מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

מסלוניקי למחנות העבודה והריכוז

הנכדה שירה ג'רסי
יצחק לוי
באפריל 1943 סבא נלקח לאושוויץ יחד עם שאר יהודי סלוניקי.

סבתא צילה מספרת לנכדתה שירה על אביה יצחק לוי, והנכדה שירה מתעדת את הסיפור.

סבא יצחק נולד בעיר סלוניקי שביוון בשנת 1922 להוריו סול ויוסף לוי. אביו, יוסף, היה מנהל פועלים ברוב השנה, ובזמן הנותר התפרנס כסנדלר. אמו של סבא, סול, הייתה עקרת בית, לימים היא חלתה בדלקת פרקים ובנה יצחק טיפל בה במשך תקופה ארוכה מתוך אהבה ובמסירות רבה.

סלוניקי

מלחמת העולם השנייה הגיעה ליוון כשנה לאחר שפרצה באירופה. באפריל 1941 נכנסו הגרמנים לסלוניקי. יומיים לאחר כניסתם לעיר הם הורו לסגור את כל העיתונים והפרסומים היהודים, הגרמנים אסרו את כל חברי הקהילה היהודית ועוד קבוצה של נכבדים ואנשי ציבור.

בתחילת שנת 1943 הייתה לסבא ההזדמנות להצטרף אל הפרטיזנים  (לוחמים בצבא לא סדיר שמתנגדים למשטר הנאצי) ולברוח איתם. אך, סבא וויתר על הרעיון  והעדיף להישאר ולטפל באמו החולה.

.באפריל 1943 סבא נלקח למחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ יחד עם שאר יהודי סלוניקי. כשהגיע למחנה הוא עבר את הסלקציה (פעולת מיון) הראשונית. לאחר שבוע נשלח סבא יחד עם צעירים נוספים, כדי לעבוד בקרונות משא במחנה בונה- מונוביץ'. במחנה היה עליהם למלא את הקרונות בחול ואחר כך לפרוק אותן. בהמשך, עבר סבא לעבוד בסחיבת שקי מלט כדי לבנות את בית החרושת להפקת שמנים מפחם.

לאחר תקופה נוספת אולץ סבא, לעבור לקומנדו 3 ולעבוד בהנחת כבלים כבדים בתעלות. העבודה הזו הייתה קשה מאוד. ולכן החליט סבא להתחבא מתחת לבמה, שנועדה למשחקי אגרוף או שירה של אסירים. אך, לאחר שבוע סבא נתפס, נענש ולא יכול היה לפתוח את הפה. הוא נשלח לצילומים באושוויץ ואבחנו לו שבר בלסת. סבא היה בבית החולים בבונה- מונוביץ' במשך עשרה ימים. הוא יכול היה לאכול רק אוכל מרוסק. סבא נשאר בבונה כשנה עד מאי 1944.

בתקופה זו החלו ההפצצות של הרוסים על המחנה במטרה לשחרר אותו. הרוסים הצליחו להתקרב למחנה בונה, לאחר שישה חודשים כבר היה חורף. והגרמנים פינו את היהודים בצעדה למחנה גלייביץ, שבדרום פולין, משם ברח סבא יחד עם חבר למחנה דורה שבמרכז גרמניה. בדורה קיבלו היהודים מעט מרק בכל יום. אך, העבודה במחנה הייתה קשה מאוד ומפרכת. משם עבר סבא למחנה הריכוז ברגן בלזן – שם ריכזו את  היהודים ממחנות ריכוז שונים. זה כבר לא  מחנה עבודה. אסירים רבים נשלחו לברגן-בלזן כמעט עד לשחרורו ב-15 באפריל1945. . לאחר שחרור המחנה נשארו יהודים רבים במחנה תחת השגחת ההונגרים. אבל סבא בחר לברוח משם.

סבא עבר מבית לבית כדי לחפש מעט מזון ובגדים. סבא עשה מאמצים רבים. הוא צעד דרך ארוכה חזרה ליוון כדי למצוא קרובי משפחה. סבא מצא רק קרובי משפחה רחוקים. סבא מחליט לעלות לארץ ישראל.

סבא הגיע לארץ ישראל בדצמבר 1945 בעלייה לא רשמית, הספינות עצרו להם בלב ים. והם נדרשו לשחות לחוף. הם הגיעו לקיבוץ "אשדות ים". אך, לוח הזמנים הקיבוצי הזכיר לסבא את לוח הזמנים במחנות. ולכן הוא מחליט להתיישב בתל-אביב. שם הוא  התפרנס מעבודות סבלות. בתקופה שסבא היה בקיבוץ, הוא התגייס לאצ"ל והשתתף בתקיפה על יפו באחד בינואר 1948, כשאנשי האצ"ל מחופשים לבריטים.

סבא התחתן עם סבתא בלה שעלתה לארץ מבולגרייה ופרנס את משפחתו מתוך יגיעה רבה ועבודה קשה.

סבא יצחק וסבתא בלה עם נכדתם

 

 

סבא יצחק שלט בשפות רבות כמו: לאדינו, צרפתית, יוונית, יידיש, עברית, איטלקית, גרמנית וכשעלה לארץ למד קצת ערבית.

לצערי, לא זכיתי להכיר את סבא אבל בני משפחתי מכנים אותו "נונו". אחיי הגדולים זכו להכיר אותו ומספרים על השפות הרבות שידע לדבר, על החיוך שלו ועל החיים בצניעות.

חפץ יקר: מדליה שסבא קיבל לאחר השואה

 

הזוית האישית

תודות: תודה לסבתא שלי, צילה, על המידע המעניין על סבא רבא שלי, אביה יצחק, ועל הסיפורים והתמונות. תודה לאחותי דניאלה על העזרה בארגון ועל העזרה בכתיבת העבודה.

מילון

אצ"ל- ארגון צבאי לאומי
הארגון הצבאי הלאומי בארץ ישראל היה ארגון צבאי מחתרתי עברי, שנוסד בירושלים, בשנת 1931. הארגון הוקם על ידי מפקדים שפרשו מארגון "ההגנה", בשל דרישתם לפעולה נחרצת נגד התוקפנות הערבית של אותם ימים, בעיקר זו של מאורעות תרפ"ט. מרבית אנשיו היו צעירים מתנועת הנוער הרוויזיוניסטית בית"ר.

אושוויץ
מחנה הריכוז וההשמדה אַוּשְׁוִויץ שבדרום פולין היה הגדול במחנות ההשמדה שהקימה גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה, ובו נרצחו כמיליון ומאתיים אלף נפשות, בהם כמיליון ומאה אלף יהודים, יותר מבכל אתר אחר במהלך המלחמה. היה זה מחנה ההשמדה שפעל במשך הזמן הרב ביותר מכל מחנות ההשמדה, ובו הגיע לשיאו תיעושו של רצח ההמונים.

ציטוטים

”זכה סבא להקים משפחה לתפארת, זו הנקמה המתוקה שלו בגרמנים.“