מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

מלחמת יום כיפור

סבא שמוליק ואני עופרי
תמונה ממלחמת יום כיפור
חוויות ממלחמת יום כיפור

מלחמת יום כיפור הייתה הפתעה גדולה עבורי.

עד לאזעקה שנשמעה בשעה 14:00 ביום כיפור לא ידעתי שפרצה מלחמה. באותו ערב קיבלתי צו 8 ובכך גויסתי למלחמה. בתקופה זו הייתי נשוי+1, חייל מילואים בחטיבת הצנחנים חטיבה 55.

התייצבנו בלילה ובבוקר למחנה סירקין. כעבור יומיים, הטיסו אותנו לרפידים בסיני.

בתחילה צורפנו לאוגדה של ברן ועשינו חדירות לכוון מצריים. אח"כ, צורפנו לחטיבה של אריק שרון והיינו בכוח שצלח ראשון את תעלת סואץ. בהכנות לצליחה, נפל לידנו פגז והמ"מ שלנו נהרג. הוא נקבר בבית הקברות בעין חרוד ולימים רצה המקרה וסבא שלי מצד אבי, נקבר ממש ליד קבר המ"מ מהמלחמה.

הצליחה הייתה בלילה, כל הזמן ירו עלינו פגזים והייתה תחושה מפחידה מאד. למרות כל זאת, הרגשתי גאווה גדולה שאנחנו משתתפים במלחמה להגנת מדינת ישראל.

כוחות צה"ל בנו ראש גשר בצד המצרי ואנחנו המשכנו לכוון איסמעילייה, שם עצרנו עד להפסקת אש. נשארנו במקום חצי שנה עד להסכם הפינוי.

היה מאד לא נעים השהייה במצריים. כל הלילות היו יורים עלינו ולא היינו ישנים טוב בגלל שהיינו הולכים לשון עם נעליים וחגור. בזמן השהייה הארוכה במצריים התגעגעתי מאד הביתה לאישתי ולבן הקטן שלי ולשגרת חיים שלווה.

כשחזרתי הביתה בפעם הראשונה, הייתי עם זקן ולא מגולח והבן שלי לא זיהה אותי ולא הסכים להתקרב אליי.

אחרי כמה זמן הוא נרגע ונזכר בי.

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת תכנית "הקשר הרב דורי" בבית הספר.

מילון

תעלת סואץ
תעלה שנבנתה ע"י הצרפתים וזה גם הגבול בין ישראל ומצריי

ציטוטים

”חצינו את תעלת סואץ“