מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

מסע החיים של סבתא מריים

אנחנו בסוכה בשנת 2006
קרואטיה 2008
הדרך מצרפת לארץ ישראל

החיים שלי בצרפת
נולדתי בצרפת בשנת 1955י
יש לי ארבעה אחים,אחד גר בשוויץ,אחד בפריס ושתיים בתל אביב.
אני נשואה,יש לי 3 ילדים ו5 נכדים.
 
הזהות היהודית
היינו צרפתים ,אבל הזהות היהודית תמיד הייתה חשובה אצלנו.
 
ההורים שלי הכירו בצופים אחרי מלחמת העולם השנייה והתחתנו בבית כנסת
למדתי בבית ספר חילוני ולמדתי בתלמוד תודה פעם בשבוע.
עשיתי בת מצווה בגיל 12 בבית כנסת ליבראלי (הבנות עולות לתורה, מדליקות נרות שבת, קוראות את ההפטרה, לובשות שמלה לבנה.)
 
היינו מקפידים על המנהיגים היהודים :חוגגים את כל החגים ,לא היינו הולכים לבית הספר ביום כיפור והיינו צמים,בחנוכה היינו נוסעים לחופשת סקי,או עם המשפחה או היו שולחים אותנו למחנה סקי בקבוצה יהודית.
בפסח היינו נוסעים עם עוד שני משפחות יהודיות , היינו משכירים בית וחוגגים את ליל הסדר , פעמיים, כי בחוץ לארץ עושים שני "ליל הסדר".היינו קונים מראש את כל המצרכים לקערה של הסדר ואוכל כשר לפסח.
בקיץ היינו נוסעים לנורמנדי לחופשה עם המשפחה המורחבת (כולל בני דודים ..) היינו משכירים בית ליד הים ונפגשים עם שאר המשפחה שחלק היו להם בית פרטי משלהם והרבה חברים גם היו מצטרפים.
כשהיינו קטנים היינו הולכים למיני קלאב על החוף ששמה היו פעילויות של קיץ (תחרויות פיסול בחול, שחיה, התעמלות,טרמפולינה וכו'…היו שולחים אותנו למחנה רכיבה על סוסים .
 
במשפחה שלנו, מאוד הקפדנו על מפגשים משפחתיים ,כל יום שבת היינו הולכים לסבתא וסבא שלנו והיינו נפגשים עם המשפחה המורחבת .היה כיף להיפגש עם כולם,
פעם בשנה סבא שלי היה לוקח את כל הנכדים לקרקס (פעם היו הרבה חיות ופחות אתלטיקה)
 
בגיל  16 ההורים שלחו אותי לארץ בקבוצה (קבוצה יהודית) עם כמה חברות טיילנו בארץ והלכנו לעבוד בקיבוץ רגבים שבנגב וקטפנו אפרסקים. פעם ,היינו תופסים טרמפים וקרה לי ולשתי חברות שלי לעלות על משאית אבטיחים ועצרנו באמצע הדרך לאכול יחד עם מי שהיה יחד אתנו.
 
הייתי באה לארץ גם עם המשפחה לחופשת קיץ ,אבל בתוך תיירים ,לא חשבנו עוד על עליה.
 
 החיים שלי בארץ
סיבה לעליה: ההורים שלי קנו דירה בירושלים ב 1968 ואז לא חשבו על עליה. רק בשנת 1972 החליטו שנעלה ארצה בסוף הלימודים שלי בבית הספר. ההורים שלי היו ציונים והרגישו יותר יהודים מאשר צרפתים .
הם חששו שאני עלולה להכיר מישהו לא יהודי באוניברסיטה , לכן החליטו שנעלה ארצה. אחי עלה ארצה עם אשתו שנה לפנינו.
אמא שלי בגיל 12 בעקבות מלחמת העולם השנייה נאלצה לעזוב את פריז ועברה עם משפחתה לכפר , הסתתרו בכפר אצל משפחה נוצרייה במשך ארבע שנים. הכינו להם תעודת זהות חדשה עם השם החדש, הם חגגו את החגים היהודים בסתר. אמא שלי החליפה את שם משפחתה כדי שלא ידעו שהם יהודים. בטוח שזה השפיעה עליה בהחלטה לבוא לארץ .
 
העליה מצרפת לישראל
קשיים בעלייה: עליתי לארץ בגיל 17 ,לא ידעתי את השפה, למרות שלמדתי לקרוא ולכתוב בתלמוד תורה ולמדתי קצת עברית אבל לא מספיק כדי להסתדר בארץ. השארתי בצרפת חברים וחברות וכמעט כל המשפחה
 
למדתי שנה באוניברסיטה במכינה לעולים חדשים. רציתי להיות אחות בטיפת חלב ולמדתי שנה בבית ספר לאחיות,הייתי אחות-תלמידה במחלקת תינוקות, אז העבירו אותי לגריאטריה שלא אהבתי בכלל ואחרי שנה עזבתי והחלטתי להיות גננת. למדתי שלוש שנים בסמינר למורים השלמתי בגרויות בלשון והיסטוריה יהודית ובתנ"ך. כשסיימתי ללמוד התחתנתי  ,זאת הייתה החתונה הראשונה של המשפחה שלי בארץ וכל המשפחה המורחבת שלי מחו"ל וגם החברים הקרובים באו לחתונה.עברנו לגור בבאר-שבע כי בעלי למד בטכניון. הייתי גננת שנתיים בדימונה ואז חזרנו לירושלים. המשכתי לעבוד בתור גננת עוד 34 שנים באותו גן.
 
כשלמדתי בסמינר למורים להיות גננת ,הייתי צריכה להשלים בגרויות בשפה העברית, בתנ"ך .כשהתחלתי ללמד המפקחת שלי המליצה שאחליף את שמי הפרטי (קוראים לי בצרפתית לורנס וזה שם קשה לבטא בעברית אז החלפתי את שמי בשם השני שלי מרים)
 
המשפחה של בעלי הייתה גרה בכפר בצרפת ,היה להם כרמים והיו עושים יין. היו שם הרבה חיות, היה שם טרקטור ,והילדים שלי מאוד אהבו לבקר שם. פעם בשנה בקיץ ,היינו נוסעים לשם כל המשפחה כדי לבקר אותם כי הם לא היו באים לבקר אותנו בארץ ,אז היה חשוב לנו לשמור על הקשר.
 
עברנו את מלחמת המפרץ והיה קצת קשה עם הילדים שלא אהבו את המסכות אב"כ, וקצת פחדו מהמצב.
בדיוק חודש לפני המלחמה ,אבא שלי נפטר והיינו צריכים לתמוך באמא  שלי במיוחד. תמיד אחד מהילדים ישנו אצלה שהיא לא תישאר לבד עם האזעקות .בעלי הלך למילואים אז עברנו להיות איתה בדירה.
 
הייתה לנו מסורת מאז שבאנו ארצה, שכל שנה בפסח אנחנו נפגשים כל המשפחה מהארץ ומחו"ל וחוגגים את ליל הסדר ביחד ואחר כך, נוסעים לכמה ימים לחופשה (היינו בהרצליה כמה פעמים ,בצפון או בנגב) .
היה מאוד כייף להיפגש ביחד. גם כשהיו אירועים במשפחה ,היינו נפגשים או בישראל ,או בשוויץ או בצרפת .
 
לצערי, ההורים שלי נפטרו, המשפחה גדלה אבל אנחנו הילדים מקפידים כל שנה להמשיך להיפגש בפסח , שנה אחת בארץ ושנה אחרי הולכים לעשות סקי בשוויץ או בצרפת אחרי ליל הסדר.
 
חשוב לשמור על קשר עם המשפחה המורחבת…הדור של הילדים שלנו התפזרו עוד יותר בעולם (יש לי אחיין שגר בהונג קונג ,הוא התחתן עם קוראנית ונסענו לחתונה בקוראה ,עוד אחיין בארצות הברית ,וכמובן גם בצרפת ובשוויץ ),אז לא תמיד קל לאחד את כל המשפחה! שנה אחת לקחנו אוטובוס וארגנו טיול במצפה רמון ,שנה אחת נסענו לצפון ,כל פעם במקום אחר ,זו חוויה לכולם.
 העברה מירושלים לתל אביב
הבת שלי התחתנה לפני 15 שנה ואחרי שנה עברה לגור בתל אביב ,וגם שני הבנים למדו ועברו לתל אביב .
נשארנו בירושלים כי עדיין עבדתי בגן, אבל ידעתי שאנחנו נעבור בעקבות הילדים והנכדים. הקשר שלי עם הנכדים מאוד חזק :הייתי באה מירושלים כל יום שלישי (היום החופשי שלי מהגן ילדים ) קבוע, כדי להיות אתם בתל אביב.
 
השנה יצאתי לפנסיה מוקדמת ועברנו גם כן , היה לנו חשוב להיות ליד המשפחה למרות שרוב החברים שלנו נשארו בירושלים.בזכות שעברתי לתל אביב, היה לי הכבוד להשתתף בקשר הרב דורי, יחד עם הנכדה הגדולה והמקסימה שלי . 

מילון

בית כנסת ליבראלי
גברים ונשים ביחד בבית הכנסת ,בנות עולות לתורה ועושות בת מצוה

ציטוטים

”חשיבות קשר משפחתי“