מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ממצודה ליישוב – סיפור הקמתו של היישוב נווה צוף בבנימין

רותם, ענווה ואושרית עם איציק בבי"ס.
המצודה הבריטית בנווה צוף. צילום: מיכאלי
איציק שדמי ממקימי היישוב נווה צוף מספר על החוויות הראשונות בהקמת היישוב.

שמי איציק שדמי. בן לדוד ולשרה לבית ליבוביץ. נולדתי בשכונת הפועל המזרחי בעיר נתניה שבמדינת ישראל,  בתאריך ז' באדר 1949 תש"ט. במשפחת הורי אני הילד הראשון ויש לי רק עוד אח אחד. לאחי הצעיר קוראים אהרון (אהרל'ה).

אני ואשתי ניצה גרים ביישוב נווה צוף ואנחנו מאוד גאים לחיות כאן יותר מ-40 שנה. רצינו לספר על בניית יישוב הקבע בנווה צוף.

עוד לא היה כאן כלום … ובשנת 1980 הגענו מבני ברק. היינו בגרעין שהתארגן בבני ברק להתיישבות בנווה צוף, עם 3 ילדים תרזה בת 7אבי בן 4 וברוך בן שנה. התמקמנו כולנו בשני חדרים בתוך המצודה הבריטית הבנויה בסגנון טיגרט, שהיום היא מבנה האולפנא, שירותים ומקלחת היו מעבר למסדרון והיו משותפים עם שלושת בנות השירות שגרו בחדר מולנו.

לאחר כשנה התחלנו לתכנן את יישוב הקבע של נווה צוף. במשך 10 חודשים הסוכנות היהודית תכננה את המים, החשמל, הביוב, הגנים וכל מה שהיה צריך. היעוד היה לבנות את ישוב הקבע על פסגת ההר, מקום שבו היו הרבה מאוד שיחים ירוקים וגם כמה עצים גבוהים. בסיום התכנון הגיע לפגישה האחרונה קמ"ט (קצין מטה – האחראי על הנושא) משמורת הטבע והודיע שהוא מתנגד לבצע את התוכנית כי משמעותה לחשוף את פסגת ההר מכל השיחים.

הסוד שנשמר…

הייתי יושב ראש המזכירות של היישוב והיה ברור שאם לא עושים פעולה – אין מקום לישוב קבע מה שהיה גורם לעצירת הבניה. פנינו אל עוזר שר החקלאות מר בראון והוא נתן לנו במהירות את כל האישורים שהשטח ניתן לנו ממדינת ישראל וזכותנו לעשות בו כל מה שצריך.

הבאנו טרקטור ובמשך שבוע שלם עבדנו, ברוח ובגשם, ופינינו את השטח ל'שכונה א' משיחים. את העצים גבוהים השארנו והבתים נבנו בניהם.

בשבת שלאחר מכן הגיעו תושבי היישוב כדי לראות למה כל הזמן אנחנו יוצאים מהמצודה ועולים עם טרקטור לראש ההר.חוץ מ-4 אנשים אף אחד לא ידע מה אנחנו עושים כי היה ברור שאם זה ידלוף- ידאגו לעצור אותנו. ביום ראשון שלאחר אותה שבת גילינו שמישהו העביר מידע לתקשורת. פתאום, הגיעו אלינו כתבים לראות מה אנחנו עושים והאם העניין חוקי או לא.למזלנו  אביגיל בן נון הייתה אישה אמיצה. היא היתה גם כן חברה במזכירות היישוב והיתה בן ארבעת האנשים שידעו מה אנחנו עושים. באומץ לב היא נעמדה בשער ואמרה לכל הכתבים שהיא לא יודעת כלום ואין שום דבר חדש או מסעיר שקורה… בצער רב (ולנו בשמחה) הם חזרו בלי כתבה מעניינת… סיימנו את הבנייה, "פרצנו את החומות" ויצאנו לחיים טובים יותר ומלאים בעשייה.

אביגיל טלפון! אביגיל טלפון!

בישוב היה רק טלפון אחד. כמובן שעוד לא היו טלפונים סלולרים. הטלפון הזה שירת את כוווולם: מזכירות, בתי מלאכה, בית הספר וגם התושבים. הייתה תורנות טלפון ותורן הטלפון לפי רשימה על לוח המודעות, ישב ליד הטלפון היחיד וכשהוא צילצל שאל את מי רוצים והכריז ברמקול את מי מחפשים. כמובן שכל היישוב ידע שיש טלפון לאותו אדם.

אביגיל בן נון היתה פעילה מאוד במזכירות והרבה פעמים קראו לה ברמקול: "אביגיל טלפון! אביגיל טלפון!" הבן שלנו, ברוך, שהיה בן שנתיים, חשב שזה השם שלה וקרא לה "אביגיל טלפון".

היו אנשים ספורים שעבדו בישוב. מישהו פתח מלטשת יהלומים, אני וכמה שותפים פתחנו מפעל קטן לעדשות משקפים, היו עובדי ישוב כמו מזכיר, איש תחזוקה וכמובן עובדי החינוך, בעיקר מורות וגננות.

מחלמיש לנווה צוף

סיפור השם "חלמיש" מעניין מאוד. אנחנו קראנו לישוב בשם "נווה צוף". היו לכך  שלוש סיבות: היו בינינו ארבעה אנשים שהחליטו לעסוק כדבוראים והשם התאים למקצוע זה. בנוסף, השם קרוב לשם של הכפר הערבי הסמוך "אום צפא" ובעיקר כי אהבנו את השם הזה.

יש במדינת ישראל וועדת שמות שהיא מחליטה או מאשרת שם לישובים או אתרים. אם היינו מנמקים לוועדה את הנימוקים ההם- היא היתה מאשרת בלי כל בעיה.

אבל אחד החברים הוותיקים החליט שהוא ינמק לוועדת השמות את השם. הוא הוסיף נימוק תנ"כי וכתב שזו ארץ צוף המקראית, איפה ששמואל הנביא פעל בעיקר וזה הקפיץ את הפרופסור של וועדת השמות שקבעו שמקום פעולתו של שמואל הנביא הוא איזור "נבי סמואל" הנמצא כ-20 ק"מ דרומה ולא אישרו את השם. ממש לאחרונה – השם נווה צוף אושר כשם הרשמי של היישוב.

ב"ה, בתי לימור התחתנה עם הלל (בן הישוב גם הוא) והם גרים בישוב עם ארבעת ילדיהם רותם בת 12, לביא בן 9.5, שגב בן 5.5 ושקד בן 3.5.

הזוית האישית

איציק: אני חושב שהמפגשים חשובים מאוד כי הסיפורים האלה הם מורשת. נוער שחי על המורשת, מחובר יותר לשורשים. גם אם בסופו של דבר יחיה במקום אחר – הוא יעביר את הסיפורים לילדים שלו והם יזכרו איך הסבים והסבתות היו שותפים בהקמת ישוב חדש בארץ ישראל.

ענווה רותם ואושרית: למדנו המון מסיפור זה על היישוב בו אנחנו גרות ועל קשיי ההקמה שלו. למדנו על הקמת יישוב עברי בארץ ישראל וכמה זה חשוב ההתיישבות כאן. אנו מעריכות מאוד את דור ההקמה שהם בעצם הסבים והסבתות שלנו ולוקחות תכונות ועוצמות מדור זה.

מילון

מצודת טיגרט
הן שרשרת מצדיות ומצודות משטרה שהוקמו בארץ ישראל ביוזמתו של סר צ'ארלס טגארט, ולכן נהוג לכנותן "הטיגארטים".

נווה צוף
נווה צוף (בעבר נקראה חַלָּמִישׁ) היא התנחלות ויישוב קהילתי דתי באזור מערב הרי בנימין, השייך למועצה אזורית מטה בנימין. היישוב נמצא על כביש חוצה בנימין, בסמוך לכפרים נבי סאלח ודיר ניזאם ומצפון-מזרח לעיר מודיעין. ויקיפדיה

ציטוטים

”"פרצנו את החומות" ויצאנו לחיים טובים יותר ומלאים בעשייה. “