שלי הצליחה להוציא אותי לפני שקרה אסון. מיד אחרכך עברנו לגור אצל סבא וסבתא שלי בעקיר, שנקראת היום קרית עקרון בצריף של שני חדרים.

המעבר לסבא וסבתא

החיים אצל סבא וסבתא היו מאוד קשים בצריף של שני חדרים. גרנו יחד סבא וסבתא שלי ואנחנו – ארבע נפשות, כשהשירותים והמקלחות מחוץ לצריף.

עץ המשפחה שלנו

הזוית האישית

סבא עזרא ודניאל: תודה רבה על התכנית הנפלאה, נהנינו לכתוב את הספור המשפחתי.

מילון

עקיר
ישוב עברי ליד רחובות, כיום קריית עקרון (התוספת כפר לעקרון ניתנה כדי להבדילו מהכינוי המושרש אז: "עקרון" למזכרת בתיה).

ציטוטים

”החיים במעברה היו לא קלים, בעיראק גרו הוריי בבית גדול ומרווח“