מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

מירושה לאיחוד משפחתי

אלי ואני בבוסקו זדרוי
שמואל דב וחווה קז'מירסקי, אחיה של הנייה
מהודעה על ירושה של קרובת משפחה שנפטרה לפני 65 שנה התאחדה המשפחה המורחבת

מירושה לאיחוד משפחתי

הקדמה

אני אלי בן למשפחת קז'מירסקי מצד אימי זהבה – בת למשפחה של 12 אחים ואחיות, מעיירה בפולין הנקראת 'בוסקו זדרוי' הנמצאת במחוז קיילצה. מרביתם נספו בשואה. הניצולים כללו את אמי, סבתי וארבעת אחיה ואחיותיה שעלו לארץ. משחר ילדותי התוודעתי לתולדותיהם וגורלם של כל צאצאי סבי וסבתי. ידעתי שלסבי היה גם אח ששתיים מבנותיו עלו ארצה. זה היה העץ המשפחתי מצד אמי. כך חשבתי…

זהבה צנגוט קז'מירסקי בצעירותה

ההודעה המפתיעה מהאפוטרופוס

תחילתו של סיפור בהודעה שקיבלתי מאחי בשנת 2016, ואני בשנות השישים לחיי, בה הוא מדווח לי ששרה בת דודתי קיבלה מייל מהאפוטרופוס הכללי על עיזבון של אישה בשם הניה, אשר עפ"י הרישומים שבידיו היא כנראה קרובת משפחתנו. מסתבר שהעיזבון נוהל על ידו כ 65 שנה מיום פטירתה. על פי חוק, לאחר 65 שנה אם לא נמצא דורש לעיזבון, הוא מועבר לידי המדינה.

הנה נולדה לנו קרובה ישנה חדשה ויש גם ירושה. שני אלה יצרו סקרנות רבה ואתגר מוזר: אם ברצוננו לקבל נתח מהירושה, עלינו למפות את כל היורשים ולהמציא הוכחות לכך, זאת מבלי שהאפוטרופוס מוכן לנדב את המידע שברשותו. משימה זו הייתה מאתגרת אילו פנה אלינו לפני 65 שנה, אך כמעט בלתי אפשרית כיום. איך נשיג תעודות לידה ונישואין של אבותינו בפולין כשאף אחד מהם כבר לא בחיים? כמה עוד ענפי משפחה קשורים לאותה גברת מסתורית? מהו אותו עיזבון? בין כמה יורשים הוא יתחלק? איך משיגים את המידע בזמן כל כך קצר (הרי תקופת 65 השנים עומדת להסתיים?).

במהרה האתגר הפך למסע מרתק ורצוף הפתעות של גילוי שורשינו ומיפוי משפחתינו.

והנה תולדותיו:

איסוף המידע – חוכמת ההמונים

בשלב ראשון התאספנו אחים ובני דודים על מנת לאחד פיסות מידע שהיו אצל כל אחד בנפרד אך לא אצל כולם. יחדיו הרחבנו את הפאזל. גיליתי למשל, שיש לי משפחה של קרובים הגרים בקיבוץ גזית בצפון הארץ שהינם צאצאים של דודתי שנספתה בשואה.

גילויים אלה הביאו אותנו למפגשים בפורום רחב יותר. מצאנו עצמנו מחדשים קשרים עם קרובים וותיקים שנתרופפו עם הזמן ויוצרים קשרים עם קרובים שלא ידענו על קיומם. ההתלהבות הייתה גדולה. שיתפנו מכתבים של הורינו וסבינו. דמויות שהוזכרו במכתבים נקשרו עם צאצאים שפגשנו.

הפגישות בפורום הרחב ייצרו מידע בקצב מואץ. בכוחות משותפים הצלחנו לדלות מידע על הניה זילבר. איתרנו את קברה. הבנו שעיזבונה הוא כנראה פדיון ביתה בשכונת נווה צדק, ברחוב רוקח 34 בתל אביב.

התנהלותו המוזרה של האפוטרופוס הכללי

כאמור, לאפוטרופוס הכללי היה מידע לא מבוטל שנמסר לו על-ידי דודי יצחק ביום מותה של הניה. כולל הקשר המדויק של הניה לכל אחד מאיתנו. ומידע על בני משפחה נוספים. במהלך 65 השנים חלק מהורינו כולל דודי יצחק הלכו לעולמם. אחי אריק ניסה לשווא להשיג את המידע שברשותו.

אריק נבחר על-ידינו לייצג את כולנו מול האפורטופוס הכללי ורשם הירושות בבית המשפט. הוא עשה זאת בכישרון רב ובהתמדה מרשימה. הוא גם יצר קשרים עם בני משפחה ואנשים בחו"ל. בני המשפחה חיפשו באתרים המתמחים באיתור מידע של משפחות יוצאי פולין כגון הארכיון היהודי בורשה בניסיון לצרף עוד פיסות מידע.

המסע לפולין

בקיץ 2016 התארגנו 11 בני משפחה ויצאנו למסע לפולין. הבנו שרק מאמץ מרוכז זה למקום שורשינו יש בו סיכוי למצוא את המידע המיוחל.

קיילצה

התחנה הראשונה הייתה העיר קיילצה בירת מחוז קיילצה, שם ממוקם הארכיון של תושבי המחוז. ידענו שהפקידים הפולנים לא ששים לפתוח את הארכיון אלא מוכנים לנדב מידע מוגדר היטב בבקשה המוגשת מספיק זמן מראש. למזלנו, יצרנו קשר עם קבוצת נוצרים אוהדי ישראל ששמה לה למטרה לעזור ככל שניתן ליהודים ושאת על מנת לכפר ולו במעט על חלקם של הפולנים בפוגרום קיילצה הידוע לשמצה. מסתבר שעזרתם הייתה קריטית. הם אפשרו לנו להיכנס לארכיון ביום הגעתנו ולקבל עותקים של כל המסמכים שידענו לבקש. בעזרת הקודים שנתנו לנו ידענו מה לבקש לאחר מכן מעריית בוסקו זדרוי.

הפגישה בעירייה – איתור 'תעודות הלידה' בבוסקו

שיא המסע הייתה הפגישה בעיריית בוסקו זדרוי עיר הולדתה של משפחת אמי. נציג מטעם הקבוצה הנוצרית התומכת דאג לכך שפקידי העיירה יתפנו אלינו במועד שהגענו והתאמצו לשלוף מהארכיון שלהם את תעודות הלידה הרלוונטיים. להבנתנו, מחזה חריג גם מבחינתם.

לראשונה זכינו לראות את תעודת הלידה של אמי – שהיא בעצם תיאור ציורי שנכתב בגוף ראשון ע"י פקיד הרישום בו הוא מתאר את סבי שהגיע עם ביתו התינוקת ומוסר את פרטיו ואת פרטי אמי כיצד היא נולדה. כמו כן ראינו וצילמנו תעודות דומות של דודי ודודותי. ההתרגשות הייתה רבה.

הטיול לאיתור הבית

בעזרת מספרי החלקה שקיבלנו בארכיון של קיילצה, ביקשנו לאתר את הבית בו גרה אמי. לאכזבתינו, הפקידים טענו שהמידע לא מספיק (אולי חששו מטביעת בעלות) אולם מקומיים שהצגנו להם את המידע,  הובילו אותנו למרכז העיר העתיקה האזור בו שכנה העיירה בתקופת ילדותה של אמי, שם ראינו שרידי בתים שהשתמרו מהתקופה ההיא. סקרנות גדולה אחזה בנו. האם אחד מהם הוא אכן הבית?

בית הקברות ההרוס

את המסע בבוסקו סיימנו בבית הקברות שלצערינו נהרס לגמרי בזמן המלחמה. הגרמנים לקחו את המצבות לבניית דרכים ושבילים. בית הקברות בזמן ביקורינו היה נטוש והרוס והצמיח עשב גבוה והיה בו לכלוך רב. עברנו בין שברי הקברים ההרוסים ונסינו לשווא למצוא שמות של אנשים ממשפחתנו.

המידע המפתיע של האפוטרופוס ומשרד המשפטים

לבקשת האפוטרופוס, ערכנו עץ משפחה מפואר המתאר את יחסיהם של הצאצאים להניה המורישה, בצירוף שלל סימוכין לקשרים אלו. גלגלי הבירוקרטיה המשיכו לטחון עוד כשנתיים, עד שנאות להעביר את הטיפול למשרד המשפטים להוצאת צו ירושה.

ברם, כפי שציינתי, ברשות האפוטרופוס הייתה עדות שרמזה על עוד אח למורישה שלא נכלל בעץ המשפחה. בשל כך משרד המשפטים דרש למנות גנאולוג שינסה לאמת את המידע שהגשנו ולאתר קשרים שהחמצנו. וכך נמשך התהליך שנה נוספת.

אך מעז יצא מתוק! בעזרת העדות איתר הגנאולוג עוד 7 אחים למורישה מלבד השניים שידענו עליהם. רבים מבין צאצאיהם חיים בארץ. המשפחה שאך 'גדלה' שנתיים קודם לכן כמעט 'שולשה' שוב. המידע החדש יצר בכולנו התרגשות רבה, וסקרנות אדירה, מלווה בתחושת החמצה גדולה, בהבנה שאם האפוטרופוס היה ממלא חובתו בזמן, היינו יכולים להיות במשך שנים בקשרים עם קרובינו שרובם כבר אינם עוד בחיים.

בימים אלה אנו מארגנים מפגש משפחתי רב משתתפים שבו נפגוש לראשונה את קרובינו החדשים ישנים. ואם אתם תוהים מה עם הירושה.. גם אנחנו שואלים…

הזוית האישית

צנגוט לביאה: מתרגשת יחד עם בעלי היקר יום יום עם כל התפתחות וכל הגילויים החדשים על משפחתו המורחבת.

מילון

קיילצה
קְיֶילְצֶה (מפולנית: Kielce; ביידיש: קעלץ, "קֶלְץ") היא עיר במרכז פולין ובה 204,891 תושבים (2009). העיר נמצאת במרכז הרי הצלב הקדוש (הרי שְׁוְויֶינְטוֹקְזִ'יסְקיֶה), על גדות נהר הסילניצה. משנת 1999 היא משמשת בירת פרובינציית שְׁוְויֶינְטוֹקְזִ'יסְקיֶה; על פי החלוקה המינהלית הקודמת של פולין, הייתה קיילצה בירת מחוז קיילצה

ציטוטים

”לראשונה זכינו לראות את תעודת הלידה של אמי “