מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ממרקש לישראל

שנהב וסבתא שמחה
שמחה עם המטפחת מיום חתונתה
סבתא שמחה עולה לישראל ממרקש לישראל דרך מרסיי

שמי שמחה עטר. נולדתי בשנת 1944 במרקש  לאבא דוד, בעל חנות של דברי תפירה ולאמא חנה שהייתה עקרת בית. במרוקו גרנו בבית גדול, כל המשפחה ביחד עם סבא, סבתא ודודים. הלכתי לבית ספר בליווי הדודים שהיו בני גילי. בבית הספר היסודי למדנו לחוד בנים ובנות, אבל בתיכון למדנו ביחד. למדתי 3 שנים בתיכון , אחר כך עבדתי כמעט שנתיים בבסיס של הצבא האמריקאי במרוקו, שם הבסיס היה בנגריר. תוך כדי עבודה התקדמתי יפה בשפה האנגלית.

במרקש היו שווקים של תבלינים, בדים ועוד מכל טוב. הסבא מצד אבא עבד בחנות גדולה של תבלינים,

ובגלל זה היתה לנו אספקת תבלינים בבית ,וסבתי חילקה לשכנים . הסבא מצד אמא עבד בעסק של כלי נחושת , שם יצר בעבודות יד דברים מרשימים . הוא היה בראש השוק קראו לו "אמין " והוא פסק בין סוחרים שהיו ביניהם חילוקי דעות , מה שהוא אמר –  נקבע.

עלינו בשנת 1963 ממרוקו, מהעיר מרקש. התכוננו במשך חודש, ההתרגשות הייתה גדולה מאוד. כל המשפחה הפליגה על אותה האנייה  עם  מזוודות רבות. ישנו בכמה חדרים קטנים שבהם היו לנו רק מיטה וארונית . ההפלגה עברה לאט וזה היה מאוד מעייף. באנייה קיבלנו אוכל בסיסי ולא היו פינוקים (כמו באניות היום ).

לאחר שמונה ימים הגענו לנמל מרסיי בצרפת, שם שהינו עשרה ימים במחנה המיועד לעולים בשם ארנס, גרנו בצריפים . ממרסיי המשכנו לישראל בטיסה שנמשכה כ-4 שעות בלבד, כאשר הגענו ארצה היה מאוד מרגש. הסוכנות היהודית דאגה להסעה עד לבתים החדשים שלנו, שהיו בראשון לציון, בתי שיכון קטנים והסבים והסבתות גרו באשקלון .  לאחר חודש בארץ הלכנו ללמוד באולפן , שם למדנו בשעות הערב וחזרנו בחזרה הביתה. הלימוד באולפן היה קצר מאוד ולא מוצלח מכיוון שלא היו מספיק תלמידים, אני למדתי עברית בעבודה כי באתי עם אוצר מילים בסיסי ביותר. היה לי קשה להתקבל לעבודה כי לא ידעתי את השפה אבל התקבלתי לחברות ביטוח ושם השתמשתי בשפה האנגלית. פעם אחת נסעתי באוטובוס, ירדתי בתחנה של ראשון לציון ואישה אחת הביטה בי ואמרה לי :"שוורצה ". באותו יום הלכתי למכולת ושמעתי גברת שמבקשת "שוורצה ברויד ".  ככה למדתי שהיא אמרה לי שחורה , בכלל הייתי בהירה מאוד …

התחתנתי בגיל 19 וחצי עם יוסף עטר ז"ל ,חיינו ביחד בבית בחולון. יוסף עבד  כמנהל חשבונות ואני כפקידה בחברת ביטוח.  אני ומשפחתי נשארנו בקשר הדוק  עד היום. אנחנו 6 אחים (3 בנים ו-3 בנות ) ואנחנו מדברים כל יום ונפגשים כמה פעמים בחודש. אני האחות הבכורה ועזרתי המון כאשר הם היו קטנים , עד היום אני מרגישה דאגה כלפיהם. בשנת 1968 נולדה לי בתי הבכורה סנדרה , שהיא היום אם לשלושה ילדים. ובשנת 1973 נולדה בתי הקטנה קורין, אם לשנהב, שאיתה אני במסגרת הקשר הרב דורי.

 

מילון

שוורצה ברויד
לחם שחור

אמין
ראש השוק, בורר

ציטוטים

”במכולת שמעתי גברת שמבקשת "שוורצה ברויד ". למדתי שהיא אמרה לי שחורה, והייתי בהירה.“