מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

מלאכי מראיין את סבא איתן

סבא איתן עם הנכד מלאכי
סבא איתן בילדותו
שאל בנך ויגדך

ב"ה

שמי הוא איתן וינטר. להורי קראו שמעון ורחל. נקראתי כך על שמו של אברהם אבינו ("עוד יזכור לנו אהבת איתן אדוננו ובבן הנעקד…") פירוש השם "וינטר" הוא חורף באנגלית. לסבא וסבתא שלי מצד אבא קראו גדליה ובלה פאר.

הוריי עלו מגרמניה לארץ לפני מלחמת העולם השנייה וגרו רוב שנותיהם בכפר הרוא"ה. לסבא וסבתא מצד אמי קראו אהרון ועמליה (לבית לרנר) לנג. הם ושלושה מילדיהם נספו בשואה. נולדתי בחדרה בארץ בתאריך י"ט כסלו תשי"ב 1951. היום אני גר בכפר חיבת ציון. את יום הולדתי הנני מציין בשמחה גדולה בחיק המשפחה.

בילדותי

אני הילד השני מבין ארבעה ילדים: אהרון, עדנה וביתיה. הרגשתי שהורי נותנים לי אחריות, ועמדתי בה. אנו קשורים מאוד ומבקרים זה את זה לפעמים. היו לנו חווית משותפות רבות, כמו טיולי קיץ עם אבא שמעון להר מירון, נחל עמוד, נחלי הצפון. גם היינו מבלים בדיג בנחל אלכסנדר. זכור לי מקרה שהצלחנו לדוג בורי גדול, ניקינו וצלינו אותו ואכלנו לארוחת צהרים. כמו כן היינו מורטים נוצות של עופות.

זכור לי במיוחד צריף חדר התעמלות, שהיה גם אולם אירועים בשבתות הארגון והצגות בית הספר. באחת ההצגות שחקתי את ה"ניקנור" שהיה מצביא בזמן מרד החשמונאים.

כולנו, הילדים, למדנו בבית הספר בכפר הרואה. לאחר מכן המשכנו בישיבות בני עקיבא. חברי מהילדות היו דודי, צביקה ואלי. המשחקים ששיחקנו בילדות היו: "חמור קצר" "חמור ארוך" "סטנגה", "תוספת" ומשחקי כדור. בתיכון למדתי בישיבת כפר הרוא"ה. זכורים לי השיחות של הרב נריה שנערכו בכל מוצאי שבת, ב"מלווה מלכה".אהבתי לנגן בגיטרה ותופים. בחופשות היינו יוצאים לנחל אלכסנדר, רוכבים לים באופנים.

בגן הילדים

בביתנו נהגו לשיר את שיר המעלות במנגינה מיוחדת לכל חג וחג. החגים החביבים עלי הם פסח וחנוכה ואני מנסה להנחיל זאת לילדי ונכדי. בחנוכה אני אוהב את האור ובפסח את ליל הסדר. בחנוכה יש לי יום הולדת. את החגים אנו חוגגים בחיק המשפחה המורחבת. הנני אוהב שכל משפחתי נפגשת, למרות שכולם עסוקים. אנחנו יושבים סביב השולחן בחגים.

אחרי התיכון הלכתי לצבא ולאחר מכן למדתי ב"שנקר". בתחילה הייתי מזכיר של כפר הרוא"ה, אחר כך עבדתי בהייטק, ניהול תקציב, טיפול במשאבי אנוש ועוד.

המלחמות ומה שביניהם

התגייסתי לתותחנים, שרתתי בסיני, והדרכתי טירונים. לאחר שהשתחררתי ולאחר מלחמת יום כיפור, למדתי בשנקר.

בשנת 1976 התחתנתי עם נסיה אותה הכרתי בצעדת שומרון הראשונה. היום סבתא בפנסיה ובעיקר מבשלת במטבח. במלחמת יום הכיפורים הייתי בן 22, לחמתי ברמת הגולן באזור סוריה, היינו גיבורים.

במלחמת ששת הימים הייתי בן 16, וזכורים לי תרגילי הירידה למקלט שעשינו בישיבה. אני ומשפחתי שרנו את שיר המעלות במנגינות מיוחדות.

סימניה רקומה

חפץ מיוחד שיש לי מירושה, זוהי סימניה מבד הרקומה "עד כאן עזרונו רחמיך". קיבלתי אותה מסבתא בלה פאר בשנת 1964. השתמשתי בה בתיקון סופרים, בקריאת התורה. אני מאוד אוהב אותה משום שזה מזכיר לי את סבתא.

לנו ארבעה ילדים: גיתית, אוריאל, יונתן ונויה. לנו חמישה נכדים הגרים בעופרה. אנחנו נפגשים אתם כל שבוע, בטיולים, ארוחות וגם אצלנו בחיבת ציון.

היום אני פנסיונר מאושר, שמבקר את נכדיו. אני אוהב להתראיין למלאכי המתוק, ועוזר לו, אם יש לו משהו מעניין בשיעורי הבית.

אני נהנה לטייל ולעשות עבודות בעץ. גם חברתם של נכדיי מהנה אותי מאד.

הזוית האישית

הנכד מלאכי: למדתי שלסבא היו חיים מעניינים, היו לו חוויות טובות. גם אני הייתי שמח לחיות בתקופה ההיא. אני מאחל לסבא עד מאה ועשרים. ואני רוצה להגיד תודה על ששיתף אותי בסיפור שלו.

סבא איתן: התרשמתי מהסקרנות של נכדי והסבלנות שלו לשמוע על תקופות אחרות. כעת יש לו הסתכלות טובה ומעמיקה יותר על משפחתנו.

הקשר הרב דורי – אם לא היינו ממלאים דף זה מלאכי לא היה יודע על הסיפורים הללו. תכנית זו שומרת על הקשר על אף פער הגילים המשמעותי.

מילון

ניקנור
היה מצביא סלאוקי בתקופת מרד החשמונאים. הוא היה מתומכיו של דמטריוס הראשון סוטר, שדרש את המלוכה הסלאוקית לו ולזרעו.

מרד החשמונאים
היה מרד של יהודים בשלטון הממלכה הסלאוקית בארץ ישראל, ובתומכיה המתייוונים, שהתחולל בין השנים 167 ל-160 לפנה"ס. לצד מאבק נגד הכיבוש, נגד גזירות אנטיוכוס ...

ציטוטים

”שאל בנך ויגדך“