מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ממרוקו באנייה לארץ ישראל

העלייה לישראל ואהבת הארץ

כשהייתי בת 3, עלינו על אנייה כל המשפחה. היינו 5 ילדים, אחי היה בן 10 חודשים. הגענו לשער עלייה בחיפה, משם לקחו אותנו ועוד הרבה עולים במשאית לכפר "גבירול", שבעבר קראו למקום "קובבה" שם ערבי. כשהגענו לכפר, אבא שלי מאוד ניבהל, לקחו אותנו מארץ ערבית והביאו אותנו לארץ ערבית, כי כולם לבשו בגדים כמו ערבים. מתברר שהם היו תימנים ונשארו עם התלבושת שלהם. אחר כך, הוריי הבינו שהם עולים מתימן, התחברנו אליהם אחר כך והפכנו למשפחה אחת. אהבנו אותם מאוד.

החיים היו מאוד קשים. היתה תקופת צנע ומכרו לנו אוכל בתלושים, בהקצבה לכל משפחה. אני זוכרת שלא היה מקרר ומכרו קרח מבית לבית ושמרנו את האוכל על הקרח. גם היה "פרימוס", לא היה גז כמו היום ולכן מכרו נפט שאיתו הדלקנו את "הפרימוס". היה גם ספר שעבר מבית לבית הוא היה קורא "חלי חלק".

בזמנו, הוריי כיבדו אחד את השני, הייתה בניהם אהבה וכבוד אחד לשני. את שניהם לקחו לעבודות חקלאות. היו באים לקחת אותם בטרקטור וגם היו הולכים ברגל למרחקים רבים, למושבים בית חנן ובית עובד. הם עבדו מאוד קשה, לא הכירו עבודות כאלה במרוקו.

גרנו בצריף גדול ונולדו לנו עוד שני אחים. אני הייתי בגן, שעד היום מרגש אותי לראות את הגננת שלי שגרה בכפר. היו לי המון חברות, שעד היום יש לי קשר איתם. בילדות שיחקנו במשחקים (לא היו מחשבים ולא טלפונים) היו משחקים כמו תופסת, "גוגואים", גולות, מחבואים, "קלאס", תירו (תירו זה כמו חץ וקשת) וחמש אבנים.

היה מאוד מהנה, הייתה לנו חברה מאוד גדולה, שיחקנו ביחד, בשבתות טיילנו בגבעות ובשדות והמרחבים היו גדולים. קטפנו כל מיני צמחים כגון: כלניות, סביונים, חרציות ופרג. את הפרחים ייבשנו בתוך מחברות, זה היה נחמד. כשגדלנו יותר, זכורה לי חוויה: היה מקום ששם צמחו נרקיסים שמאוד אהבנו. את הפרח היה אסור לקטוף ואנחנו החברות קטפנו ואז הנוטרים שהיו השומרים על הביצה של הנרקיסים, תפסו אותנו וזה לא היה לנו נעים וכך הבנו שאסור לקטוף את הנרקיסים.

לימים עברנו לשיכון, למדנו בצריפים, אבל זה היה נחמד. בזמני למדנו עד כיתה ח' (לא היתה חטיבת ביינים כמו היום).

בכיתה ט' למדנו בעיר רחובות וחוויה שזכורה לי: מלחמת ששת הימים פרצה וכשנסענו באוטובוס הייתה הזעקה. הגענו לבית הספר וכינסו אותנו בכיתות חשוכות. יותר מאוחר שלחו אותנו הביתה והחשיכו גם את הבית ולא יצאנו מהבית עד שנגמרה המלחמה, זאת הייתה הרגשה מאוד קשה.

למדתי בבית ספר דתי לכן, לא התגייסתי לצה"ל. סיימתי סמינר ועבדתי בינתיים במפעל בייצור ממטרות בקיבוץ נען ושם גם הייתה לי חוויה קשה: נחתכה לי חלק מהאצבע.

לאחר מכן, פרצה מלחמת יום הכיפורים. מלחמה מאוד קשה! אחרי שנגמרה המלחמה בשנת 1974 בינואר התחתנתי עם שמעון. לאחר שנתיים, ילדתי את רוני בני הבכור. לאחר נולד אבי ולאחר מכן, נולדה אורית ולאחר מכן, נולד נאור. הילדים גדלו, למדו, שירתו בצבא, חלקם למדו באוניברסיטה וחלקם במכללות.

רוני אבא של נעם התחתן ראשון עם בטי ונולדו להם שלושה ילדים: מאור, נעם, ליה. אחר כך, אבי התחתן עם קרנית ונולדו להם ארבעה ילדים. אורית עדין לא נשואה. אחר כך, התחתן נאור ונולדו לו שתי בנות.

כיף לנו שיש לנו תשעה נכדים. כולם נפגשים אצלי בערבי שבת, שימחה וששון כשכולם נפגשים ביחד אצל סבא וסבתא, כולם נהנים, משתוללים ומשחקים. לפעמים עושים גם שטויות.

לא מזמן בקיץ חגגנו לאח של נעם בר מצווה וזו הייתה חוויה מיוחדת בכותל המערבי. הייתה הפקה מיוחדת שהתחילה מארוחת בוקר ביער. כשהגנו לכותל קבלו אותנו בשופרות ובתהלוכה עם שירים ותופים ואחר כך, הפרחת בלונים. חוויה מיוחדת! חתן בר המצווה עם כל הצוות והגברים נכנסו אתו לתפילה והוא הקריא את ההפטרה שלו. את נעם זה ריגש מאוד וסיימנו במסעדה ושם הקרינו מצגת של ברכות והוא הופתע מהברכה של איתי לוי, שהוא מאוד אוהב.

אהבה לארץ ישראל

אני מאוד אוהבת לטיל בארץ, יש לנו ארץ מאוד יפה. כבר בילדותי אהבתי את הטיולים בגבעות עם הרבה חברים. כיום, אני מטילת בארץ עם קבוצה של בנות בויצ"ו. כל שנה אני יוצאת לארבעה ימים לנופש ושם כל יום מטיילים לאזור אחר, כמו ברמת הגולן, בגליל העליון… הטיולים נערכים בהתאם לאזור שאנחנו נמצאים בו. אני מאוד אוהבת את ירושלים ומשתדלת כל שנה לטייל באזור אחר בירושלים. ירושלים מרגשת אותי כל פעם מחדש. כשהילדים היו קטנים, ירד שלג בירושלים. לקחנו את הילדים לירושלים ליראות את השלג. זה היה כיף לילדים זו חוויה נהדרת. אני מטילת בארץ ואוהבת מאוד את ארצנו היפה. לא מזמן טיילתי בגליל העליון ובחנוכה עשינו סיור חנוכיות בירושלים. זו חוויה נהדרת, חנוכיות דלקו בחצרות והחוויה הייתה נהדרת. גם ההורים של נעם נוהגים לטייל בשבת באזורים שונים בארץ ומאוד נהנים לטייל.

 

הזוית האישית

ז'קלין: מאחלת לילדים להיות תלמידים טובים להקשיב למורים ולהורים ולעשות את כל המשימות שמטילים עלינו והרבה הרבה בריאות ולאהוב אהבת חינם אחד את השני, ותמיד להיות עם המשפחה ועם החברים ולטייל הרבה בארץ ולאהוב את הארץ.

נעם: מאחל לך אושר בראיות והצלחה בחיים ולהמשיך לבשל טוב.

ארז: שיהיו לך חיים ארוכים, שתמשיכי לטייל בארץ ובעולם.

ירין: שתמשיכי ליהנות מהחיים ואל תפסיקי לטייל, שתהיי בריאה ושיהיה לך טוב.

מילון

התנדבות
סבתא שלי אוהבת להתנדב היא סיפרה לי שהתנדבה ברשות למלחמה בסמים בעיר רחובות. כיף לה להתנדב וגם התנדבה עם קשישים. ההתנדבות התה להקשיב להם וזה עשה להם טוב.

ציטוטים

”"סיר של קוסקוס"“