מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סבא אהרון שריקר עלה מהודו לישראל

אני וסבא שלי אהרון
ביום החתונה של סבא וסבתא שלי
סבי היה חייל שומר ברפיח (עזה) שלא יגעו המחבלים (הערבים) למקום

הקשר הרב דורי של סבא אהרון ונכדתו שירה דן

היסטוריה של סבא אהרון

סבי אהרון מספר: "נולדתי בהודו בשנת 1942, בעיר בומבאי. עליתי לארץ ישראל בחודש דצמבר סוף שנת 1959. עברתי בהודו לכפר שנקרא פאלי ומשם לבומבאי ומשם לישראל. הייתי בן 18 כשעליתי לארץ". הייתי בן 18". סבא שלי עלה לארץ יחד עם אבי, סבא רבא שלי, שאול ז"ל.

תמונה משפחתית עם סבא רבא שאול ז"ל

סבתא רבתא שרה ז"ל (היא הייתה סבתא רבתא חורגת), לאמו שילדה אותו, קראו מלכה ז"ל. היא נפטרה בהודו, כשסבי ואחותיו היו ילדים קטנים, לכן סבא שאול ז"ל, התחתן פעם שנייה עם סבתא רבתא שרה ז"ל.

סבי היה ילד שני במשפחה והיו עוד שלוש בנות, הוא היה בן יחיד. הוריו: שאול ושרה ז"ל הביאו ביחד לעולם עוד תשעה ילדים. שניים נולדו עוד כשהיו בהודו: רחל וניסים. שבעה ילדים נוספים נולדו להם בארץ, כולם הפכו להיות האחים החורגים של סבא אהרון. סבי אהרון, שלושת האחיות שלו וההורים שלו, עלו יחד לארץ, העבירו אותם ישר לכפר ירוחם, עיירת פיתוח שנמצאת ליד דימונה. אמרו להם שהם שמגיעים לתל אביב. זו הייתה נסיעה בלילה והם לא הבינו לאן לוקחים אותם. הביאו אותם לירוחם.

 סבא אהרון בצעירותו

סבא אהרון מספר: "כשהגעתי לארץ  בהתחלה, עבדתי כפועל, לאחר מכן התחלתי לעבוד בקמ"ג – קרייה למחקר גריעני בדימונה. עבדתי שם כ-35 שנה ואז יצאתי לפנסיה. התחתנתי בארץ בתאריך 14.6.1959, התחתנתי עם סבתא רותי. במהלך השנים נולדו לנו שישה ילדים בן יחיד ולו חמש אחיות".

 ביום נישואינו

אימא שלי היא הבת הרביעית מבין ששת הילדים. סבא מספר: "היה לנו מאוד קשה בארץ. היה קשה למצוא עבודה, לא הייתה עבודה. לפעמים, הייתה עבודה רק פעם בשבוע. אבי, סבא רבא שלך, שאול ז"ל, עבד כפועל וגנן, לא היה הרבה כסף והצטמצמנו בכל. גדלנו כולנו ביחד".

מלחמת ששת הימים

אחד מהזכרונות של סבא, זיכרון משמעותי הוא מלחמת ששת הימים. סבא אהרון מספר על מלחמת ששת הימים, בה היה 26 יום במילואים: "הייתי חייל עם נשק, מקלע שאפשר לירות 250 כדורים לדקה. אני זוכר, שהיינו בעזה, רפיח והגענו דרך כרם שלום ומשם נכנסנו לרפיח. הייתי שומר ברפיח הייתה זו תקופה קשה ולא היה קל". זו הייתה תקופה קשה לסבא כי הוא היה נשוי והשאיר בבית אשה ותינוק בן שנה, התינוק הזה, הוא הדוד שלי אריה (אח של אימא שלי). הוא לא ראה אותם חודש, לא להיות חודש בבית זה קשה.

זהו סבא שלי אהרון בן 79

זו סבתא  שלי רותי בת 84

הזוית האישית

שירה דן: נהניתי לתעד את הסיפור של סבא אהרון. אני מאחלת לסבא וסבתא שלי בריאות ואריכות ימים.

מילון

קמ"ג
קמ"ג - קרייה למחקר גריעני בדימונה

רפיח
רָפִיחַ (בערבית: رفح, רַפַח) היא העיר הדרומית ביותר ברצועת עזה, תושביה ערבים מוסלמים, ומרביתם פליטים פלסטינים. ברפיח פועל מעבר גבול אל מצרים, והוא משמש בעיקר את תושבי רצועת עזה.

ציטוטים

”עבדתי בקמ"ג - קרייה למחקר גריעני בדימונה, כ-35 שנה עד לפרישתי לפנסיה“