מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ממרוקו לישראל

סבי אהרון ואני בחינה של אחותי מורל
סבי באירוע משפחתי
סיפורו של אהרון בוזגלו

שמו של אבא של אמא שלי, סבי, הוא אהרון. סבי נולד במרוקו בעיר קזבלנקה בשנת 1927.

בשנת 1962 סבי עשה עלייה לארץ ישראל וזאת בשני שלבים.

הראשון, ממרוקו לצרפת באונייה והשני, מצרפת לישראל במטוס.

בעלייה לארץ, סבתא שלי ז״ל, הייתה בהריון בחודש שביעי.

סבא מספר שבמרוקו יהודים וערבים היו חברים טובים מאוד, ממש כמו אחים. יהודים וערבים גרו ביחד באותם בתים ובניינים, סבי נוהג לומר תמיד כשהוא מספר על מרוקו ״אין כמו הערבים במרוקו״. ואילו, כשהגיעו לארץ הם קיבלו יחס שונה מערביי ישראל.

סבא מספר שבזמן העלייה הם לקחו איתם את כל מה שהם יכלו להכניס בתיקים.

קשיי העלייה

במרוקו, המשפחה של סבא שלי הרגישו הרבה יותר חופשיים. אפילו  חיו בלי תעודות זהות והיה מספיק שהיית אומר את שמך ואת שם משפחתך. לעומת זאת, פה בארץ ישראל זה לא היה ככה והיה קשה להתרגל למצב החדש.

במרוקו, סבא שלי היה חייט ודייג, וכשעלה לצרפת קיבל שכר גבוה יותר. הילדים גדלו והמשפחה רצתה לעלות לישראל בשביל שהילדים ילמדו בבתי ספר.

אבא של סבא שלי, סבא רבא, נפטר בגיל צעיר וסבי נשאר רק עם אמא ונאלץ לעזור לה בכלכלת הבית. באותו זמן סבא שלי היה עובד אצל הנוצרים.

כשעלה לארץ החל לעבוד במפעל ״פולגת״, כחייט ותופר בגדים. לאחר מכן החל לעבוד במפעל ״שלאון״ משום שהעבודה "בפולגת" הייתה קשה, עקב ריבוי משמרות ואי נוכחות בבית.

במפעל ״שלאון״ סבי לא עבד כחייט אלא עבד עם כל מיני חפצים בהם התמחה המפעל לדוגמא: מסכות וכו.

לאחר מספר שנים סבי חלה כתוצאה מחשיפה מרובה לחומרים כימיים במפעל.

מילון

מרוקו
מדינת הולדתו

ציטוטים

”"אין כמו הערבים במרוקו"“