מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

מסע אל העבר

....
.....
חיים שלמים לפני מלחמת העולם השנייה ואחריה

שמי רחל אייזיק. נולדתי כרודיקה קליין  בשנת 1935. להורי פרדיננד וברטה קליין הייתי הילדה הבכורה בכלל המשפחה. להוריי היו אחים/אחיות וכולם היו עסוקים בלפנק אותי, ילדה יחידה להוריי ונכדה ראשונה במשפחתי. ברומניה היו נופים מדהימים והיינו נוסעים הרבה לטייל בחופשות הקיץ והחורף. היינו נוסעים לחופשות בהרים. באחת מהחופשות היינו בספינה ללא הרבה נוסעים על הדנובה והיה מפואר ויפה הגברות לבשו שמלות ערב. כל זה היה בערך עד למלחמת העולם השנייה.

ואז הכל השתנה. רדפו את היהודים גרשו אותנו מהבתים שלחנו אותנו למחנות עבודה. בכיתה א' למדתי בבית כי ליהודים היה מותר ללכת רק לבית ספר יהודי. הייתי ילדה מפונקת ומטופחת., למדתי לגלות באופן פתאומי מה זה פחד. פחדנו מהנאצים. למדנו מה זה להיות נרדף. גורשנו מהבית והיינו צריכים לפנות אותו תוך יומיים. אני זוכרת שכל מה שיכולנו לקחת העברנו לעגלת סוסים ולא ידענו לאן הולכים. חברותיי שהיו לי בתקופה ההיא החלו לקרוא לי"יהודייה מסריחה" ולא רצו לשחק איתי.

את אבי לקחו למחנות עבודה והוא היה צריך לעבוד ככורה פשוט. פשוט הפכו לנו את החיים.

רוב היהודים ברומניה היו אשכנזים ודיברו רומנית ויידיש. היה קומץ של יהודים יוצאי ספרד ברומניה והשפות שדיברו בהן היו לדינו ורומנית. היהודים הספרדים חשבו את עצמם עליונים בחברה ולרוב למדו באוניברסיטאות. האשכנזים היו לרוב סוחרים ובעלי מלאכה. החגים והמנהגים נחגגו באותם זמנים אבל לא היה נהוג לחתן בין אשכנזים לספרדים. הוריי הכירו אחד את השני בנעוריהם. אימי הייתה שייכת למשפחה של ספרדים גאים (לפי הסיפורים צאצאים של רב יצחק אברבנל) ואבי היה ממשפחה אשכנזית שהתגוררה מספר דורות ברומניה.

כשהייתי ילדה קטנה חשבתי שברטה היא נסיכה, מפני שהייתה יפה וצורת הלבוש שלה הייתה של נסיכה. היא הייתה אישה משכילה מאוד. בזמנים ההם היה נהוג שרק גברים לומדים באוניברסיטה. היא הלכה ללמוד בעידוד משפחתה ובסיום הלימודים הייתה בת יחידה במחזור שלה. היא דיברה כמה שפות בניהם צרפתית איטלקית אנגלית רומנית ולדינו. היו לה חמישה אחים שתי בנות ושני בנים לא כולל אותה. לאחר חתונתה כל מפגש של המשפחה בעיצומה היה אירוע גדול. שמות הוריה היו שרה ויצחק. היא הייתה בשלנית נהדרת ואהבה מאוד לארח. היא הייתה אמא מסורה ומעט נוקשה.

עד למלחמה :היו חיים שגרתיים ורגילים . היו הבדלים בין מעמד העשירים לבין יהודים קשיי יום היו חיי תרבות עשירים [תיאטרון אופרה ומפגשים חברתיים מפוארים] כל היהודים הקפידו ללכת לבית הכנסת בחגים ולחגוג את החגים היהודיים . היה ביגוד שיגרתי רגיל ללא כיפה או סימנים אחרים של יהודים

כשהחלה המלחמה: לקחו ליהודים את כל הנכסים רדפו אותם שלחו אותם לעבודות כפייה וחלק הרגו או נשלחו למחנות ריכוז היה אסור לקחת חלק מחיי תרבות ומעמדם היה הנמוך ביותר שאפשר פחד שלט בהם , היה חסר כסף מזון ובגדים.

אנחנו גרנו בבוקרסט ברומניה עיר בירה  שמה גרנו במספר דירות הדירה הראשונה הייתה באזור מאוד יפה עם בתים שופעים והרבה ירק היו פארקים וליד כל בית היה הרבה צומח. משם גורשנו על ידי הנאצים [ימח שימם] בעבור קצין גרמני ומשפחתו ושנכנסו האישה אמרה אומנם מסריח כאן מיהודים אבל הדירה טובה. חויבנו לעזוב תוך יומיים ולא היה לאן ללכת כחודשיים פלוס הסתתרנו בכפר אצל משפחה נוצרית עד שאבי מצא דירה חלופית ללא סכנה [בסביבת יהודים] שם גרנו עד סוף המלחמה התנאים בדירה היו צפופים ולא טובים אחרי המלחמה הוריי מצאו דירה באזור טוב ומרכזי לשם עברנו ונשארנו שם מספר שנים ברומניה היה אז משטר קומוניסטי בהשפעת ברית המועצות [השפעה רוסית] לאחר כמה חודשים עצרו את אבי מפני שרצה לעלות ארצה [אז זה היה נחשב בגידה]

אנחנו גרנו בבוקרשט ברומניה עיר בירה  שמה גרנו במספר דירות הדירה הראשונה הייתה באזור מאוד יפה עם בתים שופעים והרבה ירק היו פארקים וליד כל בית היה הרבה צומח. משם גורשנו על ידי הנאצים [ימח שימם] בעבור קצין גרמני ומשפחתו ושנכנסו האישה אמרה אומנם מסריח כאן מיהודים אבל הדירה טובה . חויבנו לעזוב תוך יומיים ולא היה לאן ללכת כחודשיים פלוס הסתתרנו בכפר אצל משפחה נוצרית עד שאבי מצא דירה חלופית ללא סכנה [בסביבת יהודים] שם גרנו עד סוף המלחמה התנאים בדירה היו צפופים ולא טובים אחרי המלחמה הוריי מצאו דירה באזור טוב ומרכזי לשם עברנו ונשארנו שם מספר שנים ברומניה היה אז משטר קומוניסטי בהשפעת ברית המועצות [השפעה רוסית] לאחר כמה חודשים עצרו את אבי מפני שרצה לעלות ארצה [אז זה היה נחשב בגידה]

הייתי אחות בבית החולים במחלקה פנימית ,הגעתי ב1 לינואר לעבודה והודיעו לי שהתקבל בחור חדש צעיר וחתיך [סבא אהרון]. הוא היה מאושפז מספר ימים הוא פיתח הרגל שכל דבר שהוא צריך הוא קורא לאחות רחל ולא מוכן למישהו אחר. היה כל היום קורא לי היה ברור שהוא מפלרטט איתי ולמרות שמצא חן בעייני הייתי צריכה לשמור מרחק בגלל שהייתי האחות והוא היה מטופל. כששוחר הביתה השיג בדרך כלשהי את כתובת מגוריי והופתעתי לקבל ממנו זר פרחים יפהפה, במשך כשבועיים היה שולח לי כל מיני דברים שונים לבסוף הסכמתי להיפגש איתו כדי להסביר לו שבלתי אפשרי קשר רומנטי בינינו. כנראה שלא הייתי משכנעת כי כעבור כמה חודשים נשאנו .

אני נולדתי כנכדה ראשונה לכל סביי והייתה שמחה גדולה ולכבודי סבתי וכל בנותיה התחילו לרקום מפה עם כל מיני דמויות של סינים ויפנים עם נוף כזה יפה, המפה הייתה גדולה, רקמו אותה במשך חודשים ארוכים המפה הייתה על השולחן במלוא תפארתה ביום הולדת שנה שלי לאחר מכן הייתה על השולחן בכל ימי הולדתי  כאשר עלינו ארצה היה מותר לנו לקחת מטען של 40 קילו לכל המשפחה. בין הדברים היקרים הייתה המפה, המפה שרדה כאשר היינו במעברה ובכל הטלטולים שעברנו אחרי חתונתי ונולד לי בן ראשון [ערן] המפה הייתה על השולחן ועלתה על השולחן ביום הולדת שנה שלו ומאז היא עלתה על השולחן בכל

יום הולדת של אחד מיילדי. הילדים גדלו והמפה חזרה למשמורת אצלי. אחרי שערן  התחתן נולד אסף ואז המפה עברה לדירתם של ערן ומיכל והיא חלק פעיל ביום הולדת של ילדיהם המפה עדיין יפה כפי שהייתה .

עלינו ארצה בשנת 1952 נסענו ברכבת מבוקרשט עד שהגענו לעיר נמל ושם עלינו על אוניה ושמה טרנסילבניה הייתה צפיפות איומה לא היו שם תאים כולם ישנו על הרצפה בקומה התחתונה של האונייה הצפיפות הייתה כזו שהיה קשה להסתובב בשינה מצד לצד נתבקשנו להביא אוכל מהבית ולרוב האנשים היה נקניקים עם שום וכל מיני אוכל ריחני ככה שגם היה קשה לנשום כדי לנשום היה צריך לעלות לסיפון שלא תמיד התאפשר ההפלגה הייתה קשה מאוד לא היה מקלחות ולא שירותים כל יום הרגיש כמו שנה עד שיום אחד אמרו הגענו לנמל חיפה אני זוכרת שהיו הרבה שהמתינו לאוניה וזרקו עלינו תפוזים כאות לשמחה.

כאשר ירדנו נכנסנו לאולם גדול שם עברנו תהליך קליטה ונתנו לנו תעודת עולה רוססנו ב- DDT והועלנו למשאיות נסענו שעות על תוך הלילה לא ידענו לאן עד שהגענו למקום לא מוכר לנו הנקרא באר-שבע. הובילו אותנו למעברה בה היו אוהלים בדונים. בכל אוהל היו מיטות מעץ מזרונים מלוכלכים מקש ושמיכות מגעילות ולא מחממות לא היו מים זורמים וכמה מקלחות לכל תושבי המעברה היה צורך לעמוד בתור כדי להתרחץ וגם שהגיע התור לא היו מים זורמים אלא טיפות והמקלחת הייתה סיוט. היינו מספר חודשים שם ואז הציעו לנו לעבור לקיבוץ שמה נלמד עברית ונעבוד בעבודות הנדרשות עברנו לקיבוץ כפר גלעדי למדנו עברית בכיתה של 20 איש, כל אחד מארץ אחרת מי שהיה מצטיין מכולם הייתה: ברטה. אני עבדתי בקטיף אפרסקים ביום הראשון והשני היה אחד לפה ואחד לשקית עד שנהייתי חולה מרוב אפרסקים השהייה בקיבוץ הייתה מאוד מוצלחת למדנו עברית למדנו מנהגי הארץ ואפילו ריקודי עם . הוריי נשארו בקיבוץ ואני הלכתי לבית ספר לאחיות.

מרצל היה בעלה השני של אימי [ברטה] הוא היה אדם מיוחד במינו נדיב ומי שהכיר אותו התאשר ולמד הרבה.

דוגמה: יום אחד גיליתי שיש לי חובות לגבי דירה שגרתי בה וסיפרתי את זה למשפחתי לאחר כמה זמן מרצל בא אליי עם צ'ק ואמר הנה זה החובות. עצם נוכחותו נתנה שלווה שקט וביטחון והוא נתן אהבה בלי תנאים .

הזוית האישית

רציתי להוסיף כמה מילים. למדתי צחקתי ובכיתי בזמן כתיבת העבודה והתאמת התמונות אני גאה במשפחתי ואוהבת אותה.

מילון

DDT
ריסוס נגד כינים

ציטוטים

”המפה הייתה על השולחן במלוא תפארתה ביום הולדת שנה שלי ומאז בכל ימי הולדתי “