מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

דרכה של חפציבה ממרוקו לישראל

בבית של סבתא ליד המחשב
סבתא, אחותה, אמא שלה והדוד שלה במרוקו
הילדות במרוקו והעלייה לישראל

סבתא נולדה בשנת 1945 בפאס שבמרוקו. סבתא מספרת: "בשנת 1948, בזמן שפרצה מלחמת השחרור, אבא שלי, עם כל האהבה שלו לארץ, רצה לעלות לישראל, אך לצערנו כל הדרכים של היהודים לעלות בזמנו נחסמו. לכן נאלצנו להישאר במרוקו, שם למדתי בבית הספר אליאנס. היו לי הרבה חברים, אהבתי את הלימודים שם, למדנו בצרפתית. באותה תקופה העסקים שגשגו, הצרפתים שלטו במרוקו אבל עם כל הציונות של אבא שלי, שלא נתנה לו מנוח, הוא התחיל לדאוג שוב לעליה לארץ כיוון שבמרוקו התחילו מהומות על קבלת עצמאות. בשנת 1956 עלינו לארץ סוף סוף."

העלייה לארץ

סבתא ממשיכה לספר: "מפאס הביאו אותנו למחנה בקזבלנקה (עיר נמל). היינו שם שלושה חודשים בתנאים לא הכי נוחים… משם נסענו למרסיי שבצרפת (גם היא עיר נמל). אחרי האכזבה ואי הנוחות בקזבלנקה אבא שלי החליט שאנחנו הולכים לבית מלון. שהינו שם רק שלושה ימים. אבא שלי היה יורד כל בוקר ומביא לנו בגט טרי עם חמאה טרייה. לאחר מכן שטנו באניית "נגבה" לנמל חיפה. שם קיבלו אותנו סבתא וסבא והדודים שגרו שם כבר משנת 1947. שמחה וששון, חיבוקים ונשיקות, אנחנו פה בארץ ישראל!!! סבא וסבתא ישר לקחו אותנו לביתם שבירושלים. היה אז חג שבועות, כל הדודים התאספו והסיפורים הרבים סופרו ונמשכו עד אין סוף."

הזוית האישית

סבתא חפציבה השתתפה בתכנית הקשר הרב דורי ותועדה על ידי נכדתה הילה. התכנית נערכה בבית הספר מגן בתל אביב-יפו, התשע"ט.

סבתא והילה במהלך העבודה המשותפת

מילון

פוטו
תמונה

נגבה (אנייה)
"נגבה" הייתה אוניית הנוסעים השנייה שנרכשה על ידי חברת הספנות הישראלית צים, ומשימתה העיקרית הייתה הבאתם ארצה של מאות עולים ופליטים, בשנותיה הראשונות של המדינה. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”אהבתי את הלימודים באליאנס, למדנו בצרפתית“