מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

מעולה לעולה כוחנו עולה

במפגש הפתיחה עם סבא היקר שלנו
במפגש חפץ מספר בו סבא מספר על הגלביה
סיפור העלייה של יוסף אזולאי

אנו רואי וירין אזולאי, אחים תאומים מבית הספר יד יצחק שבקרית גת, תלמידי כיתה ו'. במהלך מפגשי הקשר הרב דורי הכרנו את סבא שלנו לעומק. סבא, יוסף אזולאי נולד בתאריך 02.01.1946 במרוקו. סבא מספר: גרנו בבית גדול מאוד, כארמון. אני זוכר שהיה לנו חדר מיוחד שכולו שטיחים מקיר לקיר מזרונים מסביב לקירות, באמצע החדר מגש גדול עם כוסות וקומקום מרוקאי לשתיית תה, לחדר קראו חדר מסימלני ערבי.

דיברנו בשתי שפות ערבית (מרוקאית) וצרפתית. חגגנו במרוקו את כל החגים היהודים על פי המסורת, אכלנו מאכלים מסורתיים – קוסקוס, ברקוקס, מופלטה. למשל, בפורים, סבתא רבא אפתה לחם, באמצע הלחם שמה ביצה וקראו לזה עין המן. עד היום אנו שומרים על המסורת המרוקאית וממשיכים להכין מטעמים מרוקאים. זאת ועוד, ציינו אירועים יהודים מיוחדים, ברית מילה שלי ושל ארבעת אחיי.

גרנו בסביבה מעורבת יהודים וערבים והקשרים היו מצויינים.

כשהייתי בן 9 בתאריך 25.12.1955 עלינו לארץ ישראל. עליתי לארץ יחד עם הורי, אבא שלי, דוד, ואמא שלי, מסודי, והאחים אהרון, ניסים, אברהם ורפאל. עלינו כי סבא רבא היה ציוני חבר תנועת בי"תר העולמית ומהסיבה הזאת עלינו לארץ ישראל.

עלינו באונייה בשם "ירושלים". יצאנו ממרוקו למרסיי בצרפת, שם שהינו באוהלים במשך 30 ימים. ואז הפלגנו באונייה לחיפה. בדרכינו מצרפת לישראל נולדה אחותי תמר ובחיפה שינו את שמה לתרצה.

המקום הראשון בו נקלטנו בא"י היה בחיפה ומשם הובילו אותנו למושב מחסייה (סמוך לבית שמש), במושב גרנו עד 1962. החיים בישראל לא היו פשוטים, יש לזכור שבשנות ה-50 הייתה תקופת צנע, חילקו בולים לקניית מזון על פי מספר הנפשות. במרוקו היינו עשירים והמעבר לא היה פשוט, לקח לנו זמן להסתגל ולבסוף צלחנו את הקושי. ב-25 למאי 1962 עברנו לקריית גת.

בישראל, התגייסתי לצה"ל כמו כולם, שירתתי במלואים עד גיל 56, ממש עד לא מזמן. יש לי זכרונות רבים ממלחמות ישראל למשל מלחמת ששת הימים (5.6.67), הייתי אז חייל משוחרר חודשיים וגויסתי לגדוד ששמר על השבויים המצרים. במלחמת כיפור גוייסתי לתגבור הכוחות בביר-תמדה וביר-גפגפה. זכרונות מהמלחמות – שריון רב של המצרים שרוף ופגוע. כאב מיוחד היה לראות בסיני, שיירת טנקים של כוחותינו שנפגעו מאש של מטוסינו.

עם השחרור מצה"ל כשהייתי בן 21 הכרתי את סבתא שלכם בקרית גת וכמה שנים לאחר מכן, בתאריך 12/1/71 התחתנו באולם מפואר בקרית גת. נולדו לנו ב"ה 4 ילדים ו-6 נכדים.

הזוית האישית

רואי וירין – נהננו מהתכנית, בעיקר מהסיור בבית התפוצות, למדנו הרבה והקשר עם סבא התהדק מאוד.

מילון

אין
אין

ציטוטים

”"מעולה לעולה כוחנו עולה" “