מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ממוסול שבעירק לישראל

הנכדה רעיה שווץ
הסבא אלפנדרי יפת יצחק
כל אנשי קהילת מוסול קמו כאיש אחד, הם נטשו אחריהם את כל רכושם.

הנכדה רעיה שוורץ מתעדת את סיפור חייו של סבא אלפנדרי יפת יצחק.

סבי – אלפנדרי (ע"ש הצדיק המקובל רבי שלמה אליעזר אלפנדרי )יפת  שם משפחה – יצחק. שם משפחה קודם – פרי חדש (כינוי על כך שסבו היה תמיד מקפיד לקנות פירות חדשים).

קהילת יהודי מוסול

סבא נולד בעיר מוסול שבעירק בשנת 1932.  מוסול הייתה פרוור של העיר נינווה המקראית. העיר אשר שלח ה' אל נינווה הנביא אשר שם היה גם ציונו.

סבי סיפר שהיה נוהג לפקוד פעמים רבות את המקום ולהתפלל שם. סבא היה חלק מהקהילה היהודית אשר ישבה ברובע מיוחד שנקרא שכונת היהודים. השכונה שכנה בצד המערבי של נהר החידקל. הבתים היו פשוטים וקטנים. על אף שקהילת מוסול הייתה קטנה, הם דאגו לכבוד התורה ובנו בתי כנסת ובתי מדרש מפוארים שהיו מרכז החיים הדתיים של הקהילה.

אנשי הקהילה חלקו כבוד לרבני העדה וקיבלו את מרותם ברצון. הם חינכו את ילדיהם בחינוך דתי, וגם לאחר שנפתחו בתי ספר שלא לרוח היהדות, רבני הקהילה לחמו ולא אפשרו ללמוד בהם, מכיוון, שלא התאימו למסורת ישראל. רק לאחר בדיקה מדוקדקת ותיקון הליקויים אפשרו רבני הקהילה ללמוד שם.

עד אז ילדי הקהילה למדו תנ"ך ,יהדות ויסודות הדת בבתי המדרש, שהיו צמודים לבתי הכנסיות. ומי שהיו לו אמצעים היה מעסיק מורים פרטיים. בגלל יהדותם ואהבתם לארץ ישראל אנשי הקהילה סבלו מאנטישמיות רבה מצד השלטונות. משום כך, הפרנסה הייתה מאוד קשה. חלק מאנשי הקהילה היו צריכים לנדוד למחוזות אחרים, כדי למצוא פרנסה שלא תמיד התאימה לכישוריהם האמתיים.

אנשי הקהילה הקפידו מאוד שלא תהיה התבוללות. וכדי למנוע זאת הבנות למדו את מלאכת התפירה, כדי לא לעבוד מחוץ לבית.

העלייה לארץ

סבא עלה לארץ בשנת 1951 כאשר הממשל העירקי אפשר ליהודי עירק לעזוב ולעלות לארץ. כל אנשי קהילת מוסול קמו כאיש אחד, נטשו אחריהם את כל הרכוש: הבתים והחנויות ולקחו איתם רק  מעט מטלטלים, שהתירו השלטונות לקחת. הם עלו לארץ במבצע שנקרא "עזרא ונחמיה".

סבא מספר שהקליטה בארץ לא הייתה קלה. אך סבא התגבר על כל המכשולים, והחל את חיו החדשים בארץ מתוך אהבה רבה לארץ ישראל ועל הזכות שנפלה בחלקו לחיות בה. סבא התחיל לעבוד בגיל צעיר, כדי לפרנס את המשפחה. הוא עבד בסלילת כבישים ולאחר מכן במפעל מכתשים, עד שהוא יצא לפנסיה הוא עבד קשה, ופרנס לא רק את משפחתו הקרובה אלא דאג גם לפרנסת אחיו, אביו ואמו , הוא דאג לממן לאחיו את הלימודים הגבוהים ושמח מאוד בהצלחתם.

שמירת השבת

לסבא הציעו לעבוד בעבודות שונות, נוחות וקלות יותר, שאפשר להתפרנס מהם ברווח ובכבוד, כגון להיות קריין ברדיו (היה לו קול רדיופוני). סבא רצה ללמוד להיות אח בבית רפואה, בצבא הציעו לו לעבור קורס טייס. אך, סבא דחה את כל ההצעות, היות  שהן היו כרוכות בחילול שבת.

מסירות נפש למצוות

סבא מסר את נפשו למצוות. כשנולד לא מלו אותו בגלל סיבות שונות. והוא בגיל 13 מיוזמתו ומרצונו הלך למוהל ומל את עצמו בלי פחד. כדי שיוכל לקיים תורה ומצוות כיהודי שלם .

כשסבא יצא לפנסיה הוא היה מרבה לפקוד את בית המדרש במשך  ימות החול ובשבתות כדי ללמוד תורה. הוא אהב את התורה ואת תלמידי החכמים מוסרי השיעורים.

אהבת ישראל

כשסבא יצא לפנסיה,  הוא היה נוהג ללכת למכולת, כדי לרכוש מצרכים כמו לחם וחלב  עבור השכנים.  והיה מביא להם עד הבית ללא שום תמורה.

מידת הנתינה

מידת הנתינה לזולת הייתה  אצלו חקוקה וידועה – אהב מאוד לכבד אותנו במיני מתיקה שקנה. האמרה שהייתה שגורה בפיו תדיר  היא "כל  מה ששלי שלכם הוא".

חוויות מסבא

אהבתי לנסוע לסבא לשבתות חגים וימי חול. סבא קיבל אותנו במאור פנים, שר שירים יפים בשבתות ובחגים וחד לנו חידות. סבא אהב להקשיב לדברי התורה ולסיפורים שנאמרו בשולחן שבת. אהבתי את ההצגות שהיו מלוות את ההגדה של פסח, את הצורה החווייתית שהיה מעביר את סדר ראש השנה עם כל הסימנים כמנהג יהודי עירק.

הזוית האישית

רעיה: מסיפורו המופלא של סבא למדתי על ערכים של נתינה וחסד. תודה רבה!

מילון

רבי שלמה אליעזר אלפנדרי
רבי שלמה אליעזר אלפנדרי (מכונה הסבא קדישא) היה רב ומקובל, מחשובי הפוסקים הספרדים בירושלים. נולד בסביבות שנת תקפ"א בקושטא. בצעירותו גילה שקדנות ובקיאות רבה, ואף הוצע לו לכהן כדיין בעיר. על אף שסרב לכך בתחילה, בהמשך נאות לכהן כאב"ד בעיר. בהמשך מונה לרבה של דמשק.

מבצע עזרא ונחמיה
מבצע עזרא ונחמיה, הקרוי גם מבצע בבל או מבצע עולי בבל, הוא מבצע העלאת יהודי עיראק לישראל כחלק ממבצעי העלאת היהודים לארץ במהלך שנות ה-50. המבצע קרוי על שמם של עזרא ונחמיה, מנהיגים יהודים בבבל ובארץ ישראל בתחילת תקופת בית שני.

ציטוטים

”האמרה שהייתה שגורה בפיו תדיר היא: כל מה ששלי, שלכם הוא“