מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

מעברת ברנדס

יהודית עם חברי הקבוצה המתעדים
יהודית בגדנ"ע הכנה לקראת השירות הצבאי.
החיים במעברה, הסיפור נכתב על פי יהודית לבן

קוראים לי יהודית, הורי עלו מטריפולי בשנת 1951, כשעלו התגוררו בצריף במעברת ברנדס. מעברה זה ישוב קליטה זמני שהוקם  על ידי המדינה בשנות ה-50. אני נולדתי בצריף מפני שאמי פחדה ללדת בבית יולדות, בנוסף זאת הייתה הלידה הראשונה שלה בארץ ישראל.

 אני ומשפחתי גרנו בחדר אחד גדול. המטבח שאבי הכין היה מחוץ לחדר ובנוי מקרשים. בחורף הגשם טפטף לנו לתוך החדר ובכדי שלא יהיו שלוליות בבית אמי הייתה שמה דליים. במטבח לא היה גז, אלא פתיליה ופרימוס, את הפתיליה  היו מדליקים על ידי נפט. הברזייה הייתה במרכז השכונה, עם אמבטיה ארוכה ומסביב ברזים, הנשים היו באות עם הכלים המלוכלכים בכדי להדיח את הכלים, בנוסף זה היה מקום להיפגש עם כל הנשים. במעברה היו כמה עששיות שהיו ממלאים אותם בנפט וכך היה לנו אור.

החיים במעברה בצריפים מעץ

בעבר היה בא איש עם סוס ועגלה בה היו הרבה בלוקי קרח אותם היו קונים אנשים לפי הצורך בכדי לשמור בשר ומוצרי חלב במקרר. את הכביסה המלוכלכת היו מכבסים בידיים כיוון שלא היה חשמל למכונה בנוסף היה יום מסוים בו כולם היו מכבסים את הכביסות. לי ולסביבתי במעברה לא היו חוגים ובמקומם היינו משחקים בכל מיני משחקים כגון: חבל, אבנים, חמור חדש, תופסת גולות ועוד. אני ומשפחתי גרנו במעברה כ-10 שנים ואז עברנו לדירת מגורים בחדרה.

יהודית ביום חתונתה בתאריך 3.12.1975

יהודית מספרת על החיים במעברה ברנדס

הזוית האישית

הילדים: בהתחלה התרגשנו כיוון רצינו לראות ולהכיר את הסבתא שבחרה להשתתף בפרויקט זה. כתוצאה מכך נפגשנו איתה יותר ולמדנו עליה יותר, במהלך המפגש הראשון כל אחד סיפר על עצמו מה שגרם להיכרות מהירה ולגיבוש בין הקבוצה.

סבתא יהודית: נהניתי מאוד מהמפגשים עם הילדים ואורין נכדתי. חשפתי את הילדים לתקופה שבארץ חיינו במעברות והילדים היו קשובים ורצו לדעת עוד על אותה תקופה. אני מרגישה שאף אני יצאתי נשכרת מהמפגשים. הילדים למדו אותי לצלם תמונת סטילס בעזרת הטלפון הנייד. תודה לצוות. אני שמחה על החוויה שחוויתי ועל הזכות לקחת חלק בתכנית ולתעד את סיפור משפחתי.

מילון

פתיליה
בעבר היו מדליקים את הפתיליה בכדי שיהיה חשמל בבית. את הפתיליה היו מדליקים על ידי נפט.

ציטוטים

”החיים במעברה לא היו קלים אבל בכל זאת נהנינו והתגבשנו כולם כמשפחה! “