מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ממרוקו לישראל

מזל עם אגם ועדי
מזל במרכז להב"ה
סיפור החיים של מזל סבג

החיים במרוקו

במרוקו היינו שכנים טובים של ערבים, היינו משחקים איתם והיה ממש כיף. הם לא פחדו מאיתנו ואנחנו לא מהם. והיום זה לא ככה ועצוב לנו מאוד. לא היה הרבה מלחמות אז, ככה שהמצב הביטחוני היה טוב.

אנחנו 9 אחים, ומהבנות אני הכי קטנה. עם ההורים שלי היינו 11.

היה לנו קשה בבית, הבנים ישנו בחדר אחד למטה, והבנות היו עולות למעלה במדרגות וישנו עם האימא. אלה היו  2 החדרים  ובתוכם ישנו 11 אנשים. ככה שלא היה הרבה מקום לכולם, לכן ישנו ביחד והסתדרנו והיינו שמחים למרות הכול. ההורים עבדו בחקלאות.

תמיד היינו שמחים, ההורים היו נותנים לנו לשחק איך שאנחנו רוצים בלי הגבלה. אז ככה שתמיד היה כיף ושמח.

ההורים התייחסו אלי מאוד טוב, טיפלו ודאגו לי תמיד גם שגדלתי, והאחים שלי התייחסו אליי בצורה מכבדת וטובה וגידלו אותי וטיפלו בי עד שהתחתנתי אחרי שההורים נפטרו.

עד גיל 10 למדתי במרוקו צרפתית. לאימא שלי היה מאד חשוב שכולנו נלמד וגם לימדה אותנו בעצמה. למדתי בבית ספר דתי ומורות צרפתיות לימדו אותנו.

שיחקנו במשחקים, כאילו אנחנו טבחיות והבנות הביאו סירים קטנים חפרנו בור  ושמנו באדמה וכאילו בישלנו. אהבתי תמיד להיות פעילה לעשות דברים לרקוד לזוז. עצוב היה לי כשהייתי נשארת לבד בבית.

במרוקו שמרתי על ילדה של משפחה עשירה הם היו הולכים לעשות את העסקים שלהם ואני הייתי עם הילדה שקוראים לה דנה, הייתי מאכילה אותה, משחקת איתה, מטיילת, עד שהיו באים לקחת אותה, הם לקחו אותי למלא מקומות איתם כדי לשמור על הילדה. היה לי מאוד כיף כי בסך הכול זה דברים שאני אוהבת לטייל ולעזור.

בישראל

הגעתי לארץ בגיל 10, בשנת 1956. הייתה לי ולמשפחה שלי קליטה מאוד טובה, ככה שלא דאגנו הסתדרנו בכול מקום. כשעליתי, עבדתי בחקלאות, וגם השתתפתי בחוג התעמלות.

הייתי שנתיים במעברה. שם המעברה, בה גרנו וחיינו,  היה "קובבה" ומשם שלחו אותי ל- "גדנא", מקום בו עזרו לעולים חדשים, בחולדה, ששם למדתי עברית.

מי שהציע לי לבוא לנתיבות זו המשפחה. מאוד החמיאו ופרגנו למקום נתיבות שהוא דתי וטוב לכן באתי לפה.

התחתנתי עם בעלי שקוראים לו שלמה סבג, באולמי קסטיאל בתל אביב. היתה חתונה מאוד יפה, כול המשפחה והחברים היו בחתונה, היתה תזמורת ואוכל. בעלי נפטר הרבה אחרי החתונה. אהבתי אותו מאוד ולכן כאב לי שהוא נפטר והעדפתי לא לזכור את זה כי כאב לי בצורה לא רגילה.

יש לי חמש בנות ושלושה בנים וכולם נשואים. יש לי 35 נכדים ו 5 נינים.

יש לי ילד שהוא שף אצל הרב אליעזר בבאר שבע שאני איתו כול הזמן, אני גרה איתו. תמיד אהבתי ללמוד ואהבתי מאוד מטבח, וגם היום אני עוזרת לבן שלי במטבח בעבודתו.

תמיד היה לי מקום עבודה. בחיים לא ישבתי ונחתי בבית, עבדתי אצל הבבא ברוך 26 שנה, בן אדם חשוב וצדיק. מקום שעד עכשיו אני אוהבת ומתגעגעת אליו ואל האנשים האלה. הרב שעבדתי אצלו, השתתף בברית המילה שהיה לבנים שלי, והוזמנתי לחגיגות שנערכו בבית הרב.  השבוע הייתי בבר מצווה של הנכד של הרב, עד עכשיו אנחנו שומרים על קשר.

ביתו של הבבא ברוך בנתיבות (בחדרי חרדים)
קבר הבבא סאלי בנתיבות

אני הכי אוהבת את חג הפסח. לשיר שירים ולחגוג את החג עם כל המשפחה זה הכי כיף. שמחתי מאד גם באירועים  של הילדים, שהתחתנו וגם בברית/ה של הנכדים שלי. כיף לי מאוד להיות עם המשפחה שלי. המשפחה שלי זה דבר הכי חשוב לי!

היום, אני קמה בבוקר וכמעט כל יום במועדון, ועוזרת לבן שלי בעבודה שלו לנקות לבשל, ועוזרת לילדים שלי עם הנכדים שלי, מאוד כיף לי. אני אוהבת מאוד לשמוע הרצאות בכל מיני נושאים שונים אני שמחה להעשיר את הידע שלי, עד היום אני משתתפת בחוגי התעמלות במועדון, יוגה תרפיה והתעמלות רפואית.

הזוית האישית

אגם – אני למדתי עליה שהיא אישה מיוחדת ומדהימה בעלת כוחות וניסיון חיים. שמחתי מאוד שהיא נבחרה להיות איתנו אישה מדהימה טובת לב ושימחת חיים אני מודה לה על הכול! עדי – אני למדתי עליה שהיא פשוט מקסימה. יש לה שמחת חיים כיף לשמוע את הסיפורים שלה. כיף להיות איתה יש בא מלא אהבה, שמחה, ניסיון חיים. טובת לב אוהבת לתת ולעזור אוהבת אותה ושמחה על כל רגע שאני איתה!

מזל – היה לי מפגש טוב הקשבתי לתלמידות. היה לי רצון ללמוד מהמחשב, מאוד מעניין אותי כול העניין הזה.. עם הבנות היה לי מאוד טוב לימדו אותי בצורה מאוד טובה והיו סבלניות איתי והם ילדות טובות . אוהבת אותן המון.

מילון

קוביבה
לפני מלחמת העצמאות שכן במקום כפר ערבי בשם אל-קוביבה (בערבית: "כיפה קטנה"), שעל שרידיו נבנתה השכונה כפר גבירול. בשנות השישים הגיעו למקום עולים ממרוקו. (ויקיפדיה)

הבבא ברוך
רבי ברוך אבוחצירא (המכונה באבא ברוך; נולד ב-ט' בתשרי תש"ב, 30 בספטמבר 1941) הוא בנו של המקובל רבי ישראל אבוחצירא ("הבאבא סאלי"). מאז פטירת אביו מנהל את חצרו בנתיבות. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”המשפחה שלי זה דבר הכי חשוב לי!“