מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

מעגלים ציוניים

נכדתי האהובה עלמא ואני
משפחתי
הסיפור הציוני של המשפחה משתרע מאירופה בשנות המלחמה דרך דרום אמריקה ועלייה ארצה, המשך הקשר עם יהדות התפוצות ובסופו של דבר המשפחה נטועה בישראל.

מקור המשפחה

ההורים שלי המוכרים במשפחה כ- זיידה משה ובאבא שושנה (רוייזה) נולדו וחיו בעיירה קטנה בפולין ששמה זורומין.

בתקופת מלחמת העולם השנייה, כשהיו בשלהי שנות העשרים שלהם ורוב משפחתם הובלה למחנות עבודה והשמדה, הם עסקו בבריחה. זיידה היה נהג משאית דבר שעזר להם בבריחתם לכיוון מזרח אירופה עד שהגיעו לקזחסטן. שם נולדו שני אחיי, מרים הבכורה וחיים. עם תום המלחמה התגלגלה המשפחה למחנה פליטים שהוקם בפוקינג שבגרמניה, ובמקום זה נולדתי אני יונה לבנטל בשנת 1946.

מחכים לתעודות הגירה לאורוגוואי

לבאבא היה אח שהיגר לאורוגוואי לפני פרוץ המלחמה בשנת 1927, ולכן הורי החליטו לחבור אליו ולמשפחת הדוד של באבא שאף הוא היגר לאורוגוואי לפני המלחמה. בתהליך הזה התגלגלנו בעזרת הג'וינט (תנועה יהודית שעזרה לפליטים) לפריז עד שהתקבלו תעודות ההגירה שאפשרו את הנסיעה לאורוגוואי.

זכרונות ילדות

כשהגעתי לאורוגוואי הייתי בן חצי שנה. הזיכרון הראשון שלי הוא הבית הראשון שבו גרנו באורוגוואי. זה היה בית של משפחה מאותה עיירה של הורי והם נתנו לנו חדר אחד בבית ששימש את כולנו. אני זוכר את החצר הגדולה עם עץ התאנה הגדול. אני זוכר גם את הצעצוע הראשון שלי: סוסון קטן על גלגלים שהייתי מושך בחוט.

אחיי ואני למדנו בבית ספר ציבורי ממלכתי, ובשעות אחר צהריים היינו הולכים לבית ספר יהודי בו למדנו יידיש, תנ"ך ועוד מקצועות אחרים. במקביל, הלכנו לתנועת הנוער בני עקיבא. חונכנו באווירה דתית-ציונית ולמעשה ידענו שבאיזשהו שלב בחיינו נעלה לישראל.

עליה וצעדים ראשונים בארץ

כשהייתי בן 15 וחצי התחיל תהליך הגשמת החזון הציוני של משפחתי. אני הסנונית הראשונה ועליתי לבד ארצה, במסגרת תנועת "עליית הנוער".

            

אני זוכר את הדרך שערכה כשלושה שבועות באונייה איטלקית ממונטבידאו ועד לנאפולי שבאיטליה, ואז עוד כשבוע באוניית "מולדת" עד לנמל חיפה שם חיכה לי דוד יצחק (האח של אבי) שעלה ארצה מאירופה לאחר המלחמה.

 

ממונטבידאו לנאפולי

                 

מנאפולי לחיפה

מהנמל לקח אותי הדוד לפנימייה "אור עציון" שבמרכז שפירא, בה שהיתי את השנתיים הראשונות בארץ. הדבר הראשון שביקשתי מהדודה שלי שתקנה לי היה סנדלים תנכיים כי רציתי להיות כמו כולם. הסנדלים התנכיים סימלו אז עבורי את הישראליות.

כשנה מעלייתי ארצה, אחי הבוגר עלה גם הוא וכעבור עוד שנה, לאחר נישואי אחותי הבכירה, היא ובעלה עלו ארצה יחד עם ההורים. החיים בפנימייה היו מאתגרים כי היינו מספר ילדים מעטים שעלינו ארצה ללא המשפחה. בחופשות, הייתי מתארח אצל המשפחה או אצל חברים ישראליים שלמדו איתנו בפנימייה.

חיי הבוגרים

לאחר הלימודים התגייסתי לנח"ל ושירתתי כחובש קרבי. השתתפתי במלחמת ששת הימים כחייל סדיר ובמלחמת יום הכיפורים כחייל מילואים. עם שיחרורי משירות סדיר, התחלתי ללמוד באוניברסיטת בר אילן שם הכרתי את אשתי האהובה אסתר. גם היא עלתה לבדה לארץ מברזיל כסטודנטית באוניברסיטה. התחתנו בשנת 1970 וכעבור שלוש שנים נולד בנינו הבכור בוזי. במקביל, התחלתי את חיי המקצועיים כעובד בבנק לאומי. במשך כשלושים שנה עבדתי בבנק ובמסגרת עבודתי שהיתי ארבע שנים במקסיקו, בה נולד בנינו השני אבידן. כעבור מספר שנים, בהן הספקנו לחזור ארצה, נסענו שוב, הפעם לוונצואלה, בה שהיינו עוד ארבע שנים. עם החזרה ארצה עברתי לעבוד באוניברסיטת תל אביב וכעבור מספר שנים שוב נסענו במסגרת העבודה לאורוגוואי.

דור ההמשך

כאשר שהינו באורוגוואי נולדה נכדתנו האהובה עלמא וכעבור שש שנים נולד נכדנו המתוק מתן.

מילות סיכום

קראנו לסיפור מעגלים ציוניים כי הסיפור הציוני של המשפחה משתרע מאירופה בשנות המלחמה דרך דרום אמריקה ועליה ארצה, המשך הקשר עם יהדות התפוצות במסגרת נסיעות העבודה אך בסופו של דבר המשפחה נטועה בישראל.

 

קישור לסיפור בפורמט PDF:   מעגלים ציוניים (Yona Lebenthal)

סיפור אבהב סבא יונה:

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת מפגשי תכנית "הקשר הרב דורי" בבית הספר.

מילון

מחנה פליטים
מחנה פליטים הוא מחנה זמני שנבנה על ידי ממשלות, האו"ם, ארגונים בינלאומיים כמו הצלב האדום או ארגונים לא ממשלתיים ומטרתו לשכן פליטים. מחנה פליטים יכול להכיל מאות אלפים ואף מיליוני אנשים. כיוון שמחנות פליטים מוקמים, בדרך כלל, באופן מאולתר במצבים בהם נמנע מן הפליטים לחזור לבתיהם ומתוכננים לספק רק את הצרכים הפיזיולוגים הבסיסיים, הם חשופים יותר להיווצרות משברים הומניטרים.

הג'וינט
הג'וינט (באנגלית: Joint או JDC), או בשמו המלא: American Jewish Joint Distribution Committee, הוא ארגון צדקה יהודי אמריקאי שנועד לסייע ליהודים באשר הם.

החזון הציוני
החזון הציוני - שיבת ציון, קיבוץ הגלויות, החייאת התרבות והשפה העברית וביסוס ריבונות יהודית עצמאית. לפי בנימין זאב תאודור הרצל, הנחשב להוגה הציונות המודרנית, הציונות היא מסכת רעיונות רחבה, שבה כלולה לא רק השאיפה לשטח מדיני מובטח כחוק בשביל העם היהודי, אלא גם השאיפה לשלמות מוסרית ורוחנית.

עליית הנוער
עליית הנוער הייתה תנועה ציונית שהוקמה בגרמניה, במטרה להעלות צעירים יהודים לארץ ישראל, ולהכשיר אותם לעבודה חקלאית.

סנדלים תנ"כיים
סנדלים תנ"כיים הם סנדלים בעלי מבנה פשוט: סוליה אליה מחוברות שתי רצועות עור המהודקות לרוחב כף הרגל ומסביב לקרסול. העור ממנו מיוצרים הסנדלים צבוע לרוב בצבע חום או שחור. שמם ניתן להם בשל כך שהם מעניקים לצבר מראה של דמות מקראית.

ציטוטים

”חונכנו באווירה דתית-ציונית ולמעשה ידענו שבאיזשהו שלב בחיינו נעלה לישראל.“