מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ממרוקו לירושלים

אסף עמיאל וסימה פאמיני
בתמונה רואים אותי וסימה עם המחשב והסיפור
זכרונות של סימא מילדותה במרוקו ועליתה לירושלים

נולדתי במרוקו בשנת 1939. עליתי ממרוקו באנייה לארץ ישראל בשנת 1953, כשהייתי בת 14.

במרוקו, אני זוכרת שחיינו בתקווה כל שנה לעלות לארץ ישראל, בסוף החלום התגשם. עליתי עם הוריי בשנת 1953, הגענו לארץ ביום העצמאות וזה היה מאוד מרגש ועלינו ישר לירושלים

החלטנו להישאר בירושלים זמן רב. עלינו לארץ באופן עצמאי. הייתה לנו תמיכה בקליטה מהמשפחה הותיקה שכבר עלתה לפנינו לארץ, לכן נשארנו בירושלים ולא עברנו למקום אחר. אבא ואמא לא עבדו אך אחי היה שוטר ועבד במשטרת ישראל.

הגעתי לארץ בגיל 14 לא זכורות לי חוויות מיוחדות בארץ ישראל. ממנהגי המשפחה, אצלנו לא חגגו  במרוקו ימי הולדת. בארץ  בימי הולדת חילקו לנו סוכריות. במינהגי מרוקו לא נהגו לחגוג בת מצווה לבנות, עשו טקס רק לבנים. החגים לעומת זו היו חגיגה גדולה במרוקו ובארץ, אצלנו בחגים נפגשנו עם כל בני המשפחה, הכנו מאכלים טעימים ומיוחדים לכל חג ומועד. הלכנו תמיד לבית הכנסת בחגים וגם בשבתות. תמיד התקיימה סעודה חגיגית מלווה בהמון שירים ושמחות. בכל החגים היינו מארחים ומתארחים.

בכל ליל שבת אבא שלי היה שר את השיר של בר יוחאי

הזוית האישית

אסף עמיאל ואריאל ברקוביץ משתתפים השנה בתכנית הקשר הרב דורי עם סימה פמיני ומקשיבים לסיפורה.

מילון

השיר בר יוחאי
שיר ששרים בקרב יהודי צפון אפריקה בכל ערב שבת השיר נכתב על ידי הרב שמעון לביא ושמו כתוב באקרוסטיכון של השיר.

ציטוטים

”חיינו בתקווה כל שנה לעלות לארץ ישראל“