מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ממרקש שבמרוקו לאור עקיבא – סיפור של עלייה

אני וסבתא שלי
סבתא,אבא ואמא בחינה
משפחה של סבתא מאוד רצתה לעלות לארץ ישראל.

 סבתא  שלי סיפרה לי שלפני שמשפחתה עלתה לארץ הם חיו בעיר מרקש והיו ביחסים טובים עם הערבים,

עם קום המדינה התחילו הערבים להתנכל למשפחה של סבתי ולכל היהודים שחיו במרוקו.
בשנת 1961 לאחר  מאמצים רבים הצליחה המשפחה של סבתי לעלות על ספינה שתיקח אותם לארץ ישראל. כעבור כמה ימים הגיעה הספינה לאילת וכך למעשה הושלמו מאמצי העלייה של משפחתי לארץ ישראל .
אחרי תקופה קצרה באילת שבה סבי עבד במפעל תנובה שהיא  חברה ישראלית ליצור ושיווק מזון ומחזיקה בנתח שוק משמעותי בתחום ייצור חלב לשתייה, מוצרי חלב ושיווקם.  תנובה בולטת גם בתחום מוצרי הבשר, הביצים והמזון הקפוא. בשבעים שנותיה הראשונות הייתה תנובה אגודה שיתופית חקלאית בבעלות איגוד קיבוצים ומושבים.  
לאחר סיום עבודתו של אבי בתנובה החליטה המשפחה לעבור לגור באור עקיבא.
אור עקיבא ממוקמת דרומית-מזרחית ברצף היישובים המשתייכים למועצה האזורית חוף הכרמל, ובכלל זה שכנתה הצמודה ממערב, קיסריה. ככלל מצויה אור-עקיבא בסביבה כפרית ו/או חצי עירונית, מזרחית לה המועצה המקומית בנימינהגבעת עדה.
האוכלוסייה בעיר היחא עולים ממרוקו, רומניה , ברה"מ ופולין.
 
על המעבר לאור עקיבא הוחלט כיון שהמשפחה שלי הייתה שם. לסבתא נולדו 6 ילדים: 5 בנות ובן אחד וכולם התחתנו וגרים באזור חדרה  ואור עקיבא.

 תשע"ה

מילון

"פטטה"
פירושה לחם בשפה המרוקאית

ציטוטים

”"מי שרוצה הכל בסוף בסוף נשאר בלי כלום " “

”פירוש: אסור להיות חזיר ותמיד צריך לדעת להסתפק במה שיש “