מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

מסע החיים של גלינה

גלינה וולדה
גלינה בסיור בבית התפוצות
בישראל יש אנשים נפלאים

מלחמה
גלינה נולדה בעיר קירב עבד באזרבייג'ן, ב-1.11.1936. כשהייתה קטנה, היא ומשפחתה חיו בעיר מחצ'קלה בדגסטן, רוסיה. שם אמה יקטרינה ושם אביה לייב (אלכסי) שפירא. היא הייתה בת יחידה ללא אחים, וגרה שם עד גיל ארבע. אחר כך שלחו אותה לסבתא שלה, כי אמה חלתה.
 
במלחמת העולם השנייה היא נשארה אצל סבתא שלה בעיר לבינסק שברוסיה. בלבינסק הנאצים נשארו כשנה, והיא וסבתא התחבאו בשדות תירס. הם פחדו מפגיעת הפצצות שהנאצים השליכו ממטוסים. בחורף הן התחבאו ביער בתוך בורות.
 
הבית שבו גרה עם סבתא התפוצץ ושתיהן חפרו בור באדמה והתחבאו בתוכו במשך החורף. כתוצאה מכך, גלינה חלתה במחלת ריאות קשה. לבסוף סבתא שלה מצאה בית נטוש והן עברו לגור שם.
 
באחד הימים ריכזו את כל האנשים שגרו שם כי רצו להתעלל בשני פרטיזנים שהנאצים תפסו, אבל הגיעו מטוסים שהחזירו את כולם לבתים ובזכותם שני הפרטיזנים נותרו בחיים.
 
גלינה וסבתא שלה נשארו מאותו היום בבית הנטוש עד שנגמרה המלחמה. כשהנאצים עזבו בשנת 1943 אספו את כל התלמידים כדי לעזור לשקם את בית הספר שהנאצים פוצצו.
 
סבא של גלינה היה חוואי, הוא אהב חיות, לכן בזמן המלחמה אסף את כל חיות המשק של השכנים שלו והחביא אותן ביער יחד עם עוד אנשים, עד סוף המלחמה. הוא הכיר טוב את היער, לכן ידע איפה להחביא את החיות, וכיוון את הפרטיזנים למחבוא ועזר להם. כאשר עזבו הנאצים, איבן – סבא של גלינה – החזיר את כל חיות המשק חזרה לבעליהן.
 
גלינה: בילדותי למדתי במנזר ושמו "bon pasteur", אליו היינו מגיעות באוטובוס, שהיה מחכה לנו בין שבע וחצי עד לשעה שמונה בתחנה שעל יד הבית. בביה"ס  למדנו את כל המקצועות אך במקום תנ"ך היינו לומדות על הברית החדשה ועל הדת הנוצרית. ובהפסקות היינו אוהבות לשחק קלאס, כדורעף וכדורסל. כשהגיעה שעת הצהריים היינו אוכלות וחוזרות הביתה בשעה ארבע להכין את שיעורי הבית. היינו יוצאים לטיולים של יום אחד ואני אהבתי את זה כיוון שזה היה כמו יום חופש ויציאה מהשגרה.
 
בשנתי השנייה בתיכון, הייתה מורה שחיבבתי והתחברתי אליה במיוחד. למורה הייתה רוח צעירה והייתה מבינה אותנו ואת נפשנו. אז התלמידים היו מכבדים את המורים ומקשיבים לכל מילה ובקשה שביקשו. בלי שום התנהגות חצופה.
 
בית ומשפחה
ההורים שלי יהודים. במקום בו גרו סבא וסבתא שלי היו שולחים יהודים עשירים לכלא ואחר כך לעבודות כפייה בסיביר. שלחו לשם הרבה מאוד אנשים והכריחו אותם לבצע עבודות, ולהם לא הייתה ברירה אלא לבצע. כשרצו לעזוב את סיביר לא נתנו להם, וכל הזמן אילצו אותם לעבוד. ההורים שלי לא יכלו יותר, וברחו ונדדו בין מדינות. באחת המדינות אני נולדתי. הורי שלחו אותי לחיות עם סבתא. כשהייתי בת 10 אימא שלי הגיעה לחיות איתי ועם סבתא אבל בגלל המלחמה, הרכבת שנסעה בה התפוצצה והיא לא הגיעה. כשהייתי בת 13, אימא שלי חלתה במחלה מסוכנת ומדבקת ולכן לא נתנו לי לראות אותה והיא נפטרה. אבל במסגרת מחנה לימודים בו השתתפתי, זכיתי לגור עם אבא שלי במשך חודש. 
המסע 
החוויה המשמעותית שעברה גלינה בחייה, היה טיול שערכה כשהייתה צעירה. גלינה אהבה מאוד לטייל. לכן הצטרפה למסע מיוחד עם קבוצה סטודנטים. יחד אתם היא ביקרה במדינות רבות כמו: רוסיה, הונגריה, בולגריה, גרמניה ועוד. הם נסעו ברכבות שהעבירו בעלי חיים בכל רחבי רוסיה והגיעו עד קזחסטן. הפרויקט שלהם היה לסייע בקציר החיטה במקומות אליהם הגיעו. זה נישמע מעט מוזר אומרת גלינה, אבל תקופה זו זכורה לי כחוויה בלתי נשכחת ומהנה במיוחד. בערב הם בילו במועדון ג'אז, הקשיבו למוזיקה וחיברו שירים. במסע זה גלינה אהבה יותר מכל את הביקור במוזיאון לאומנות בהונגריה ואת תמונות הציירים, וצייר אחד אהבה במיוחד, דלקרואה. בברלין היא אהבה את המוזיאון הבין-לאומי. היה שם אולם ובו שתי דמויות אדם מזכוכית שקופה, בגובה 2 מטר, שדרכן ניתן היה לראות את תהליך העיכול.
עלייה
גלינה עלתה לישראל בשנת 2010 ביחד עם משפחתה. כשהגיעו, שלחו אותם לישוב קטן שנקרא חיננית, שם הם גרו עם עוד עשר משפחות בקרוואנים. הם עבדו במפעל, וכדי לקנות מצרכים היו צריכים לנסוע באוטובוס.
 
גלינה גרה עם בנה וכלתה, והשגיחה על 2 נכדותיה קירה ואנה, אנה הייתה בת שנתיים ו3 חודשים וקירה הייתה בת שש, את קירה לא קיבלו לבית הספר כי לא ידעה עברית, לכן גלינה גידלה אותם. אנה נהגה לדבר רוסית, לכן רשמו אותה לגן כדי שתלמד עברית ותוכל להשתלב בבית הספר.
 
לאחר שנה וחצי עברו ליישוב שקד. היה שם נפלא, הם שכרו דירת שלושה חדרים וחיו שם טוב מאוד. היה שם בית ספר, גן, חנויות ממש כמו חלום שהתגשם. לבסוף קיבלו החלטה לעבור לחדרה, כדי שלילדים יהיה יותר קל. כלתה המשיכה לעבוד במפעל והבן מצא עבודה בקיבוץ.
 
כיום גלינה בת 78, והיא מרוצה מאוד מחייה. היא אומרת שבישראל יש אנשים נפלאים. יש לה חברה בשם ריבה, הם הכירו בארץ, במרכז היום לקשיש בבית אליעזר במקרה כשישבו באותו שולחן. הם גילו כי בעבר, גרו באותו מקום ועבדו באותו מפעל.
 
הבן של גלינה למד באוניברסיטה ברוסיה אספירנטורה  (לימודי דוקטורט), ומכיוון שהצליח מאוד, התבקש להישאר שם ללמוד וללמד עוד 3 שנים. לאחר מכן, עלה לארץ ולא הספיק להיבחן שם לכן, הוא טס בחזרה לרוסיה לזמן מוגבל, כדי לסיים את המבחנים, לקבל את התואר ולשוב לישראל. כיום, גלינה מרוצה מאוד מחייה וחייה באושר.
תשע"ה 2015

מילון

אזרביג'ן
מדינה בקווקז הסמוכה לים הכספי. נוסדה בשנת 1918, והצטרפה לברית המועצות. בשנת 1991 הפכה לעצמאית.

מחצקלה
עיר ברוסיה, בירת הרפובליקה של דאגסטן, בחוף המערבי של הים הכספי, באזור דרום מערב קווקז .

פרטיזנים
לוחמים בתנועות מחתרת, נגד הכיבוש הנאצי באירופה בתקופת מלחמת העולם השנייה.

ציטוטים

”במקום שבו גרו סבא וסבתא שלי, היו שולחים יהודים עשירים לכלא ומשם לעבודות כפייה בסיביר“

”בישראל יש אנשים נפלאים“