מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

מלחמת שלום הגליל ע״פ יעקב אדיב

יעקב ובועז אדיב
בעת הביקור בבית התפוצות
זכרונות ממלחמת שלום הגליל

שמי יעקב, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי, זהו סיפורי:

סבו של אבי עלה לטריפולי מתוניס ושישמש כרב הקהילה עד מותו. סבי אליהו נפטר כאשר אבי היה בן  שלוש ועלה לארץ דרך מצרים (אלכסנדריה) ישר לתל אביב. הם גרו בשכונת מוניטפיורי בתל אביב. נולדתי בשנת 1948 ברמת גן למשפחה בת תשעה ילדים, כאשר אני הייתי הילד הקטן ביותר.

לפני קום המדינה גרנו בשכונת מונטפיורי בתל אביב. בשנות 1920 והלאה, בשנת 1940, עברה משפחתי משכונת מונטפיורי בתל אביב. הסיבה שעברו הייתה השיטפונות שהיו מנחל הירקון. הבית היה מלא מים בגובה של מטר פלוס. משפחתי עברה לגור בפרדס מרגושס ברמת גן, כיום מרום נווה. נולדתי ברחוב מיכאל 11 ברמת  גן. אבי ואחי היו בהגנה וכן אחד האחים היה בפלמ"ח. גדלתי על אהבת הארץ, אבי היה אחד האנשים שעשו מאמץ גדול להביא עוד יהודים מחו"ל. כאשר עברנו לרמת גן, בנה אבי בית כנסת על שם חללי צה״ל: יד הגבורים ברחוב נגבה ברמת גן.

גדלתי ולמדתי בבית ספר הצמוד לבית, בית ספר פרדס. כל חיי הייתי ספורטאי ושחקתי בקבוצות הפועל רמת גן ומכבי רמת עמידר. לאחר פרישתי כשחקן, עברתי להיות מאמן כדורגל ואימנתי שנים רבות רק באזור רמת גן. ילדים רבים עברו תחתי, הדבר החשוב שנעשה על ידי מאמץ רב ללמד את הילדים היה עניין הספורט הקבוצתי שנותן לכל ילד את הדברים החשובים ביותר לפי דעתי: עזרה, עידוד, תמיכה, ויתור, אהבה ועוד. כך ילד למד לעזור לאחר.

אני חוזר בחזרה לעניין הסיפור ממלחמת שלום הגליל. קיבלתי הוראה מהצבא להגיע למילואים לפני פינוי ימית, מספר רב של פלוגות ממספר חילות רוכזו באזור הצפון כדי לקבל הדרכה ממני ומספר חיילים שלי לדעת איך ובאיזו צורה יתבצע הפינוי. להוציא משפחות שלמות  מימית, עבדו במקום כחודש וחצי עד פינוי ימית. הדבר הקשה בחיי שעברתי היה פינוי המשפחות. האימון היה לימוד קרב מגע וניסיון רב להוציא משפחות בשקט ובשלווה.

באותו זמן פרצה מלחמת שלום הגליל ועקב כך הייתי צמוד ליחידת גולני. נלחמתי עם גולני לכל אורך המלחמה, עברתי דברים קשים מאוד, חיילים נהרגו, חברים שנפצעו. אך הדבר החשוב היה לסיים את המלחמה עם כמה שפחות נפגעים. באחד הימים, כאשר היינו במבצע באזור דאמור ליד ביירות, נקרא חברי הטוב ע"י הרמטכ"ל לעלי באופן דחוף ביותר. אז הייתי חייב להיות עם החיילים עד גמר המבצע. בשעה מאוחרת מאוד שמעתי בקשר שחברי נקרא מספר פעמים ועדיין לא עונה, היה ניסיון שלי לקרוא לו בקשר וגם לי לא ענה. לכל אורך אותו הלילה אני זוכר את הלחץ בו הייתי, באותו הלילה עלה חברי על מארב ונפגע קשה מאד, הוא הועבר לבית החולים תל השומר.

למחרת, כאשר הגעתי לעלי מעל ביירות, שמעתי שחבר אחר נפגע בפיתות בשדה התעופה של ביירות. ירדתי למטה לראות מה מצבו ואז חברי הועבר לבית חולים בחיפה, ראיתי דברים קשים מאוד. באותו מעמד קיבל מג״ד הגדוד ידיעה שאמי אושפזה במצב קשה בבית  החולים, אז מיד לקחתי גייפ וחייל שיעזור לי ונסעתי מביירות עד בית החולים תל השומר לראות את מצבה של אמי. מיד לאחר שפגשתי את אימא חזרתי באותו הלילה לביירות לחיילים, דבר שאני לא יכול לשכוח לעולם.

רק לידיעה, נלחמתי במספר מלחמות: ששת הימים, ההתשה, מבצע כרמה,  יום כיפור, שלום הגליל.  פציעה קשה עברתי בשנת 1997, ומיום זה אני נכה. שכבתי כשנתיים בבית חולים תל השומר במצב של שיתוק כללי, רק ראשי ועיניי היו במצב תקין. לאחר כשלושה עשר חודשים בוצע ניתוח קשה בצווארי ע"י פרופסור קלונר, שאני קורא לו ״הקוסם״ עד היום הזה. בזמנו הוא היה רופא, כיום  הוא פרופסור. כל משפחתי שירתה את המדינה במספר תפקידים שאין ביכולתי לרשום, כנ"ל אני, כאשר שוחררתי מהצבא עברתי לשרת בשירות המדינה כפי שאחי היו.

בשנת 1972 התחתנתי עם אסתר אדיב, נולדו לי שני בנים ובת וששה נכדים. כיום אני מנהל את החברות שהוקמו על ידי בשנותי לאחר שעזבתי את השירות. ילדיי עובדים כל אחד באחת החברות, בתי עובדת כאדריכלית. בכל יום שישי כל משפחתי נפגשת בביתי לקראת שבת, בכל חגי ישראל עושים חג משפחתי בביתי. כיום אנו גרים בקרית קרניצי ברחוב לייב יפה.

למצגת התיעוד המלא: 

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי בבי"ס אלחריזי, תל אביב. המורה המובילה: אתי מונוביץ, התשע״ט.

מילון

מלחמת ששת הימים
מלחמה שנערכה מבוקר 5 ביוני עד ליל 10 ביוני 1967 בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות: עיראק, לבנון, ערב הסעודית, לוב, סודאן, תוניסיה, מרוקו ואלג'יריה.

ציטוטים

”כל משפחתי שירתה את המדינה במספר תפקידים “

”אני זוכר את הלחץ בו הייתי, באותו הלילה עלה חברי על מארב ונפגע קשה מאד“