מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

מעגלי הרוקדים הורה בכ"ט בנובמבר 1947

לומדים ביחד
משפחת גרייבסקי ואני ביניהם
הימים לפני קום המדינה

נולדתי בשנת 1942 וגדלתי בכפר סבא.
 
בארץ היה שלטון של המנדט הבריטי. בתור ילדים, לא היה חסר לנו דבר. תמיד הקשבנו לשיחות שהיו בבית, מתי תקום המדינה שלנו שאנחנו מחכים לה זמן רב. הבריטים לא הקלו על החיים בארץ. אבי היה נוהג לנסוע במכונית משוריינת כדי להביא אוכל לתושבי ירושלים. יום אחד, הודיעו הבריטים על עוצר בית. אסור היה לטייל ברחוב, ללכת לחברות או קניות. ישבנו בבית כולנו כולל סבא וסבתא שגרו בחצר שלנו. התרנגולות בלול קרקרו מרעב ולא ידענו מה לעשות. סבא שלי בשפת היידיש, עברית וכמה מילים באנגלית ביקש מהאנגלי ששמר על הסביבה לצאת להאכיל את בעלי החיים. למרבה הפלא האנגלי הסכים. אני בתור ילדה קטנה מפוחדת התרשמתי כל כך מהאנגלי שאינני שוכחת זאת עד היום.
 
ב-כ"ט בנובמבר 1947 הייתה הכרזת האו"ם על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. השמחה בארץ הייתה אדירה. להורי היה מכשיר רדיו קטן וכולם ניסו להקשיב להצבעה באו"ם. פתאום שמענו את מכונית מכבי האש היחידה בכפר סבא עוברת ברחובות, צופרת ומודיעה בכרוז לתושבים לצאת לרחובות, לשמוח ולרקוד על ההחלטה.
 
כולנו התלבשנו כי השעה הייתה שעת לילה אבל סבי כל כך התרגש שלא היה אכפת לו והוא רץ למרכז המושבה לבוש פיג'מת פסים כנהוג בימים ההם. לא ידעתי נפשי מרוב בושה או שמחה כך שהזיכרון הזה איתי עד היום. מעגלי הרוקדים הורה היו רבים וביניהם בלט הסבא היקר שלי בפיג'מה.
 
העשרה
כ"ט בנובמבר 1947: "כ"ט בנובמבר הוא הכינוי לתאריך 29 בנובמבר 1947 (אור לי"ז בכסלו ה'תש"ח), היום בו החליטה עצרת האומות המאוחדות (האו"ם) בפארק פלאשינג מדוז על סיום המנדט הבריטי והקמת שתי מדינות עצמאיות בארץ ישראל – מדינה יהודית ומדינה ערבית (תוכנית החלוקה). עוד נקבע כי ירושלים וסביבתה יוכרזו כשטח תחת פיקוח בינלאומי".
תשע"ה

מילון

המנדט הבריטי
שלטון הבריטים בארץ ישראל משנת 1917 עד 1947

כ"ט בנובמבר
כ"ט בנובמבר הוא הכינוי לתאריך 29 בנובמבר 1947 (אור לי"ז בכסלו ה'תש"ח), היום בו החליטה עצרת האומות המאוחדות (האו"ם) בפארק פלאשינג מדוז על סיום המנדט הבריטי והקמת שתי מדינות עצמאיות בארץ ישראל – מדינה יהודית ומדינה ערבית (תוכנית החלוקה). עוד נקבע כי ירושלים וסביבתה יוכרזו כשטח תחת פיקוח בינלאומי

ציטוטים

”"לא ידעתי נפשי מרוב בושה או שמחה כך שהזיכרון הזה איתי עד היום...".“