מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

מי מאמין שבקסטל הייתה מעברה?

גל ואני בדרך לטיול בחו"ל
בנעוריי בבאר שבע
חייה של סבתא מזל במעברה

שמי מזל אגאי, נולדתי בשנת 1953 בתוניס בעיר לקטר. החיים לפני העלייה היו קשיים, מסביבנו הייתה אנטישמיות והמצב הכלכלי היה קשה מאוד. בשנת 1953, בהיותי תינוקת בת חצי שנה, החליטו הוריי לעלות לישראל ולהצטרף לבני משפחה שחיו כבר בישראל.

הגענו למעברה ששמה "קסטל". מיקומה של המעברה היה בירושלים בשכונת הקסטל. הגעתי למעברה בגיל חצי שנה. צורת המגורים במעברה הייתה אזבסטון. אזבסטון זה מבנה (צריף) שעשוי מחומר אזבסט, במבנה היו שלושה חדרים עם מקלחת ושירותים ומטבחון קטן. חייתי במעברה עד גיל חמש. זכור לי שהייתי במסגרת של מעון. הייתי ילדה שובבה מאוד ולכן הגננת המליצה להוציא אותי ממעון זה. הגננת אמרה לאמי שאני לא יכולה להמשיך להיות במעון ואמי החליטה להוציא אותי מהמעון ועברתי לחינוך ביתי.

אני בצעירותי

התגוררנו חמש נפשות במעברה ולצידנו היו שכנים שהתנהגו אלינו בצורה יפה ומרשימה. היינו חברים טובים מאוד. השפות העיקריות שדיברו בביתי הם ערבית, תוניסאית ומעט עברית. המשחקים ששיחקתי בילדותי הם משחקים כמו קלאס, חמש אבנים, גומי ועוד. במבט לאחור אני מרגישה שבמעברה הייתה לי ילדות מאושרת מכוון שהיינו מעט שכנים וביחסים טובים וכך היה כיף לגור, בהרגשה טובה ומלוכדת. זכורה לי במיוחד הבת של השכנה מכיוון שהיינו בנות אותו גיל והיינו מרבות לשחק ביחד בקלאס, חבל, חמש אבנים ועוד מלא משחקים פשוטים של אז. היה לי כיף לשחק איתה. להבדיל ממני, שתקופת הילדות במעברה זכורה לי כתקופה טובה, משיחותי עם הוריי על תקופת המעברה זכור לי שהם ראו את התקופה כתקופה קשה בגלל התנאים הלא פשוטים: בחורף המעברה הייתה קרה ובקיץ המעברה הייתה מאוד חמה ולכן היה קשה לגור בתנאים אלה. אמי הייתה עקרת בית כל השנים ודאגה לגידול הילדים ולכל צרכי הבית. אבי עבד בחברת מקורות ופירנס את משפחתנו עד יציאתו לפנסיה.|

מהמעברה לשיכון

משפחתי ואני עברנו להתגורר בעיר באר שבע בשנת 1958 בדירה יותר גדולה ורחבה והכרנו שכנים חדשים. בדירה זו היו לנו שלושה חדרים, שני חדרי שינה וסלון. סבתי (אמו של אבי) התגוררה איתנו בדירה. בעיר באר שבע משפחתי התרחבה ונולדו לי אחים חדשים. באותה תקופה למדתי בבית הספר מעלות, מכיתה א' ועד כיתה ח'. הכרתי חברים וחברות חדשים.

יום נישואיי

למדתי בתיכון "בית צעירות מזרחי" במגמת כלכלת בית. בסיום לימודי התיכון שאפתי להיות מורה או גננת אך לצערי לא זכיתי להגשים חלומות אלה בגלל שלמשפחתי לא היו האמצעים כדי לממן את לימודיי. יצאתי לעבוד כפקידה במשרד עורכי דין כחמש שנים ולאחר מכן עבדתי בעוד מספר עבודות עד שהכרתי את בעלי. בשנת 1977 התחתנו ועברנו לגור בירושלים, נולדו לנו שלושה ילדים ובהמשך עברנו להתגורר במעלה אדומים.

הזוית האישית

גל: בזכות המפגשים בתכנית למדתי הרבה דברים חדשים על סבתא שלא ידעתי קודם והיה לי כיף לשבת לצידה ולהקשיב לסיפורים.

מזל: מאוד נהניתי מהמפגשים של התכנית. הקשר ביני לבין הנכדה שלי התחזק יותר ולמדתי מהתכנית דברים חדשים ומאוד כיף לי להיות חלק ממנה.

מילון

מעברת הקסטל
מעברת מעוז ציון – הקסטל הוקמה על רכס הגבעות בו שכן הכפר הערבי הנטוש אל-קסטל. ב-1950 הכשירה המדינה שטח מדרום לגבעה. הוצבו ארבע מאות צריפים עשויים מפח, בכל פחון חדר אחד עם חלונות ודלת כניסה. שורות ארוכות של צריפים ניצבו על שטח פרוץ לארבע רוחות השמים. בין השורות הותקנו שירותים וברזיות. (מתוך אתר "מעברות").

ציטוטים

”במבט לאחור אני מרגישה שבמעברה הייתה לי ילדות מאושרת מכיוון שהיינו מעט שכנים וביחסים טובים“