מאגר סיפורי מורשת

בתאריך 1.2.1971 התגייסתי לצה"ל. בתחילה לקורס טייס, שבמסגרתו עברתי קורס צניחה, טירונות, גיבוש וכ' ובמהלך אחת הטיסות נפגעתי בשמיעה, מאחר ועליתי מצונן לטיסה. חיכיתי בתקופת המתנה בתקווה ששמעתי תחזור לתקנה. שיפור השמיעה עלה בהדרגה, אך לא הספיק בשביל לחזור לקורס.

 

לפיכך החלטתי לעבור לקורס קציני בקרת ל'א (לוחמה אלקטרונית). בחודש פברואר 1973 סיימתי את הקורס והוצבתי כקצין בקרת ל'א ביחידת י'ב 545 אשר הייתה ממוקמת בסיני במקום אסטרטגי שנקרא אום חשיבה.

 

לאחר כחצי שנה, נקראתי להתייצב ביחידת ישם קרב 333 בתפקיד קצין תכנון ל'א וכמו כן מוניתי להיות מפקד כוח האדם (אחראי על איוש חיילים) ביחידות ל'א. באותה תקופה הקמנו יחידת ל'א בחרמון, ליחידה בחרמון היה ביקוש אדיר מצד החיילים, ובסופו של דבר אני קבעתי איזה חיילים ישרתו בחרמון. ובדיעבד קבעתי את גורלם.

 

מלחמת יום הכיפורים פרצה ביום שבת בתאריך 6.10.1973  יום לפני פרוץ מלחמת יום בכיפורים, בערב, אישר הרמטכ"ל דוד אלעזר למפקד חיל האוויר בני פלד, לפתוח בהכנות לתקיפה מקדימה, כאשר המטרה היא תקיפת מערך הטק"א (טילי קרקע אויר) של צבאות מצרים וסוריה.

במסגרת תפקידי כקצין ל'א, הייתי בהאזנה על קווי הטלפון המוצפנים, והייתי עד להנחיות שירדו ממפקד חיל האוויר למפקדי הבסיסים. כשעתיים לאחר מכן מפקד חיל האוויר בישר על הידיעה הוודאית שבכוונת המצרים וסוריה לתקוף את ישראל בו זמנית ביום המחרת. מיד התחלנו בגיוס החיילים ואנשי המילואים בחזרה לצבא. הגיוס עדין לא הפך לפומבי ועדין לא הקיף את כל כוחות המילואים.

 

יש לזכור שבשנת 1973 לא בכל בית היה טלפון. ושיטת הגיוס המקובלת הייתה באמצעות שידור ססמאות ברדיו. אולם  האנשים ביום כיפור לא האזינו לרדיו, ולכן היינו צריכים ברוב המקרים לעבור מבית לבית. זוכר אני מקרה שקיבלנו הוראה לגייס בחור בשם חתולי שהיה ממונה על האפסנאות ב-י'ב 545, אני וקצין נוסף בשם שאול שוסטר ז"ל נסענו בג'יפ למקום מגוריו במושב ישריש (שליד רמלה) ובבוא הגעתנו שאלנו את תושבי המקום לכתובתו של חתולי שוסטר חטף סטירה מצלצלת מאחד האנשים אשר כעס על זה שאנו נוסעים במכונית ביום כיפור, (האנשים לא ידעו שעומדת לפרוץ מלחמה במועד כה קדוש ולכן הופתעו.) בסופו של דבר מצאנו את חתולי והסענו אותו לשדה התעופה שבו חיכו מטוסים לשם הטסה ליחידות בסיני.

 

לבסוף, למרות כל המאמץ שחיל האוויר עשה, לתקיפה מקדימה של מערך הטק'א, הממשלה בראשותה של גולדה מאיר ושר הביטחון משה דיין אינה מאשרת את התקיפה המקדימה שחיל האוויר ביקש לבצע. כשברורה להם המשמעות שמאחורי החלטתם, דבר שחייב את חיל האוויר להחלפת תצורת חימוש המטוסים מהפצצה ליירוט.

 

ביום הכיפורים בשעה 2:00 אחר הצהריים המצרים והסוריים פותחים בהתקפה כנגד ישראל. שבסיומה, חברים רבים שלי נהרגים ובתוכם גם חברי שאול שוסטר ז"ל שנהרג מטיל שפגע במסוקו.

 

יחידת בקרת הל'א שמוקמה בחרמון נפלה עם כל חייליה בשבי הסורי וכמות אדירה של חיילים נהרגים ונפצעים.