מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

מסע חיי – מטריפולי לקריית גת

סבתא פנינה ונכדתה שירה דינה
מושב 'בית שקמה'
כשהייתי בת חודשיים עליתי לארץ עם משפחתי על ידי הסוכנות. יומיים היינו ללא קורת גג משלנו.

סבתא פנינה מספרת לנכדתה שירה דינה.

קוראים לי פנינה סויסא ואני רוצה לספר לך על מסע חיי.

אני בת הזקונים במשפחתי, משפחת פלח, נולדתי בשנת 1950 בטריפולי שבלוב. היו לי 5 אחיות ו-4 אחים.

כשהייתי בת חודשיים עליתי לארץ יחד עם משפחתי על ידי הסוכנות. במשך יומיים היינו ללא קורת גג משלנו, ולאחר מכן העבירו אותנו למושב בית שקמה, מושב השוכן במישור החוף הדרומי ליד העיר אשקלון ומשתייך למועצה אזורית חוף אשקלון. היישוב הוקם בשנת 1950 על ידי עולים שהגיעו ממרוקו, איראן ומלוב, שמו של היישוב הוא על שם עצי השקמה המרהיבים הגדלים באזור היישוב.

מושב בית שקמה

במושב היה לנו בית קטן: חדר שינה אחד, סלון ומטבח. לאחר מכן בנו לכל משפחה במושב בית חדש בהתאם למספר הנפשות במשפחה. בבית החדש שלנו היו: שני חדרי שינה, סלון, מטבח, שירותים ומקלחת. במושב שלנו היה בית כנסת, חנויות מכולת ומרפאה.

בזמני הפנוי הייתי אוהבת לרקום, לתפור, לסרוג, לאפות, לבשל ובמיוחד לשחק עם אחיינית שלי, שגרה גם במושב ממש קרוב אלינו. לפעמים הוריי היו נותנים לנו משחקים כגון: בובה, עגלה, כדור אבל את רוב המשחקים יצרנו בעצמנו.

אני למדתי במושב עד לכיתה ג', ולאחר מכן עברתי ללמוד במושב ברכיה הסמוך לאשקלון, שם למדתי מכיתה ד עד כיתה ח, את ארבע שנות תיכון למדתי בבית יעקב שבאשקלון,  וכשסיימתי את התיכון נסעתי ללמוד בסמינר להוראה בירושלים. אני זוכרת את ההרגשה להיות בסמינר בירושלים עיר הקודש! הייתה זו אווירה של קדושה! בשבתות שנשארתי בירושלים, היינו צועדות, אני וחברותי, לתפילה מרגשת בכותל המערבי, חוויה מיוחדת שלא ניתן לשכוח!

חג הפסח הוא החג שאני זוכרת באופן מיוחד, האחיות הנשואות שלי עם ילדיהן והאחים הנשואים שלי עם ילדיהם היו באים אלינו לחגוג את חג הפסח.

בחג זה היה לנו המון מנהגים מיוחדים, לדוגמא: את הכנת הזרוע, אימא שלי הייתה לוקחת כבש וקושרת למיטה. יומיים או שלושה לפני החג היינו שוחטים את הכבש. בליל הסדר כל בני המשפחה היו מסובים סביב שולחן נמוך ויושבים על שטיחים שהיו פרוסים על הרצפה. אנו הילדים היינו מתחפשים ליוצאי מצריים וזה היה ממש מזכיר את יציאת מצריים.

אני עבדתי לראשונה בתפירה בשכונת ויצמן שבחדרה כמו שייחלתי לעצמי כשהייתי קטנה. עבדתי שלוש שנים ואז התחתנתי בשנת 1972 ועברתי לקריית גת. המקצוע הזה סיפק אותי ומספק אותי עד היום.

במשך חיי חוויתי כמה מלחמות ואני רוצה לספר לך על מלחמת ששת הימים. הייתי אז בכיתה י"א (למדתי אז באשקלון) וכשהתחילה המלחמה זה היה מצב מאד מתוח והרגשה של פחדים ולחץ. לא יכולנו לחזור הביתה למושב עקב המצב, נשארנו באשקלון יומיים ורק לאחר מכן חזרנו הביתה. אני זוכרת את השכונות הריקות, החנויות הסגורות והפחד והמתח ששרר בכל פינה!!!

במשך חיי טסתי לרבי מליובאוויטש בארצות הברית וביקרתי גם את משפחתי. טסתי גם  לאוסטריה לילדיי שנמצאים שם בשליחות הרבי.

הזוית האישית

פנינה סויסה: עברתי הרבה בחיי ומאד נהניתי לשתף אתכם במסע חיי, מקווה שגם אתם נהניתם.

מילון

טריפולי
היא עיר הבירה של לוב. העיר ממוקמת בצפונה של המדינה, בקצה המדבר, לחוף הים התיכון ומתגוררים בה למעלה ממיליון בני אדם. יהדות לוב מנתה ערב הקמת מדינת ישראל כ-38,000 איש ומרכזה היה בעיר הבירה טריפולי, לכן מכנים אותם "טריפוליטאים"

זרוע
הוא בשר המסמל את קורבן הפסח שהוקרב בבית המקדש בירושלים, לרוב צלי של זרוע כבש או בקר או כנף בשר עוף. הזרוע, המזכירה את הקורבן משמשת תזכורת בלבד, ואינה נאכלת. הזרוע מסמלת גם את "הזרוע הנטויה" המוזכרת בסיפור יציאת מצרים. במקרים אחרים הזרוע היא גרגרת של עוף עם מעט בשר עליה, צלויה באש. היא זכר ל'קרבן-פסח' שהיו מקריבים בזמן בית המקדש. יש להכין את ה'זרוע' מערב החג.

ציטוטים

”מאחלת, שנזכה לגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש.“