מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ממש כמו אימא

אגם סמדר ומזל
בצעירותי
כאחות בכורה עזרתי בגידול אחי

שמי מזל, נולדתי עם השם סעדה צברי. נולדתי בתימן בשנת 1943, הייתי האחות הבכורה.  השם הראשון שלי, סעדה, נקרא על שם סבתא מתימן. אנחנו תשעה אחים ואחיות במשפחה: ארבעה אחים וחמש אחיות.

עליתי ארצה עם המשפחה שלי, ההורים שלי החליטו שהם רוצים לעלות לארץ ישראל. היה לי מאוד קשה עם הקליטה בארץ. בחרו לנו איפה לגור, היינו קודם כל בראש העין וגרנו באוהל. אחר כך חיינו בצריף באורה עם שני חדרים, מטבח אחד ומקלחון. האוכל היחיד שהיה הוא לחם ומרגרינה. היינו 12 נפשות בבית. בחוץ האחים והאחיות שלי אהבו להכין דברים מקופסאות שימורים ומזחלות מאולתרות. קיבלתי מכות מההורים לפעמים, אם עשיתי משהו לא טוב. אני לא חוגגת ימי הולדת וזה סבבה, זה לא נורא. פעם בילדותי אמרתי לאבא שלי לרשום אותי לקייטנה ואז אבא שלי עשה כאלו הוא לא מקשיב. כשהכיתה יצאה לקייטנה הוא אמר "חבל שלא רשמתי אותך".

מאלבום התמונות

אחד התחביבים שאהבתי לעסוק בהם הוא התעמלות בבית הכרם. גידלתי את האחים שלי לפני החתונה, מגיל קטן עבדתי במטעים. לא היה לי גן. למדתי בעמינדב, הייתי ארבע שנים בבית ספר. מאוחר יותר בחיים הכרתי את בעלי במושב אורה. בעלי הוא בן דודה שלי (אימא שלי ואימא שלו אחיות). התחתנתי בשנת 1961, הייתי בת 19. התחתנו בבית של דודה שלי. אחרי החתונה ירדנו לחנות צילום והצטלמנו. ההורים שלי לא באו לחתונה בגלל סכסוך מוהר. אחד האחים שלי רצה לבוא לחתונה, הוא ניסה לברוח מהבית ולבוא לחתונה, אבל אמי סחבה אותו מהחלון כאשר הוא ניסה לברוח.

ביום חתונתי

עבדתי במשק בית (ניקיון). עבדתי במקצוע 20 שנה בגלל שלא הייתה לי ברירה, כי לא למדתי. אני זוכרת שהייתי מגדלת עופות ואפרוחים. כשהייתי גדולה יותר והיו לי ילדים קטנים, הייתה מלחמת ששת הימים. היה לי מאוד קשה כי הילדים פחדו וגם אני, בנוסף לא היו מקלטים. ממש התרגשתי כשהבת שלי התחתנה ומאוחר יותר נולדו לה בת ושלישיית בנים. בחיי יצאתי לטורקיה, צרפת, קרואטיה וסלובניה. (היינו שם רק בשביל נופש). בנוסף, אני אוהבת לגדל פרחים כי אני אוהבת לראות שהכול צבעוני .

הילדים והנכדים שלי גרים במושב שלי וזה הכי כיף בעולם, שהם גרים קרוב אלי. החג שאני הכי הכי אוהבת הוא שבועות, בגלל שהנכדים מחכים למה שאני מכינה, למשל – פיתה עם סחוג ,חמאה או דבש. אני, הילדים שלי והנכדים יושבים ומכינים ג'עלה. המנהג שאני חוגגת עם המשפחה שלי לפני חתונות הוא חינה.

למצגת תמונות מעברה של מזל:

הזוית האישית

מזל (סעדה) השתתפה בתכנית הקשר הרב דורי ותועדה על ידי התלמידות אגם אופיר וסמדר סרי. התכנית נערכה בבית הספר עין הרין בעין כרם, התשע"ט.

מזל עם אגם וסמדר

מילון

מוהר
מֹהַר הוא תשלום שניתן באופן מסורתי ממשפחת החתן למשפחת הכלה. נוהג זה נפוץ בחברות מסורתיות, בהן עבודת האישה חיונית למשפחתה. (ויקיפדיה)

חינה
טקס הנהוג בקרב עמים שונים במזרח התיכון, בצפון אפריקה, בקרן אפריקה ובהודו לפני החתונה, כטקס מעבר מחיים כיחידים לחיי זוגיות. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”מגיל קטן גידלתי את האחים שלי“