מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

מסעה של משפחת סבן ממצרים לארץ ישראל

סבא אבי והנכד איתי
סבא יצחק וסבתא דורית-ההורים של סבא אבי
ממשפחה בעלת הון במצרים הפכנו למגורשים

סבא אבי נולד בעיר אלכסנדריה שבמצרים בתאריך 2.8.1948 לסבא רבא יצחק וסבתא רבתא דורית ז"ל. סבתא דורית הכירה את סבא יצחק באלכסנדריה.

משפחת סבן הגיעה לאלכסנדריה לאחר גירוש ספרד. משפחתה של סבתא רבתא דורית ירדה למצרים מירושלים, המשפחה הגיעה לירושלים מרוסיה, אמה של סבתא רבתא דורית, רחל, נולדה בירושלים בעיר העתיקה, ליד שער האריות. בשנת 1917 ברחה המשפחה למצרים, היות שהצבא הטורקי דרש לגייס את הגברים במשפחה לשורותיו.

באלכסנדריה פגשה סבתא רחל את סבא שמואל שהגיע מסלוניקי שביוון, הוא הגיע לאלכסנדריה כסוחר שטיחים. סבא יצחק היה בן למשפחת קצבים, בעלי שלוש חנויות כשרות במרכז יהדות אלכסנדריה. המשפחה הייתה אמידה מאוד, הם חיו בעושר רב, בבניין בן שמונה קומות. משפחת סבי התגוררה בדירת גן ענקית שהשקיפה על מגרש מרוצי הסוסים של אלכסנדריה.

במצרים הייתה לסבא אבי ילדות מפנקת מאוד, שם נולדו שני אחיו: רחל ושמואל. למשפחה הייתה אזרחות צרפתית, והשפות שדוברו בבית היו ערבית, צרפתית ולאדינו עם סבתא רחל. לסבא אבי יש הרבה זיכרונות ילדות יפים מתקופה זו, אחד הזיכרונות החזקים הוא מבית הכנסת המפואר 'אליהו הנביא' ששופץ לאחרונה על ידי ממשלת מצרים בשנת 2020. בבית הכנסת התקיימו כל החגיגות והחגים וגם טקסי הנישואין, המילה ובר המצווה. סבא יצחק וסבתא דורית נישאו בבית הכנסת המפואר הזה.

סבא וסבתא ביום נישואיהם

זיכרון מיוחד של סבא אבי מבית הכנסת הוא חגיגות שמחת תורה שהתקיימו ברוב פאר והדר. נרות גדולים מקושטים עם סרטים כחולים, לבנים וורודים לבנות. לבנים נתנו ספרי תורה קטנים והם השתתפו בהקפות. זיכרון זה מלווה את סבי עד עצם היום הזה.

אחרי מלחמת קדש חלה תפנית חדה באורח החיים המפנק של סבא. המשפחה קבלה צו גירוש ממצרים מפני שהייתה לה אזרחות צרפתית. צרפת עזרה לישראל במלחמת קדש. כשהמשפחה גורשה ממצרים סבא אבי היה בן 7 וכך סבא מספר: "הגירוש היה מהיר, תוך חודש ימים נאלצה המשפחה לעזוב את אלכסנדריה. הרכוש הרב שהיה למשפחה ירד לטמיון היות ולא הייתה אפשרות למכור את החנויות והדירות, כולם ידעו שאנחנו מגורשים. וכך החלה העלייה לישראל מאלכסנדריה: שטנו באונייה לאתונה שביוון, שם שהינו תקופת מעבר של חודש ימים ומשם טסנו לישראל.

הגענו לישראל בתאריך 31.12.1957. הקליטה בארץ הייתה מאוד קשה, המגורים במעברה בצריף דולף ללא מים זורמים ושירותים, השינוי היה חד. מחיי הנוחות באלכסנדריה, המשפחה נאלצה להתמודד עם קשיי המחיה היומיומיים. סבתא רבתא נאלצה לבצע עבודות בית כגון כביסה, בישול, ניקיון וטיפול בילדים, דברים אלה ביצעו באלכסנדריה המשרתים. סבא רבא עבד בכל מיני עבודות מזדמנות למחיית המשפחה.

אחרי שנתיים קשים במעברה עברה המשפחה לגור בשיכונים החדשים בקריית ים. הייתה זו שכונת עולים חדשים מכל העדות, הבית היה קטן: 49 מטר רבוע, שלושה חדרים, סבא יצחק, וסבתא דורית, אבא אבי והאחים רחל שמואל ואסתר שנולדה בישראל, רוב הזמן חיה איתם גם סבתא רחל.

את ילדותו העביר סבא אבי בבית הספר היסודי מפלסים. ההשתלבות בבית הספר לא הייתה קשה, היו לו הרבה חברים שעם חלק מהם הוא עדיין בקשרים. בילדותו של סבא אבי המשחקים היו שונים מהיום, הם שיחקו ארבעה מקלות, חמש אבנים, סוס ארוך, תופסת וכדורגל. בתיכון למד סבא אבי בבית ספר רודמן, ואת לימודיו סיים בבית הספר להנדסאים בטכניון שבחיפה, שם נהג לבלות בימי שישי עם חברים במועדון הסטודנטים שבו הכיר את סבתי יפה אפשטיין, הם נישאו בשנת 1975.

המשפחה בטיול משותף

הזוית האישית

איתי: היה לי מעניין מאוד לשמוע על הילדות של סבא במצרים והמעבר לארץ ישראל. למדתי הרבה דברים שלא ידעתי על סבא ומשפחתו לפני כן. תמיד הייתי קרוב מאוד לסבא אבל התכנית קירבה אותנו עוד יותר.

מילון

מעברה
מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”זכורות לי עד היום חגיגות שמחת תורה שהתקיימו בבית כהנסת באלכסנדריה “

”הרכוש הרב שהיה למשפחה ירד לטמיון היות ולא הייתה אפשרות למכור את החנויות והדירות, כולם ידעו שאנחנו מגורשים“